התפתחות החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי ברביע הרביעי של 2018

בנק ישראל

יתרת החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי[1] גדלה ברביע הרביעי של שנת 2018 בכ-20 מיליארדי ש"ח (1.4%) לרמה של כ-1.5 טריליוני ש"ח: יתרת החוב של המגזר העסקי גדלה ברביע זה בכ-12 מיליארדי ש"ח (1.3%) לרמה של כ-919 מיליארדים; יתרת החוב של משקי הבית גדלה בכ-8 מיליארדים (1.4%) ועמדה בסוף הרביע על כ-557 מיליארדים – עיקר הגידול הינו ביתרת החוב לדיור. נמשכת הירידה בקצב הגידול השנתי של יתרת החוב שלא לדיור.

א. החוב של המגזר העסקי
מהחטיבה למידע ולסטטיסטיקה נמסר, כי ברביע הרביעי של שנת 2018 גדלה יתרת החוב של המגזר העסקי בכ-12 מיליארדי ש"ח (1.3%) לרמה של כ-919 מיליארדים. העלייה ביתרת החוב נבעה בעיקר מפיחות של כ-3.3% בשער החליפין של השקל מול הדולר שהגדיל את השווי של החוב הנקוב במט"ח והצמוד לו. לעלייה ביתרת החוב תרם גם גידול כמותי בהיקף של כ-4.3 מיליארדי ש"ח שהורכב ברובו מגידול בהלוואות מתושבי חוץ ובהלוואות בנקאיות וקוזז בחלקו כתוצאה מהקטנה כמותית בהלוואות מהגופים המוסדיים ומפירעונות נטו של אג"ח (סחירות ולא סחירות) בארץ.

בסיכום שנתי, חל גידול בשיעורי השינוי הן של החוב הבנקאי והן של החוב החוץ-בנקאי: החוב הבנקאי עלה השנה בכ-6.7% לעומת 3.1% בשנת 2017; החוב החוץ-בנקאי עלה בכ-6.8% לעומת שיעור אפסי בשנה שעברה.
ברביע הרביעי של השנה הנפיק המגזר העסקי (ללא בנקים וביטוח) אג"ח בשווי של כ-9.3 מיליארדי ש"ח, נמוך במקצת ממוצע הגיוסים בארבעת הרביעים שקדמו לו (כ-10 מיליארדים ברביע). ברביע זה בלטו הגיוסים של חברות מענף הנדל"ן והבינוי וחברות מענף המסחר והשירותים (כ-30% וכ-28% מסך הגיוסים, בהתאמה). בינואר 2019 הנפיק המגזר העסקי אג"ח בשווי של כ-4.7 מיליארדי ש"ח, רובן באג"ח סחירות, גבוה ממוצע הגיוסים החודשי בשנת 2018 (כ-3.3 מיליארדים).

ברביע הרביעי של השנה המרווח בין תשואת מדד אג"ח החברות, תל בונד 60, לבין תשואת האג"ח הממשלתיות הצמודות התרחב בכ-0.4 נק' האחוז לכ-1.53 נק' האחוז, זאת לאחר הצטמצמות של כ-0.2 נק' האחוז ברביע הקודם. בינואר 2019 חלה הצטמצמות קלה במרווח עד לכ-1.5 נק' האחוז.

ב. החוב של משקי הבית
יתרת החוב של משקי הבית גדלה ברביע הרביעי של שנת 2018 בכ-8 מיליארדי ש"ח (1.4%) לרמה של כ-557 מיליארדי ש"ח: יתרת החוב לדיור עלתה בכ-6 מיליארדים לרמה של כ-360 מיליארדים (כ-1.8%); יתרת החוב שלא לדיור עלתה בכמיליארד ש"ח עד לרמה של כ-197 מיליארדים. עם זאת, נמשכת הירידה בקצב הגידול השנתי של יתרת החוב שלא לדיור, שהחלה בסוף שנת 2016 .

ברביע הרביעי של שנת 2018 נטילת משכנתאות חדשות הסתכמה בכ-16 מיליארדי ש"ח, גבוה מהתקופה המקבילה אשתקד (כ-13 מיליארדים). בינואר 2019 נטילת משכנתאות חדשות הסתכמה בכ-5 מיליארדי ש"ח, דומה לממוצע החודשי במהלך הרביע הרביעי של שנת 2018. (איור 6)

ראה קישור למידע נוסף בנושא המופיע באתר הבנק בדף יתרות האשראי במשק, קישור לנתוני משכנתאות, קישור לנתוני מחירים בבנקים.

[1] נתוני החוב לבנקים מבוססים על נתוני המאזניים החודשיים ולא על נתוני הדוחות הכספיים השנתיים, שכן הדוחות ל-2018 טרם פורסמו לציבור.

​