סקירת מאקרו לידר שוקי הון: סימני אינפלציה ראשוניים באירופה - טלנירי










TLV  |  LDN  |  NY
 
מסחר בבורסה בורסה מסחר בבורסה תחרות המשקיעים מסחר בבורסה

העמלות שלנו

העמלות שלנו

חדשות

אור ירוק לבניית 3,000 יחידות דיור במתחם האלף בראשון לציון‎

מערכת טלנירי | 5/1, 09:53
בקרוב אלפי בעלי קרקעות פרטיות יוכלו להתחיל ולממש את זכיותיהם במתחם

הותר לפרסום: עו"ד דורון לוי חשוד כי סייע לאחים דיין

מערכת טלנירי | 28/12, 09:14
להציג מצגי שווא ולהתחמק מתשלום מסים בסך של למעלה מ-180 מיליון אירו


> > > המלצות אנליסטים

סקירת מאקרו לידר שוקי הון: סימני אינפלציה ראשוניים באירופה


לידר שוקי הון
ב- 2020 חל גידול של כ- 2.3% בהכנסה הפנויה (כולל תמיכות ממשלתיות) בישראל. התקדמות לקראת חבילת סיוע נוספת בארה"ב תמכה בעליית תשואות.
נקודות עיקריות
בשבוע האחרון השווקים תיקנו כלפי מעלה לאחר הירידות של השבוע הקודם. השווקים שאבו עידוד מהאישור בסנאט להתקדם עם אישור חבילת סיוע רחבה של כמעט 2 טריליון דולר. מסתמנת ירידה במספר הנידבקים ותהליך ההתחסנות מתקדם. הנתונים הכלכליים בארה"ב היו חיוביים עם מדדי מנהלי הרכש אשר ממשיכים להצביע על התרחבות מהירה, וירידה במספר דורשי העבודה החדשים, נתוני התעסוקה ביום שישי תאמו את הציפיות.

מאקרו ישראל: עלייה בהכנסה הפנויה.

במחצית א' של ינואר שיעור האבטלה הרחב עלה ל- 16.7% מ- 13.7% במחצית ב' של דצמבר, עם עלייה חדה בשיעור העובדים בחל"ת.
סך תשלומי השכר במשק + תמיכות ממשלתיות בגין הקורונה עלו ב- 2.3% ב- 2020 (עד נובמבר). כוח הקנייה של השכירים במשק עלה במשבר הקורונה.

סביבת האינפלציה: הרגיעה בשער החליפין נמשכת.

בשבוע האחרון השקל יוסף ב-0.3% מול סל המטבעות.
הרגיעה בשע"ח מושפעת מההתחסנות מהירה בישראל, מה שתומך בשקל חזק.
עדיין אנו צופים פיחות מתון בשקל על רקע מחוייבות בנק ישראל לרכוש מט"ח.
מחירי הדלקים עלו ב- 3.8% בפברואר, תחזית מדד פברואר עומדת על 0.0%.
בתחילת פברואר מחיר חבית ברנט עלה ל- 59 דולר מ- 55.5 דולר בסוף פברואר.

ארה"ב: התרחבות בענפי השירותים.

בינואר נוספו 49 אלף מועסקים חדשים (צפי ל-105 אלף) ו- 6 אלף בלבד בסקטור העסקי. אומדן המועסקים בחודשיים הקודמים ירד ב- 159 אלף. שיעור האבטלה ירד ל- 6.3% (מ- 6.7%) עקב ירידה בשיעור ההשתתפות.
מספר דורשי העבודה החדשים עלה ב- 779 אלף, פחות מהציפיות של 830 אלף
בינואר, מדד מנהלי הרכש בתעשייה ירד ב- 1.8 נק' ל- 58.7, אך עדיין מצביע על צמיחה. רכיב המחירים מצביע על האצה (82.1, הרמה הגבוהה ביותר מאפריל 11).
מדד מנהלי הרכש בשירותים עלה ב- 1.0 נק' ל- 58.7 נק' עם עלייה חדה בהזמנות.

