משהו חדש נבנה כאן!

דליה ירום, מנהלת אגף התקינה, מכון התקנים הישראלי. צילום דרור כץ

העבודה על התקן נחשפה בפורום BIM ישראל, אותו יסדה קבוצת מלם תים בשנת 2015, במטרה לקדם את נושא נהלי הבניה בישראל

מכון התקנים הישראלי החל לעבוד על תקן BIM (מידול מידע בניין), לאחר שהנושא נדון בוועדה המרכזית לתקני בניין וזו אישרה את הכנתו, לאור חשיבותו לקידום תעשיית הבנייה בארץ והבטחת איכות הבנייה. מסיבה זו, נרתם משרד הבינוי והשיכון למשימה והחליט לסייע בקידום הכנת התקן. היעד לפרסומו – מחצית שנת 2020.

BIM, הנחשבת לשיטת מידול הבניה הטובה והמובילה בעולם, החלה להתפתח בעולם בשנות ה- 2,000. בעוד שמדינות רבות בעולם עברו כבר מזמן לשיטות ניהול בנייה חדשות ומתקדמות, נדמה שדווקא ישראל, שנחשבת למעצמת חדשנות ויזמות בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה, נשארה מאחור בתחום הבניה.
המציאות העגומה בחלק מתעשיית הבנייה בישראל היא כי קיים נתק מוחלט בין היזם, המתכנן והמבצע, כאשר כל אחד פועל כאוטונומיה נפרדת שלא מחוברת לאף גורם נוסף בשרשרת ולכן לא רואה את הפרוייקט כולו במשך התהליך. למצב זה פוטנציאל כשלים גדול ודי ידוע מראש, אשר תוצאותיו ללא ספק גרועות וביניהן: חוסר יעילות, בזבוז זמן בתכנון והבניה, איכות בנייה ירודה שגורמת לכשלים מיידיים ולתחזוקה בעייתית למבנה וכן מחירים גבוהים.

פורום BIM ישראל
בשנת 2015 יסדה קבוצת מלם תים, נציגת אוטודסק (מפתחת BIM) את פורום BIM ישראל. מטרת הפורום להניע את פעילות ה- BIM בישראל, על ידי יצירת שיח בנושא וקביעת נהלי עבודה, במטרה לשפר את ענף הבניה והתשתיות בישראל. מפגשי הפורום כוללים עדכונים על התקדמות האימוץ בשוק המקומי ובשוק העולמי, הצגת פרוייקטים וסוגיות פתוחות לדיון ועוד. במפגש האחרון הוצגו אבני הדרך לתקן הישראלי, על ידי אחד מהמומחים בוועדת התקינה של מכון התקנים.

בהתאם להחלטת ועדות התקינה הציבוריות, תאמץ ישראל את התקן הבין-לאומי ISO 19650, המבוסס על סדרת התקנים הבריטית BS 1192, שמיושמת שם בהצלחה זה חמש שנים והוא שהביא עם הזמן לשיפור גדול באיכות הבנייה במשק הבנייה בכללותו. מאחר והתקן הינו תפקודי, מתכננת ועדת התקינה להוסיף לו נספחים, בהם יפורטו דוגמאות ליישומים ספציפיים, עבור פרויקטים בגדלים ומורכבות שונים, במטרה לעזור ביישומו בשטח.

אז מה זה בעצם BIM?

BIM הוא רישום דיגיטלי של בניין, תפקודו, תכנונו, הקמתו ומאוחר יותר, הפעלתו. מודל בניין הוא התחליף לשרטוטי הבניין שאנו מכירים, ההופך את תהליך התכנון והבניה ליעילים וקלים הרבה יותר.

על פי מתודולוגיית BIM, בונים מודל דיגיטלי תלת ממדי ממוחשב, של המבנה או המבנים בפרוייקט, המציג את כל מאפייניו, כדוגמת: מראה, תכונות הנדסיות, חומרים, לוחות זמנים ועלויות. חברות הבנייה הגדולות בעולם, משתמשות במידול בתחילת התהליך ובאמצעותו המחשב מבצע סימולציות ובודק התנגשויות כבר בשלב התכנון, הרבה לפני שתהליך הבנייה מתחיל בפועל וגם לכל אורכו. לדוגמא: התנגשות בין אלמנט שלד כגון עמוד לבין תעלת מיזוג אוויר. כך ניתן לנבא תרחישים ולהתריע למתכננים הרלוונטיים (מתכנן השלד או מתכנן מיזוג אוויר) על כך שנדרש לבצע שינוי בתוכנית ולמנוע טעויות קריטיות בבניה, כמו גם לחסוך זמן וכסף. מערכת ה- BIM משמשת את כל המעורבים בתהליך הבניה: יזמים, מתכננים, מבצעים ומפקחים, לאורך כל חיי הפרויקט, משלב התכנון הראשוני ועד השלמת הפרויקט ואף לאחר מכן לצורכי תחזוקת המבנה. כל הגורמים המעורבים יכולים לראות את שלבי הפרוייקט לאורך כל מחזור חייו ולעדכן את החלק שלהם שמסתנכרן אוטומטית בתוך המערכת, כך שכולם מקבלים את העדכונים בזמן אמת.

