אהרון אהרון, מנכ''ל רשות החדשנות

אהרון אהרון, מנכ''ל רשות החדשנות

"בבסיס הטכנולוגיה העתידית תהיה בינה מלאכותית. בשנת 2020 בן אנוש ממוצע ידבר יותר עם מכונה - מאשר עם בן/בת זוגו"

· "במהלך שנת 2017 הוקמו 700 חברות סטארט-אפ בישראל. היקף האקזיטים עמד בשנה החולפת על 24 מיליארד דולרים"

את הדברים אמר בפסגה הדיגיטלית השנתית D4G Digital For Growth 2018 שקיימה הלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל הבוקר (7/11 ) בראשל"צ

האירוע, בהפקת קבוצת "אנשים ומחשבים", הפגיש למעלה מ 1,000 מקצוענים בתחום הדיגיטל

"במהלך שנת 2017 הוקמו 700 חברות סטארט-אפ בישראל. היקף האקזיטים עמד בשנה החולפת על 24 מיליארד דולרים. מתוך כלל התל''ג, ההשקעה במו''פ היוותה 4.3% – מתוכם 16% היו מהון ממשלתי. גם שנת 2018 נראית טוב, היא הולכת באותו כיוון. מספר הסטארט-אפים השנה יהיה יותר קטן, אבל היקף האקזיטים יהיה דומה וסך ההשקעה במו''פ באחוזים יישמר או יעלה", כך אמר אהרון אהרון, מנכ''ל רשות החדשנות, משרד התעשייה והכלכלה.

 אהרון דיבר בפתח המליאה המרכזית בכנס השנתי של הלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ד') במתחם אירועים LAGO בראשון לציון. את הכנס, בהשתתפות מאות מקצועני IT, הנחה זיו מנדל, מנכ''ל ג'ון ברייס הדרכה ומטריקס גלובל. "סדרי העולם משתנים", אמר אהרון, "הדבר נמדד בכמה זמן לקח למוצר חדש שהגיע לעולם, לעמוד על 50 מיליון משתמשים. לטלפון זה לקח 75 שנה, לטלוויזיה – 50 שנה. לרדיו-טרנזיסטור זה לקח 38 שנים. למשחק Draw Something זה לקח 50 ימים, ולפוקימון – 35 ימים. בעולם הגלובלי קל להגיע למספרים גדולים, ולהגיע לרף של 50 מיליון משתמשים משנים – לימים". "רשות החדשנות", אמר אהרון, "מבססת את פעילותה על ארבעה יסודות של חדשנות: יצירתיות פורצת דרך; רוח יזמית; תיאבון לסיכון –שמייחד את ישראל באופן מובהק ביחס לעולם.

 היזמים הישראליים טובים בלקיחת סיכונים; ותשתיות טכנולוגיות - על מנת לאפשר לדברים לקרות". "רשות החדשנות הוקמה ב-1971 כמשרד המדען הראשי. זו הייתה פעם ראשונה שהממשלה מקימה ארגון, שתפקידו לממן פעילות של חברות ולעודדן ליטול סיכונים. רשות החדשנות, שקמה לפני שנתיים, נועדה לענות על הצורך בהתאמה לעולם החדש". "ב-2007", הוסיף אהרון, "החברות המובילות בעולם היו מתחום האנרגיה, ובראשון, אקסון מובייל. ב-2017, המצב השתנה וכמעט כל החברות שבראש הן חברות נתונים, ובראשן אפל, גוגל, מיקרוסופט, אמזון ופייסבוק. 400 מ-500 החברות הגדולות בעולם הן חברות מונעות-נתונים.

שינוי זה משפיע גם על ישראל, כשלכל החברות הללו יש פה לא רק משרדי מכירות, אלא גם מו''פ. טנסנט, הענקית הסינית, היא היחידה שאיננה – וגם היא תיכנס בקרוב לישראל". "הרשות", אמר אהרון, "פועלת לקידום חדשנות טכנולוגית כמנוף לצמיחה כלכלית. אנו משקיעם במו''פ, כדי להצמיח כלכלה בריאה וטובה. כאשר אנו בוחנים השקעה במו''פ, אנו מחפשים את הערך הכלכלי של ההמצאה. היא צריכה להיות מכלילה ובת קיימא, כלומר שיתוף של כל רובדי האוכלוסייה, נשים, ערבים וחרדים".

לדבריו, "ההיי-טק נמצא בתל אביב רבתי, כאשר 77% ממנו נמצא בין חדרה לגדרה. יש לצאת מתל אביב. העובד הממוצע בהיי-טק הוא גבר, יהודי, לא-חרדי. 75% מהעובדים הם כאלה, זה מצב לא מדהים".

"יש להגביר את הערך הכלכלי לישראל", אמר אהרון, "איך מביאים עוד קניין רוחני לישראל, איך מצמיחים סטארט-אפים. ההיי-טק הישראלי תורם 43% ליצוא. זה מספר מעולה – אבל צריך להגדילו. עלינו ליצור חיבור לגלי הטכנולוגיה הבאים".

"בבסיס הטכנולוגיה העתידית", אמר אהרון, "תהיה בינה מלאכותית. בשנת 2020 בן אנוש ממוצע ידבר יותר עם מכונה - מאשר עם בן/בת זוגו. האלגוריתם של גוגל יודע לקרוא שפתיים טוב יותר מבן אנוש. כלי רכב אוטונומיים עושים רק 1% מהיקף תאונות של בני אדם"."65% מהמקצועות של מי שמתחיל היום כיתה א' - לא יהיו קיימים בעוד תריסר שנים. בעוד 3 שנים, שליש מהמקצועות יהיו מדעי נתונים. ההשקעה המסיבית ביותר בעולם היא בבינה מלאכותית, כי היא מניבה תוצאות. קיומה של הבינה המלאכותית אינו חדש, מה שחדש הוא היכולת להשתמש בה". "בינה מלאכותית", סיכם אהרון, "היא לא פתרון לכל דבר. אנו ברשות משקיעים בתשתיות, לשם הבטחת הובלה טכנולוגית גם בעתיד. השקענו כמיליארד שקלים בתוכניות רב שנתיות, בהשקעה בתחומים שונים: סייבר, תחבורה חכמה, ננו-טכנולוגיה, פינטק, חקלאות מדייקת, רפואה מותאמת אישית, טכנולוגיה קוונטית, ערים חכמות ו-IoT. אנו פועלים בשיתופי פעולה, למען עתיד טוב יותר".