ועדת העבודה והרווחה תקיים דיון בנושא

כנסת

ח"כ אברהם נגוסה יוזם הדיון: "לאור אי הוודאות בעניינם של תאגידי העובדים הזרים לסיעוד, אני קורא לצדדים הנוגעים בדבר להגיע להסדר במהרה כדי למנוע פגיעה באוכלוסיית הקשישים הזקוקים לטיפול סיעודי. טובתם של הקשישים הסיעודיים עומדת מול עיניי, וחובתנו להתגבר על כל מכשול למען אוכלוסיית המטופלים הסיעודיים."

עפ"י ניתוח כלכלי של תאגידי הסיעוד : סך הכול הפסד ללשכה בגודל 350 עובדים/מעסיקים עומד על – 312,000 ₪ ובאם לא תחודש הוראת השעה המאפשרת לגבות החזר הוצאות מהעובדים בחו"ל ההפסד יעמוד על סך 507,000 ₪

בשנת 2008 הוציאה מדינת ישראל את נוהל הלשכות הפרטיות בסיעוד. הנוהל מתייחס לקריטריונים של פתיחת לשכה פרטית והגדיר את תנאי קבלת הרישיון תחת פיקוח הדוק של רשות האוכלוסין. כיום פועלות כ100 לשכות פרטיות בתחום תחת חסות הרגולטור.

צל כבד מוטל היום הן על עצם ההצדקה הכלכלית לקיומן של תאגידי הסיעוד מחד גיסא והן על אפשרותן להוסיף ולהעניק שירות מקצועי מיטבי העומד גם בכל תנאי הרגולציה הנדרשים מאידך גיסא.
תאגידי סיעוד קטנים ובינוניים עומדים בסכנת קריסה שתגרום להחרפת משבר כוח אדם בסיעוד.גם דו"ח מבקר המדינה קבע כי כמות ואיכות השירות לציבור הנזקקים לכוח אדם סיעודי נפגעים כתוצאה מכשלי רגולציה בענף הסיעוד בישראל

הכנסות:
דמי השמה-הלשכה רשאית לגבות עד 2000 ₪ כולל מע"מ מהמעסיק מקרה של תיווך/השמה של עובד זר חדש לעבודה אצלו.
הלשכה אינה רשאית לגבות סכום כלשהו מעובד זר בעד פעולת תיווך/השמה שבוצעה לאחר הגעתו של העובד לישראל.
הלשכה רשאית לגבות עד 70 ₪ כולל מע"מ לחודש מהמעסיק עבור שירותים שהיא חייבת לספק, כגון: ביקורי בית של עוס לפני/אחרי השמה ובמהלך החציונים, סיוע בפתרון בעיות בהעסקה, סיוע בהסדרת ביטוחים ובהארכת תוקף היתרים ואשרות וכד'.

נציין כי במידה ותקופת עבודתו של עובד זר נמשכת פחות משנה, והפסקת העבודה לא נבעה מפטירת המטופל או מעבר שלו לבית אבות, והלשכה לא השימה אצל המטופל עובד זר חלופי לשביעות רצונו, הלשכה מחויבת לתת למטופל החזר יחסי של דמי ההשמה.

על מנת לשרוד, מקצצות הלשכות בעל כורחן ככול הניתן בסעיפי התקציב השונים ומכאן הפגיעה הישירה במטופלים!

מהניתוח הכלכלי עולה:
אין מודל כלכלי מסודר לענף הסיעוד. מבקר המדינה התריע על כך עוד לפני שנים רבות ודבר לא נעשה. רק התערבות בתי המשפט לאחר שהוגשו עתירות לבג"ץ וכן עתירה מנהלתית, הכריחו את המדינה לפנות לגורם חיצוני שיבדוק את התקציב. מאז סיום הבדיקה חלפו חודשים רבים, הנושא עדיין ב"עיון", והסחבת נמשכת.
הלשכות מוצאות עצמן השכם והערב כפופות להסדרת יתר המתבטאת בהטלת גזרות חדשות הפוגעות קשה ביכולתן לתפקד ומאידך נתקלות בתת הסדרה, גרירת רגלים והעדר טיפול נאות מצד הרשויות בנושאים בוערים וחיוניים.

התוצאה פגיעה בציבור המטופלים הקשישים: דוחות המבקר העוסקים בליקויים רבים וחמורים באיכות הטיפול הביתי הניתן לכ-165,000 קשישים. ענף הסיעוד בעל רגישות וחשיבות סוציאלית מהמעלה הראשונה ואשר מצוי היום באנדרלמוסיה.