אירופה: הפתעה חדה כלפי מעלה באינפלציה.

ברבעון ד' התוצר התכווץ ב - 2.8% (בחישוב שנתי), לעומת ציפיות של 6.7%-.
בינואר אינפלציית הליבה עלתה ב-1.4% y/y (הצפי היה ל-0.5%) מ- 0.2%. מסתמנת עלייה חדה במחירים בגרמניה, צרפת, ספרד ואיטליה, גם בשירותים וגם במוצרים.

סין: התמתנות בענפי השירותים.
בינואר מדד מנהלי הרכש בשירותים ירד ב-4.3 נק' ל- 52.0, על רקע עלייה בתחלואה והטלת מגבלות במספר אזורים.

שוק האג"ח:
בשבוע האחרון התשואות בישראל עלו על רקע מגמה דומה בארה"ב.
בנוסף, קיים חשש לגירעון גבוה השנה (סביב 10% תוצר) עקב פתיחה איטית של המשק ותוכנית פיסקאלית נוספת.
בתרחיש אופטימי של התאוששות, מעורבותו של בנק ישראל בשווקים תפחת בחודשי הקיץ, ולכן התשואות צפויות לעלות עד סוף השנה, בעיקר השקליות.
בתמחור הנוכחי של השוק, אין העדפה ברורה בין אפיקים צמודים לשקליים.

זום אין: קיים קשר בין יחס החוב והתשואות
מחקר של בנק ישראל מצביע על קשר היסטורי בין רמת החוב/תוצר והתשואות.
כעת הקשר נחלש מאד בשל התערבות מוניטארית משמעותית.
גם חברות הדירוג נמנעות מלהוריד דירוגים בעולם ואישררו את הדירוג של ישראל.
לפי המחקר, כל אחוז של עלייה ביחס החוב מעלה את התשואות ב 3.8 נ.ב.
לפי תחזית מחלקת המחקר, עלייה צפויה בחוב ל- 82% תוצר השנה תתרום 1.3 נקודות האחוז לעלות הגיוס של ישראל (בהעדר התערבות מוניטארית).
בעולם החדש שבו מרבית המדינות המפותחות הגדילו את החוב הממשלתי, תיתכן השפעה מתונה יותר.

מאקרו ישראל
חלה עלייה בסך ההכנסה של השכירים השנה
בחודשים ינואר-נובמבר סך ההכנסה של העובדים השכירים במשק עלתה ב- 2.3% לעומת אותה תקופה אשתקד. חישבנו את סך תשלומי השכר במשק, אשר ירדו ב- 3.8%, והוספנו את תוספת התמיכות הסוציאליות בגין הקורונה (27 מיליארד ₪). למרות שהניתוח של סך תשלומי השכר במשק לא משקף את אותם מיגזרים שהכנסתם נשחקה (זאת הבעיה של נתוני ממוצע), עדיין ניתן לגזור מזה שלא חלה ירידה בסך כוח הקנייה של הציבור (לפחות בקרב השכירים, אין נתונים לגבי העצמאיים). כרגע, הצריכה ממותנת יחסית בשל מגבלות על המסחר ועל צריכת שירותים, וחלה הרעה בביטחון הכלכלי בקרב משקי הבית. ברגע שהמשק ייפתח, ויחול שיפור בביטחון הכלכלי, צפוי גידול בביקושים (ביקוש "כבוש" בחלק מהסקטורים) ולכן גם צפויים לחצי אינפלציה מסוימים



הכסף הנזיל שבידי הציבור זינק בדצמבר
בחודש דצמבר 2020 העו"ש שבידי הציבור עלה ב- 7.3% (לעומת נובמבר) ועלה ב- 33.4% מדצמבר 2019. בנוסף, היקף המזומנים עלה ב- 23.1% בשנה האחרונה. מדובר בשני המרכיבים של 1M, אמצעי התשלום הנזילים של משקי הבית. העלייה החדה באמצעי התשלום נובעת מהעדר אפשרות לצרוך שירותים רבים (גם מוצרים מסויימים) בתקופת הקורונה. לפי התאוריה המוניטארית, ככל שהמקורות הנזילים שבידי הציבור עולים כך עולה הנטייה להגדיל בעתיד את הצריכה.



