עלייה משמעותית צפויה במחירי הדירות

עפר קליין מקבוצת הראל ביטוח ופיננסים: "ביום חמישי - המדד צפוי להישאר ללא שינוי"
לדברי עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים:

בארץ

ביום חמישי - המדד צפוי להישאר ללא שינוי – עלייה משמעותית צפויה במחירי הדירות.

השבוע (חמישי), יפורסם מדד המחירים לצרכן לחודש יוני שלהערכתנו יישאר ללא שינוי כאשר ירידה במחירי ההלבשה‑הנעלה והפירות יקוזזו עם עלייה במחירי המזון והשכירות. אנו צופים שמחירי הדירות ב-12 החודשים האחרונים (שמפורסם עם המדד) ימשיכו לעלות בקצב מהיר במיוחד על רקע 'אפקט הקצה טכני' כאשר הירידה במחירי הדירות במאי בשנה שעברה תצא מהחישוב השנתי.

הצמיחה המהירה ברבעון השני, ההיי-טק ושוק הדיור תרמו לצמיחה מהירה בהכנסות ממסים. להערכתנו, הגירעון צפוי להמשיך ולרדת.

הכנסות המדינה ממסים ביוני עמדו על כ-28.2 מיליארד ₪ (ללא מע"מ יבוא ביטחוני). ההאצה בפעילות הכלכלית מאז סיום הסגר השלישי, בדגש על הצריכה הפרטית, שוק הדיור ורווחים מהנפקות חברות היי-טק ישראליות, תרמו לעלייה בהכנסות.

העלייה בהכנסות, לצד גידול ביתרות הממשלה מקטינים את צרכי הגיוס של הממשלה בחודשים הבאים ותומכים באפשרות להמשך הפחתת רכישות האג"ח של בנק ישראל.

ההוצאה הממשלתית נותרה גבוהה כתוצאה מתוכנית הסיוע, אך פחות בהשוואה לחודשים הקודמים, והגירעון כאחוז מהתוצר ירד ל‑10.1 אחוזים ב-12 החודשים האחרונים (10.5% במאי). להערכתנו, על רקע המשך שיפור בפעילות הכלכלית כפי שגם משתקף בסקר מגמות בעסקים ליוני הגירעון ימשיך וירד לכיוון 7 אחוזים בסוף 2021.



בעולם

הפוך גוטה הפוך....

מאז שהבנק המרכזי בארה"ב ציין לפני כ-4 שבועות שהוא מתחיל לדון בתזמון צמצום ההרחבה הכמותית, תשואות אג"ח הממשלתיות נעו במפתיע כלפי מטה. ישנם מספר הסברים לכך בהם; חששות מהתפשטות ווריאנט הדלתא, שהקושי בגיוס עובדים יעכב את הצמיחה, המשך הרכישות הגבוהות של הבנק מול ירידה בקצב ההנפקות, ההפנמה של השווקים שהעלייה החדה השנה באינפלציה היא זמנית ועוד. למרות שהגורמים הללו לא צפויים להיעלם בקרוב אנו מאמינים שבסופו של דבר, סבירות גבוהה שתשואות האג"ח יעלו על רקע הצמיחה המהירה, הגירעונות הגדולים, הדפסת הכסף המסיבית, וההכנסה הפנויה הגבוהה של משקי הבית.

באירופה - שינוי היעד יאפשר לבנק המרכזי באירופה יותר גמישות. אבל שימו לב לשינוי שהם רוצים לעשות בהתייחסות למחירי הדירות.

לאחר כשנתיים של דיונים הבנק המרכזי בגוש האירו הודיע רשמית על שינוי יעד האינפלציה שלו. במקום 'קרוב, אך קצת מתחת ל-2 אחוזים בטווח הבינוני', הבנק שינה 'ל-2 אחוזים (סימטרי) בטווח הבינוני'. יעד זה הינו פשרה בין חלק מהמדינות בגוש (בהובלת גרמניה) שסולדות מאינפלציה גבוהה, מול מדינות הפריפריה (בהובלת איטליה) שרוצות לאפשר לבנק מדיניות מרחיבה לזמן יותר ממושך. בטווח הקצר ההשלכות של השינויים מינוריים, מפני שכבר זמן רב הבנק המרכזי מאותת שכאשר האינפלציה תחצה את יעד 2 האחוזים (להערכתנו בחודשים הקרובים) העלייה תהיה להערכתו זמנית, ולכן אין צפי לצמצום המדיניות המרחיבה.

בנוסף, הבנק הוסיף עוד 2 עקרונות; הבנק יתחשב בהחלטותיו בהתחממות הגלובלית, כך שימנע מלרכוש אג"ח חברות שתורמות הרבה לפליטת גזי חממה. הדבר ימשיך להפעיל לחץ על חברות האנרגיה לגוון את פעילותם ולהגדיל את ההשקעה באנרגיה אלטרנטיבית. העיקרון השני הוא שהבנק יעודד שילוב מחירי הדירות בבעלות (שאינם חלק ממדד המחירים לצרכן) לתוך מדידת האינפלציה. בטווח הארוך נראה שהשילוב של מחירי הדירות במדד יביא לעלייה גדולה יותר באינפלציה (וגם לעלייה בתנודתיות).

הנתונים הריאליים לרבעון השני בגוש האירו המשיכו להיות מעודדים, כאשר המכירות הקמעונאיות זינקו ב‑4.6 אחוזים במאי (9% ב-12 החודשים האחרונים), וסקרי הציפיות מרמזים על התרחבות דומה ביוני. אך יש לזכור שרק כשליש מאוכלוסיית האיחוד האירופאי מחוסנים באופן מלא, וסביר שנראה את התפשטות מוטציית הדלתא בשבועות הבאים, דבר שלהערכתנו יעכב את ההתאוששות הכלכלית ברבעון השלישי.

סין מאבדת מומנטום – הבנק המרכזי מוריד את יחס הרזרבה לבנקים.

בסין מדד מנהלי הרכש ליוני של ענפי השירותים היה מאכזב כאשר ירד ל-50.6 נקודות (55.1 במאי), הקריאה הנמוכה ביותר מזה כשנה. התפשטות ווריאנט הדלתא בחלקים מהמדינה שגרם הגבלות נקודתיות צינן מאוד את האופטימיות של החברות בענף לגבי קצב המשך ההתאוששות. החברות ממשיכות לדווח שהעלויות הגבוהות פוגעות בהן. אך לחצי המחירים מעט התמתנו כאשר האינפלציה ירדה ל-1.1 אחוזים ביוני (בעיקר בשל ירידה במחירי המזון), גם קצב עליית המחירים ליצרן התמתן ל-8.8 אחוזים למרות שהרמה עדיין גבוהה. הנתונים האחרונים מצביעים על כך שנתוני הצמיחה של סין, שיתפרסמו בשבוע הקרוב, יהיה נמוכים בהרבה בהשוואה לרבעונים הקודמים. הדבר כנראה תרם להודעת הבנק המרכזי (PBOC) בסופ"ש האחרון על הורדת יחס הרזרבות לכל הבנקים בחצי נקודת אחוז כדי לעודד את הצמיחה, זאת לאחר שהמדיניות העיקרית של הבנק מתחילת השנה הייתה דווקא של צמצום ההרחבה.