שנת הקורונה בשווקים הפיננסים ובתעשיית הקרנות

ומה לא קרה בשנה הזו? נפילה של ממש בשיעור של 30% עד 40% בשוקי המניות המרכזיים בעולם יחד עם ירידה בשיעור של כמעט 15% בשערי איגרות החוב הקונצרניות בישראל הביאו לגל מסיבי של יציאת כספים מתעשיית קרנות הנאמנות על כל סוגיהן
רכבת ההרים בשוקי המניות גרמה לתנודתיות גדולה מאוד בנכסי קרנות הנאמנות
תעשיית הקרנות שאיבדה בגל הירידות כ-30% מנכסיה – 102 מיליארד ₪, התאוששה, וכיום נכסיה מצויים במרחק נגיעה של כ-3% מנכסיה בשיא, כ-347 מיליארד ₪ מול כ-357 מיליארד ₪.
למרות זאת, רק חלק מהכספים שיצאו ממנה בפרק הזמן של הירידות: 46.5 מיליארד ₪, חזרו אליה בפרק הזמן של העליות: כ-27.8 מיליארד ₪, ועליית הערך של ההשקעות השלימה את החסר
התעשייה הפסיבית, ובמיוחד הקרנות המחקות, יצאה מהמשבר הרבה יותר טוב מהתעשייה האקטיבית
ברמת הקטגוריות של הקרנות – הנפגעות העיקריות בתקופת הירידות היו כצפוי הקרנות המתמחות במניות, אך הן גם היו הנהנות העיקריות מן ההתאוששות
לעומת זאת, הקרנות שנפגעו הכי פחות במשבר – הקרנות הכספיות, המשיכו לדמם גם אחרי שהמשבר חלף ובסיכום שנת הקורונה הן קטנו בשיעור הגבוה ביותר.

חלפה לה שנה מאז השווקים הגיעו לשיא בכל מה שקשור למניות, ומה לא קרה בשנה הזו?
נפילה של ממש בשיעור של 30% עד 40% בשוקי המניות המרכזיים בעולם יחד עם ירידה בשיעור של כמעט 15% בשערי איגרות החוב הקונצרניות בישראל הביאו לגל מסיבי של יציאת כספים מתעשיית קרנות הנאמנות על כל סוגיהן. הנפילה הזו הייתה כרוכה גם בפיחות של ממש בשקל מול הדולר עד לרמה של כ-3.90 ₪ לדולר, לזמן קצר מאוד, פיחות שהתהפך לתיסוף מהיר שהביא את שערו של הדולר בשפל ל-3.12 ₪ לדולר, ואז הגיעה הודעת ההתערבות של בנק ישראל שהעלתה את שער הדולר מול השקל לשערו היום, כ-3.27 ₪ לדולר.
בשוקי המניות ואיגרות החוב הקונצרניות בעולם התרחש תהליך דומה, רק בהפוך. הירידות החדות התחלפו בעליות חדות לא פחות בסיוע הנדיב של בנקים מרכזיים ושל ממשלות שהזרימו כספי עתק בדרכים שונות והשפיעו על התנהגות השווקים באופן ישיר (באג"ח קונצרניות) ובאופן עקיף (בשוקי המניות).
בישראל, בנק ישראל הודיע בתחילה על תוכנית לרכישה מסיבית של איגרות חוב ממשלתיות שטרם מוצתה במלואה, וזמן מה לאחר מכן הוא הודיע על רכישה של איגרות חוב קונצרניות כדי לייצב את השוק הזה, כאשר ברקע עולה מפלס חששות מפני גל של פשיטות רגל, חששות, שלפחות בינתיים, לא התממשו.

כיצד השפיעו מהלכי השווקים התנודתיים האלה על תעשיית קרנות הנאמנות בזמן הירידות החדות, בעת העליות החדות, ובסך הכל בכל השנה האחרונה?
(I) הירידות (19.2.20 עד 23.3.20):
תעשיית קרנות הנאמנות איבדה סכום עתק של כ-102 מיליארד ₪ וירדה מכ-357 מיליארד ₪ בשיא לכ-255 מיליארד ₪ בתחתית. זו הייתה תוצאה של יציאה מבוהלת של כספים – סכום עתק של כ-46.5 מיליארד ₪ והשאר מירידת ערך ההשקעות. בניטרול הקרנות הכספיות שפדו אף הן, הסכום הגיע לכ-42.5 מיליארד ₪..
השיעור המשוקלל של הפגיעה בקרנות האקטיביות המסורתיות (ללא כספיות) עמד על 30.2%
השיעור המשוקלל של הפגיעה בקרנות הפסיביות, כולן מסורתיות, עמד על 30.1%
כלומר, שני חלקי התעשייה הזו, האקטיבית (המסורתית) והפסיבית (שכולה מסורתית) נפגעו באותה מידה.
קטגוריית ההשקעה שנפגעה בשיעור הגבוה ביותר הייתה, באופן מתבקש ממה שהתרחש בשווקים, הקרנות המתמחות במניות שנכסיהן התרסקו בשיעור של כ-40%.
קטגוריות ההשקעה שנפגעו הכי פחות היו אלה של הקרנות הכספיות שנכסיהן נפגעו בכ-11% והקרנות המתמחות באג"ח חו"ל שנכסיהן הצטמקו בכ-16%.
הקטגוריה שאיבדה הכי הרבה נכסים הייתה זו של קרנות אג"ח כללי שהצטמקה בכ-28 מיליארד ₪.