ל- BIM יתרונות רבים ומשמעותיים:
אחד מהיתרונות הרבים של השיטה הוא האפשרות לביצוע חישובים מדוייקים של כמויות וסוגי החומרים, בהתאם לכל פרוייקט לגופו, באופן המקטין כמעט לגמרי את הסיכוי לכשלים ביצועיים. BIM מקצר באופן משמעותי את זמני התכנון וקבלת ההיתרים לבניה, בין היתר עקב המעבר מהשימוש בגרמושקה לפלטפורמה ממוחשבת חכמה. בנוסף לכך BIM מקצר באופן משמעותי את זמני קבלת המפתח על ידי רוכשי הדירות, מוריד באופן משמעותי את עלויות הפרויקט, משפר באופן משמעותי את הבטיחות באתרי הבניה ומייעל צריכת אנרגיה.

דליה ירום, מנהלת אגף התקינה במכון התקנים הישראלי: "השימוש ב- BIM יכול להעניק יתרונות עסקיים לבעלים/מפעילים של נכסים, ללקוחות, למתכננים, לקבלנים ולכל שרשרת האספקה שלהם וכן לאלה המעורבים במימון פרויקטים. ההנחה והשאיפה היא שגופים וחברות ידרשו עמידה בתקן כחלק מחוזה ההתקשרות. היתרונות של BIM רבים. השימוש ב-BIM בהתאם לתקן יאפשר תהליכים סדורים בתכן, ייצור ובנייה, במטרה למקסם את התועלת הצומחת משיתוף פעולה מעמיק בין כלל הגורמים המעורבים בפרויקט הבנייה. התקן אינו טכני במהותו, אלא מגדיר את הצעדים שיש לנקוט במסגרת ארגון מזמין בנייה או במסגרת פרויקט בנייה, כדי להביא לאחידות במתכונות המידע, אחסונו ושיתופו. התקן יספק סדרה של כלים מעשיים המותאמים למשק הבנייה בישראל – כגון: תבנית להכנת תכנית ליישום BIM (תלמ"ב), תבנית להגדרת רמות פירוט תכן (Levels of Development – LOD), תבנית לפרק BIM בחוזה תכן ועוד.

התקן רחב וכללי והוא ישים לנכסים בנויים ולפרוייקטי בנייה בגדלים שונים וברמות מורכבות שונות. כמו כן, הוא ישים לאורך מחזור החיים של כל נכס בנוי, לרבות תכנון אסטרטגי, תכן ראשוני, הנדסה, פיתוח, תיעוד ובנייה, הפעלה יום יומית, תחזוקה, חידוש, תיקון וסיום החיים".

אילן ישראל, מנהל TeamCADמקבוצת מלם תים וממנהלי פורום BIM אומר: "אנו שמחים שמכון התקנים, באמצעות ועדות התקינה שלו, בסיוע משרד השיכון והבינוי, החליט להרים את הכפפה החשובה ביותר בענף הבניה והתשתיות ולעבוד על תקן BIM, אשר יצעיד את השוק הישראלי קדימה ויישר קו עם העולם. אנו ב- TeamCAD עושים מאמצים רבים מזה מספר שנים להכניס את נושא ה- BIM לתודעה, אולם רק דחיפה ציבורית יכולה לעשות את המהפכה האמיתית. נמשיך לעמוד לצד לקוחותינו בייעוץ והטמעות, הדרכות, הדגמות ועדכון של כל הנוגעים בדבר, כיצד לעבוד באופן מיטבי עם BIM. חברות הבניה הגדולות בארץ, כמו גם משרדי האדריכלים והמהנדסים בתחום הבניה, מתחילים להפנים את חשיבות השימוש בטכנולוגיית BIM כחלק בלתי נפרד מתהליכי העבודה, אולם הדרך עוד ארוכה, עד למימוש מלא של המערכת בכל החברות בארץ. החזון שלנו הוא הכנת תקן ישראלי בתחום, על מנת להשיג סטנדרטיזציה, הן בתהליך יצירת מידע לגבי הבניין והן באופן בו המידע מונגש ומשמש את גורמי העניין שונים".

האם תקן BIM יהיה מחייב?
"כאשר מתפרסם תקן ישראלי חדש", מסבירה דליה ירום, הוא מתפרסם כתקן וולונטרי. קיימות שתי דרכים להפוך תקן לדרישת חוק: דרך אחת - לפי חוק התקנים, רשאי שר הכלכלה להכריז על רשמיות התקן בהתאם לסיבות המפורטות בחוק, כגון בטיחות, הגנה על הציבור, בריאות ועוד. דרך שנייה - על ידי אזכורו בחקיקה".