" גם בעידן של שינויים והתחדשות, על המחוקק, הרגולטור וגופי האכיפה לוודא את טובת הציבור בקיומו של שוק הון יעיל והוגן."

פרופ זוהר גושן והשופטת רות רונן

אמש (שלישי 16.7) התקיים בקריה האקדמית אונו כנס בשיתוף אוניברסיטת קולומביה שעסק בדיני חברות וממשל תאגידי, בהנחיית ובהובלת פרופ' זוהר גושן, מרצה בקריה האקדמית אונו ואוניברסיטת קולומביה, ובהשתתפות בכירי עולם המשפט הישראלי, ביניהם: שופט בית המשפט העליון, השופט עופר גרוסקופף, סגן נשיא ביהמ"ש המחוזי תל אביב, השופט חאלד כבוב, יו"ר רשות ניירות ערך, גב' ענת גואטה ונציב הרשות לניירות ערך בארה"ב, פרופ' רוברט ג'קסון.

השופט חאלד כבוב מהמחלקה הכלכלית בית המשפט המחוזי ת"א, התייחס לסוגיית סחר פנים ואמר:
"שוק ההון הישראלי חווה שינויים רבים בשנים האחרונות, אשר משפיעים על כלל השחקנים ויש להן השלכות מרחיקות לכת על עולם המשפט. בין השינויים העיקרים ניתן למנות את השינויים בגודל השוק - כיום יש פחות חברות רשומות בישראל, אולם מספר שאר החברות הנסחרות בבורסת תל אביב עלה פי 4. שינוי נוסף הוא הגידול בכמות המידע שמפורסם אודות החברות הציבוריות, ובנוסף גם הנגישות הגבוה למידע בשל הכפר הגלובלי בו אנחנו חיים. אך גם בעידן השינויים, יש צורך בהתאמות על ידי המחוקק, הרגלוטורים, בתי המשפט וגופי האכיפה בדרך בה הם מגנים על האינטרס הציבורי כדי לקיים שוק הון הוגן ויעיל.

"אני רוצה להבהיר שאני לא מניח שחברות יעבירו מידע באופן בלתי חוקי למשקיע מתוחכם בלי שזה ייחשף לציבור, אבל אי אפשר להתעלם מזה שהמשקיע המתוחכם נהנה מנגישות הרבה יותר גדולה לבכירים בחברות כשהמשקיע הסביר לא מקבל". כמו כן, הזכיר השופט כבוב כי לפני שבוע הרשות לניירות ערך פרסמה מסמך הנוגע לאכיפה של מדיניות בעולם של החוק המנהלי-פלילי והפרטי. המסמך כולל את עקרונות האכיפה שמבחינים בין פתיחת חקירה פלילית לחקירה מנהלית.

יו"ר רשות ניירות ערך, גב' ענת גואטה אמרה:
נשאלת השאלה האם אנו זקוקים לרגולציה עוצמתית כאשר יש כוח שוק יעיל שעובד? נדרש איזון בין החוקים לכוחות השוק על מנת ליצור סטנדרט גבוה של ניהול תאגידי. אם לא די בכך, הוסיפו עוד תקנות לרפורמות האחרונות, למשל תיקון מספר 20.

המדינה מחייבת את החברות על ידי ניהול תאגידי להגיע לרמה גבוה של הגנה על המשקיעים. חברות טובות יכולות להוכיח שהמנגנונים שלהם יותר מהימנים. הרפורמות חיפו על רמה מוכה של ניהול תאגידי. הרפורמות הורידו את הסיכוי לתועלת הפרטית של בעלי השליטה בחברות.

הייתי רוצה להזכיר למחוקק להסתכל על התמונה הגדולה כפאזל שבו כל החלקים צריכים להשתלב כדי להגיע לתמונה שלמה. זה לא קל לדעת מראש מה תהיה התוצאה של שילוב החלקים השונים בחוק אבל זאת חובתנו לעשות כך.

נציב הרשות לניירות ערך בארה"ב, פרופ' רוברט ג'קסון:
"מה צריך להיות המקור לדיני ניירות ערך? האם צריך שבתי המשפט יהגו את החוקים? האם צריך להיות על ידי רגולטורים כמו הרשות לניירות ערך של ארה"ב? למעשה יש היום מקורות חדשים ליצירת דיני חברות. אנחנו רק עכשיו מתחילים לחשוב האם הם יצרנים טובים או רעים של דיני חברות. פעמים רבות בארה"ב אנחנו מגלים שבעלי המניות לא מרוצים מהחוקים שמיוצרים על ידי הרשות לניירות ערך האמריקאית אז הם הולכים למקום אחר.

יש מקום הולך וגדל של שחקנים פרטיים בשוק. אם בעבר זה היה הדירקטורים והבורסה שהביאו להתפתחויות בנושאי דיני ניירות ערך. בעבר הבעלות של הבורסות האמרקייאיות היו בידי הציבור, וכיום הם עברו לידיים פרטיות. עכשיו שהבורסות הם עסקים פרטיים למטרות רווח, הם פחות או יותר יצאו מהתחום של יצירת חוקים. מה שהם רוצים לעשות זה למקסם רווחים וזאת הסיבה שהם הפסיקו לקבוע חוקים. כשאני הייתי בתחום האקדמיה, התווכחתי שאכן חייבים את זה למשקיעים, הדרך בה למקסם רווחים זה להוריד רגולציה". פרופ' ג'קסון סיים בשאלה כיום המדדים קובעים את הכללים. האם זה מצב שאנחנו מעוניינים בו?

השופטת רות רונן, בית המשפט המחוזי בתל אביב
"כלל שיקול הדעת העסקי בארה"ב הפך להיות עם הזמן לבלתי נפרד מתקדימי המשפט בדלוואר ועכשיו באופן רשמי גם במשפט בישראל.פסק דין ורדניקוב הפחית את אי הוודאות הנוגעת למצב המשפטי של כלל שיקול הדעת העסקי. אולם, כפי שאנו יודעים בעולם המשפט תמיד יש מקום לאי וודאות, ובדרך כלל כל תשובה וודאית מעלה אינסוף שאלות.

"השופטת רונן מעלה שאלות הנוגעות לBJR – האם כלל שיקול הדעת העסקי הוא רלוונטי רק לגבי טענות החברה נגד הדרקטוריונים שלה? והשאלה השנייה נוגעת למערכת היחסים בין הBJR ליישומו ולפתור תקנות החברה?

לדעתי, ישנו הבדל בין יישום הBJR כהגנה ליישום תנאי הפטור אם הוא קיים. כדי להיות מוגנת על ידי הכלל הזה, הדירקטורים חייבים להוכיח שהם ל א רק עושים את החלטותיהם בתום לב בלי ניגודי אינטרסים, אבל גם שההחלטה הייתה החלטה מדעת שקיבלו מידע עליו. חלק מההחלטות של בתי המשפט בישראל, כולל החלטת ורדיקוב, ניסו להגדיר מה צריך או לא צריך להיות החלטה מדעת.

עוד השתתפו בכנס: השופטת רות רונן, בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט סם גלסקוק, בית משפט הצ'נסרי בדלאוור, ד"ר אסף אקשטיין, הקריה האקדמית אונו, פרופ' ריצ'רד סקוויר, אוניברסיטת פורדהם ופרופ' ג'ושוע מיטס, אוניברסיטת קולומביה.