הידוק הסגר דחף את האבטלה כלפי מעלה
שיעור האבטלה הרחב עלה ל 16.7% במחצית הראשונה של ינואר מ- 13.7% במחצית השנייה של דצמבר. מדובר בהיקף גדול של כמעט 700 אלף מובטלים או עובדים בחל״ת. מספר העובדים בחל"ת בגין הקורונה עלה ב- 55% ל- 378 אלף. הרגישות למספר כה גבוה מקשה על הימשכות הידוק הסגר. הידוק הסגר בינואר ויציאה מאד הדרגתית (כנראה) יעיבו על הצמיחה ויקשו על ירידה מהירה באבטלה. משמעות הדבר, המשך גירעון תקציבי גבוה השנה סביב 10%, לחץ לחבילת סיוע נוספת ולכן גם המשך גיוס אג״ח בהיקף גבוה יחסית.


מספר נתונים חשובים יתפרסמו השבוע: ראשון: סקר מגמות בסקטור העסקי (ינואר), דיווח של בנק ישראל לגבי רכישות מט"ח, אג"ח ממשלתי + אג"ח קונצרני (ינואר), רביעי: מדד האמון הצרכני (ינואר), חמישי: נתוני סחר חוץ (ינואר).

מאקרו חו"ל
ארה"ב: נתוני תעסוקה מעט חלשים
בינואר נוספו 49 אלף מועסקים חדשים (הצפי היה ל-105 אלף) ו- 6 אלף בלבד בסקטור העסקי. יותר משמעותי הייתה הירידה באומדן המועסקים בחודשיים הקודמים ב- 159 אלף. מספר המועסקים בינואר 2021 נמוך ממספר המועסקים בפברואר 2020 (ערב המשבר) ב- 9.9 מיליון איש. בינואר נוספו 97 אלף מועסקים בשירותים מקצועיים ועסקיים ו-49 אלף בסקטור החינוך. מספר המועסקים בענפי אירוח והפנאי ירד ב- 61 אלף מועסקים, במסחר ירדו 33 אלף מועסקים ובתעשייה 10 אלפים. קיימת טענה שנתון התעסוקה בינואר מאד בעייתי בגלל ניכוי חלקי בלבד של גורמי העונתיות, ולכן צפוי תיקון כלפי מעלה בחודשים הבאים, גם בשל הסרת המגבלות על הפעילות במספר מדינות בעקבות הירידה בתחלואה.


אירופה: הפתעה חדה כלפי מעלה באינפלציה
לפי אומדן האינפלציה (flash), בינואר אינפלציית הליבה עלתה ב-1.4% ב- 12 החודשים האחרונים (הצפי היה ל -0.5%+ בלבד!) מ- 0.2% לפני חודש. מסתמנת עלייה חדה בגרמניה (מ- 0.7%- ל- 1.6+), צרפת (מאפס ל- 0.8%), ספרד (מ- 0.6%- ל- 0.6%+) ואיטליה. מדובר במדד ללא אנרגיה ומזון. מחירי המוצרים התעשייתיים עלו באירופה מ- 0.5%- בדצמבר ל- 1.4+ בינואר (אולי בהשפעת ההתייקרות במחירי ההובלה), ומחירי השירותים עלו מ- 0.7% ל- 1.4%.
קיימות שתי סיבות חלקיות להאצה באינפלציה:
המע"מ בגרמניה (או מס קנייה) חזר לעלות (ב- 3.8%) לאחר הורדה זמנית של חצי שנה בשל המשבר. יחד עם זאת, אפקט העלאת המע"מ בגרמניה תרם 0.3% בלבד לאינפלציית הליבה באירופה, והיה צפוי מראש.
מחירי ההלבשה בינואר לא שיקפו את הירידה העונתית הרגילה אשר נדחתה לחודשים הבאים. הסיבות: החורף התארך השנה והסגר מנע אפשרות למדידה בחנויות בצרפת ואיטליה (כנראה לא מודדים דרך רכישות מקוונות כמו בישראל).

