פרוטליקס ביות'רפויטיקס מפרסמת תוצאות ביניים חיוביות מ-12 חודשים מניסוי BRIDGE שלב III, הניסוי, בהתוויה פתוחה, בוחן החלפת טיפול קיים במחלת פברי לפגאוני

פרוטליקס

100% מהמטופלים "המידרדרים" ו-66.7% מהמטופלים "המידרדרים במהירות" השיגו את יעדי הטיפול המוצעים בעקבות המעבר לפגאוניגלסידאז אלפא

המעבר לפגאוניגלסידאז אלפא היה בטוח ויעיל בקרב המטופלים

פרוטליקס ביות'רפויטיקס, אינק. (NYSE American ו- TASE: PLX) חברת ביו פרמצבטיקה המתמקדת בפיתוח, ייצור ומסחור של חלבונים רקומביננטיים טיפוליים המופקים באמצעות מערכת ייחודית לביטוי והפקת חלבונים מתאים צמחיים, הקרויה ProCellEx, פרסמה היום נתונים חיוביים מטיפול בן 12 חודשים ב-16 מבין 22 המטופלים הראשונים שגויסו למחקר BRIDGE שלב III וסיימו שנה טיפול.

"הבוקר פרסמנו תוצאות נוספות חיוביות מ-16 מטופלים במחקר BRIDGE. התוצאות החדשות שהתקבלו אחרי טיפול של 12 חודשים, מספקות אישוש נוסף ליתרון הפוטנציאלי החזק שנודע לטיפול בפגאוניגלסידאז אלפא על התפקוד הכלייתי של חולי פברי," אמר ד"ר ראול צ'רטקוף, המנהל הרפואי של פרוטליקס.

BRIDGE הוא מחקר תווית פתוחה המתבצע בהחלפה במטרה להעריך את הבטיחות והאפקטיביות של פגאוניגלסידאז אלפא במינון של מ"ג אחד לכל ק"ג של משקל הגוף הניתן בעירוי מדי שבועיים לחולי פברי שטופלו בעבר באגלסידאז אלפא (Replagal®) במשך שנתיים לפחות ובמינון יציב במשך שישה חודשים לפחות. לאחר תקופת המיון, כל אחד מהמטופלים גויס למחקר ועבר מטיפול ב-Replagal לעירוי תוך ורידי של פגאוניגלסידאז אלפא במינון של מ"ג אחד לכל ק"ג של משקל הגוף הניתן בעירוי מדי שבועיים במשך 12 חודשים. למטופלים ניתנת האפשרות לקבל את עירויי הפגאוניגלסידאז אלפא בטיפול ביתי בהתאם למידת הסבילות שלהם לעירוי והרגולציה הספציפית למדינה שבה ניתן הטיפול.

נתוני הביניים של 12 חודשים מ-16 המטופלים הראשונים מבין 22 מטופלים בוגרים שגויסו למחקר (9 נשים ו-7 גברים) מדגימים שיפור משמעותי בתפקוד הכלייתי הן אצל הגברים והן אצל הנשים בעקבות החלפת הטיפול מאגלסידאז אלפא לפגאוניגלסידאז אלפא.

כל (100%) המטופלים אשר נצפתה אצלם הדרדרות, אלה שנמדד אצלם שיפוע eGFR בין -5 ל- -3 L/min/1.73 m2/year, ו-66.7% בקבוצה בעלת קצב הדרדרות מהירה, עם שיפור eGFR של eGFR slope < -5 mL/min/1.73 m2/year, השיגו את היעדים התרפויטיים המוצעים (להגיע לשיפוע eGFR של ≥ -3 mL/min/1.73 m2/year אצל מטופלים שמחלתם מתקדמת ו-≥ -5 mL/min/1.73m2/year או ירידה של יותר מ-50% אצל מטופלים שמחלתם מתקדמת במהירות) בעקבות המעבר לטיפול בפגאוניגלסידאז אלפא. רוב המטופלים שהשלימו את המחקר גויסו למחקר המשך וארוך טווח וימשיכו לקבל את הטיפול בפגאוניגלסידאז אלפא.