(II) העליות וההתאוששות (23.3.20 עד היום 18.2.21):
קצב ההתאוששות של התעשייה כולה עומד על כ-36%, לרמה של כ-347 מיליארד ₪, והיא החזירה לעצמה כמעט את כל מה שהיא הפסידה בפרק הזמן של הירידות.
בפרק זמן זה התעשייה גייסה כ-27.8 מיליארד ₪, ובניטרול הקרנות הכספיות שהמשיכו לפדות, הגיוס הסתכם בכ-32.7 מיליארד ₪.
כלומר, התעשייה המסורתית (ללא כספיות) גייסה כ-32.7 מיליארד ₪ לעומת יציאת כספים בפרק הזמן של המשבר בסך של כ-42.5 מיליארד ₪, מה שאומר שלא כל הכסף שיצא ממנה גם חזר אליה, אלא רק כשלושה רבעים ממנו.
היה פער גדול מאוד בין קצב ההתאוששות של הקרנות האקטיביות המסורתיות שעומד על כ-31% לבין קצב ההתאוששות בנכסי הקרנות הפסיביות שעומד על שיעור כפול מזה של 60%.
גם בתוך התעשייה הפסיבית היה פער גדול מאוד בין הקרנות המחקות שנכסיהן צמחו בכ-90% לבין קרנות הסל שנכסיהן עלו בכ-46%.
קטגוריית ההשקעה שהתאוששה באופן החזק ביותר הייתה זו של הקרנות המתמחות במניות, הן בישראל (גידול של כ-69%) והן ובמיוחד של הקרנות המתמחות במניות בחו"ל שהיקף נכסיהן הכפיל את עצמו (102%).
גם בשאר קטגוריות ההשקעה נרשמה התאוששות והיא בלטה בשתי הקטגוריות שהיו הגדולות ביותר ערב המפולת של פברואר 2020: קרנות שמתמחות באג"ח כללי וקרנות המתמחות באג"ח חברות, שהגדילו את נכסיהן ב-35% וב-34% בהתאמה .
הייתה קטגוריה אחת שהמשיכה לאבד נכסים גם אחרי נקודת השפל של 23.3.2020. זוהי הקטגוריה של הקרנות הכספיות שאיבדו זה מכבר את האטרקטיביות שלהן נוכח המצב המתמשך של ריבית אפסית, כאשר תשואות שליליות שלהן בפרק הזמן של המפולת (!) הפתיעה והרחיקה מהן את המשקיעים.

(III) שנה של קורונה: הירידות והעליות בסה"כ (19.2.20 עד היום)
במבט על כל התקופה שבין 19.2.2020 לבין 18.2.21, שנה שלמה מהשיא הקודם לשיא הנוכחי, מתברר שסך נכסי התעשייה כיום רחוקים רק מרחק נגיעה של כ-3% מהשיא הקודם.
עם זאת, בסיכום הכולל, שוב יש פער בין הקרנות הפסיביות שנכסיהן כיום עומדים על רמה גבוהה יותר ב-12% מאשר בשיא הקודם שלפני שנה בעוד שנכסיהן של הקרנות האקטיביות המסורתיות ירדו בכ-12%.
ברמת קטגוריות ההשקעה – שתי הקטגוריות היחידות שסך הנכסים שבניהולן הוא גבוה מאשר היה לפני שנה בשיא הקודם, הן הקרנות המתמחות במניות והקרנות המתמחות באג"ח חברות.
לגבי הקבוצה הראשונה של המניות, העובדה הזו נובעת מצירוף של התשואות החיוביות שהפיקו שוקי המניות, כשרמות השערים בבורסות המרכזיות הן גבוהות כיום ממה שהיו ערב המשבר, יחד עם כניסה מסיבית של כספים לקרנות הפסיביות המתמחות במניות בעולם, כולל בישראל. ראוי לציין, כי משקלן של הקרנות הפסיביות בקטגוריה זו גבוה בהרבה מאשר משקלן של הקרנות האקטיביות.
הקטגוריה השנייה, זו של הקרנות המתמחות באג"ח חברות, נהנתה אף היא מהכניסה המסיבית של כספים אליה, לא לקרנות האקטיביות, אלא שוב לקרנות הפסיביות.
הקטגוריה הגדולה ביותר בתעשיית הקרנות ערב המשבר וגם היום היא זו של קרנות אג"ח כללי שכמעט כל נכסיהן מנוהלים על ידי הקרנות האקטיביות. נכסיהן הסתכמו ערב המשבר ב-88.3 מיליארד ₪, ואלה צנחו בשיעור של כ-31% לתחתית של 60.8 מיליארד ₪, אובדן נכסים שנבע הן מיציאת כספים מסיבית והן מירידת ערך הנכסים שלהן עקב הירידות בשווקים. נכסיהן עלו מאז השפל בכ-34%, ואולם נכסיהן גם כיום, אחרי ההתאוששות, עומדים על כ-7% פחות מנכסיהן בשיא.

טבלה: סך נכסי קרנות הנאמנות (אקטיביות+פסיביות) בשיא, בשפל וכיום (במיליארדי ₪)*