אירופה עדיין בסגר ברובה (לפחות בינואר) כך שלא מדובר בביקוש "כבוש" לאחר הסרת המגבלות. לא ברור עדיין אם ניתן ללמוד מהפתעה זו באינפלציה על הסביבה בישראל, אך בהחלט מסקרן.


ארה"ב: התעשיינים מדווחים על עליות מחירים
מסתמנת גם ירידה במלאים בתעשייה וגם עלייה בהזמנות שלא סופקו, זאת על רקע עלייה בביקוש למוצרים (בשל אי יכולת לרכוש שירותים רבים):


והתוצאה של שתי המגמות: עלייה במחירי המוצרים התעשייתיים, בשל השיפור ב- pricing power.




למעשה, מדדי מנהלי הרכש בעולם מדווחים על עלייה גם במחירי התשומות וגם במחירי התפוקות:

בארה"ב ניתן להבחין במגמת ההאצה במחירי הסחורות והתמתנות במחירי השירותים במדד מחירים לצרכן:


השלכות
: סימני עלייה באינפלציה באירופה ועלייה במחירי התפוקות/תשומות במדדי מנהלי הרכש השונים תרמו לעלייה בציפיות האינפלציה בעולם. ברקע, מחירי הנפט בעולם מתקרבים ל- 60 דולר לחבית ברנט. נדמה שהלחץ לעליית תשואות צפוי להימשך, גם על רקע התקדמות לאישור חבילת סיוע בארה"ב.

נתוני מאקרו חשובים שיתפרסמו בעולם: שני: גרמניה: הייצור התעשייתי (דצמ'), רביעי: ארה"ב + סין: מדד מחירים לצרכן (ינואר). חמישי: ארה"ב: מספר דורשי עבודה חדשים בשבוע האחרון. שישי: UK : השינוי בתוצר ברבעון ד' 20, אירופה: הייצור התעשייתי,
ארה" ב: מדד האמון הצרכני של מישיגן (פברואר).

זום אין: קיים קשר בין החוב הממשלתי והתשואות
דו"ח היציבות הפיננסית מציג עבודת מחקר אשר בחנה את הגורמים אשר השפיעו על התשואות הארוכות באג"ח הממשלתיות (משנת 2006 ועד 2018). ראשית, בנק ישראל משווה את מצבה של ישראל יחסית לעולם ומציין שהעלייה ביחס החוב הממשלתי לתוצר ב- 2020 איננה חריגה יחסית למדינות המפותחות, ורמת החוב עדיין נמוכה ממרבית המדינות. יחס החוב הממשלתי לתוצר (תחזית קרן המטבע):


הגירעון התקציבי נמצא בשליש הגבוה של המדינות המפותחות. ישראל הגדילה את הגירעון בשמונה נקודות האחוז ב- 2020 (מ- 3.7% ב- 2019 ל- 11.7% ב- 2020). גידול זה אינו חריג, אך הגרעון הבסיסי ב- 2019 כן היה יחסית גבוה למדינות אירופה.


היחס חוב/תוצר של ישראל גבוה יחסית למרבית המדינות בקבוצת הדירוג שלנו (למעט יפן). לפי הנתון המעודכן, יחס החוב בישראל עלה ל- 73% ב- 2020 (ולא 77% אשר מתייחס לתחזית קרן המטבע באוקטובר).