שיפוע ה-eGFR השנתי הממוצע במחקר אחרי שנה אחת השתפר מ--5.10 mL/min/1.73m2/year במהלך הטיפול באגלסידאז אלפא ל--0.23 mL/min/1.73m2/year לאחר המעבר לטיפול בפגאוניגלסידאז אלפא. מאפייני הבסיס של מטופלים אלה, שהינם בטווח הגילאים 27 עד 60 שנה כללו eGFR לפני העברת הטיפול ממוצע של 75.45 אצל הגברים ו-85.78 mL/min/1.73m2 אצל הנשים, שיפוע eGFR שנתי של -5.04 ו--5.18 mL/min/1.73m2/year בגברים ונשים, בהתאמה, פעילות אנזימטית שיורית ממוצעת של 5.9% בממוצע מעבדה רגיל בגברים ו-27.9% בנשים, ורמה ממוצעת של lyso-Gb3 בפלזמה של 53.6 ו-13.8nM בגברים ונשים, בהתאמה.

במחקר נמצא שפגאוניגלסידאז אלפא הינו בעל פרופיל בטיחות וסבילות גבוה (“well tolerated”) . כל ארועי הבטיחות היו בעלי אופי חולף וללא סיקוולה (sequelae). רוב המטופלים שנמצאו מתאימים לטיפול ביתי מבחינת הרגולציה במדינת מגוריהם, שובצו להסדר שאיפשר להם לקבל עירויים מסוימים שנקבעו עבורם בביתם.

אודות מחלת פברי:
מחלת פברי היא מחלה תורשתית הקשורה לפגם בכרומוזום X הגורמת לליקוי בפעילות האנזים הליזוזומלי אלפא גלקטוסידאז-A וכתוצאה מכך לאגירה פרוגרסיבית של משקעים חריגים של חומר שומני הקרוי גלובוטריאוזילצרמיד (Gb3) בדפנות כלי הדם בכל חלקי הגוף. מחלת פברי פוגעת באחד מכל 40,000 בני אדם. לחולי פברי מחסור באנזים אלפא-גלקטוסידאז-A, אשר באופן רגיל הינו אחראי לפירוק ה-Gb3.

האגירה החריגה של Gb3 גדלה עם הזמן ועקב כך, ה-Gb3 ממשיך ומצטבר, בראש ובראשונה בדם ובדפנות כלי הדם. ההשלכות של משקעי ה-Gb3 נעות מהתקפי כאב לליקויים בתחושה בקצות הגפיים ועשויות להגיע לכשל של אברי הקצה, במיוחד הכליות אך גם הלב והמערכת הסרברו-ווסקולרית.

אודות פגאוניגלסידאז אלפא (PRX-102):
פגאוניגלסידאז אלפא הינו חלבון רקומביננטי (אלפא-גלקטוסידאז-A מוגן פטנטית) של פרןטליקס הוא אנזים בשלבי פיתוח מתקדמים המובטא ומופק מתרבית תאים צמחיים, ועבר פגילציה כימית לאחר המיצוי. שתי תת היחידות המרכיבות את החלבון קשורות זו לזו בקשר קוולנטי באמצעות חיבור כימי צולב של שרשראות PEG קצרות, מה שיוצר מולקולה יציבה יותר בעלת פרמטרים פרמקוקינטיים שונים מהגרסאות הזמינות כיום של האנזים. במחקרים קליניים נצפה שפגאוניגלסידאז אלפא הינו בעל זמן מחצית חיים ארוך במחזור הדם של כ-80 שעות. בנוסף, במודל מחלת פברי בעכברים נצפה פגאוניגלסידאז אלפא כבעל רמות גבוהות של פעילות אנזימטית באברי המטרה הרלבנטיים במחלת פברי. החברה תכננה את פגאוניגלסידאז אלפא כדי לענות על הצורך הקליני אשר טרם נמצא לו מענה בקרב חולי מחלת פברי של התקדמות המשכית של המחלה, תגובות בטיחות לעירוי ואימונוגניות.