ברור שבתקופה שבה בנקים מרכזיים רוכשים אג"ח ממשלתיות, השפעת הגידול בחוב על התשואות נחלשת או לפחות נדחית.
העבודה של בנק ישראל שואפת לאמוד את ההשפעה כאשר מדיניות ההתערבות המוניטארית תיפסק. מהן המסקנות:
כל עלייה של נקודת האחוז ביחס חוב/תוצר מעלה את התשואות ב- 3.8 נקודות בסיס.
ירידה ביחס מיסים/לתוצר גם מייקרת את עלות החוב. ירידה של נקודת האחוז מעלה את התשואות ב- 15 נקודות בסיס. השפעה זו נובעת מהעלייה בגירעון כתוצאה מהירידה בגביית מיסים.
ההשפעה של השינוי בדירוג על התשואות איננה מובהקת, זאת בשל העובדה שקיים קשר הדוק בין השינוי ביחס חוב תוצר והשינוי בדירוג. כלומר, התשואות מגיבות מיד לשינוי ביחס חוב תוצר, לפני השינוי הפורמלי בדירוג.

חברות הדירוג נמנעו עד כה להוריד את הדירוג של מרבית המדינות המפותחות, למעט בריטניה באוקטובר 2020 (על ידי מודיס ל- AA2 ), זאת בשל הניתוק מה- EU, בנוסף לעלייה בחוב וירידה בתוצר. בספטמבר 20 אופק הדירוג של ספרד ירד לשלילי (דירוג A על יד P&S) על רקע הפגיעה הקשה של הקורונה על הכלכלה ואי אישור תקציב המדינה. ביולי 20 פיץ הוריד את אופק הדירוג של ארה"ב (AAA) ושל יפן (A) לשלילי בשל העלייה החדה בחוב הממשלתי השנה. הורדת הדירוג של קנדה ל – AA+ נבעה מאותן סיבות.

מה מנע את הורדת אופק הדירוג של ישראל? בעיקר רמת חוב ממשלתי נמוכה יחסית, פוטנציאל צמיחה מהיר יחסית (תרומה של ענפי ההיי טק, גז), שיעור חיסכון גבוה, עודף בחשבון השוטף, רמת יתרות מט"ח גבוהה ושיפור במצב הגאופוליטי עם כינון יחסים עם מספר מדינות ערב. יחד עם זאת, אי יציבות במערכת הפוליטית, ניהול התקציב, הקשיים הדמוגרפיים הקשורים לשוק העבודה והמתיחות במזרח התיכון הינם גורמי סיכון לדירוג האשראי של ישראל. הורדת התחזית תיתכן אם המיתון הכלכלי יימשך יותר מהצפוי. לפי בנק ישראל, גם היעדר תקציב ועלייה בנתוני החוב מעבר לצפוי עלולים להשפיע לרעה על דירוג האשראי.

על סמך הניתוח של בנק ישראל, הבנק הציג תחזית לשינוי בתשואות. בהנחה שיחס חוב תוצר ב- 2021 יגיע ל- 82% והגרעון 11% (כדאי לשים לב שבניתוח זה, בנק ישראל נצמד לתרחיש הפסימי של מחלקת המחקר ומתעלם מהתרחיש האופטימי), ההשפעה על השינוי בעלות מימון החוב יחסית לערב המשבר תעמוד על תוספת של 1.3%. במילים אחרות, במקום תשואה של 0.8% באג"ח ל- 10 שנים, שיווי המשקל החדש בעולם "תקין" עומד על 2.1%. שוב, מדובר בניתוח ללא התערבות מוניטארית בשוק האג"ח. בעולם החדש שבו מרבית המדינות המפותחות הגדילו את החוב הממשלתי, תיתכן השפעה מתונה יותר.


טלנירי מציעה לך את מגוון השירותים תחת קורת גג אחת!

פתיחת חשבון למסחר בארץ ובארה"ב, שירותי איתותים לישראל, ארה"ב והמעו"ף, שירות החזרי מס, תוכנת ניתוח טכני ועוד... השאר את פרטיך ונחזור אליך בהקדם

שם מלא*: טלפון*: דוא"ל:


RSS

כתבות נוספות

- מידע פיננסי לפני כולם  © כל הזכויות שמורות  |  משרד ראשי: יגאל אלון 94, תל-אביב  |  073-250-5855  |  info@talniri.co.il