ועידת ההנפקות 2018

ועידת ההנפקות 2018

אסי ברטפלד, מנכ"ל קבוצת דלק: "אנחנו חושבים שקל יותר להנפיק בחו"ל"

עופר עמיר, S&P מעלות: דירוג הוא כמו סימון מוצרים - אנחנו אומרים כמה שומן רווי ונתרן יש במוצר – המשקיע צריך להחליט אם לרכוש

משה אשר, מנהל רשות המיסים, על הביטקוין: "צריך לזכור שאחרי כל עלייה תהיה גם ירידה"

"אין מקום ידידותי למנפיק כמו הבורסה בישראל", כך אמר היום עו"ד עמיר צפריר, שותף בכיר במשרד גולדפרב זליגמן בפאנל "שנת המבחן של הבורסה הישראלית" בועידת ההנפקות 2018, אשר נערכה הבוקר בבורסה של ת"א ע"י S&P מעלות, משרד עו"ד גולדפרב זליגמן ואיגוד החברות.

"בראות עיניי, לא הייתה תקופת זהב כמו התקופה הזו מבחינת ידידותיות לחברות המנפיקות. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר במונחי Time – To -Money. בבורסה בישראל, הטווח בין ה'קיק-אופ' לכסף הוא קצר ביותר. אין ספק שבישראל פרמטר זה המהיר בעולם. אומנם, יש חולשות של גודל שוק וגורמים אחרים, אבל מבחינת ידידותיות למנפיק ישראל הפכה למקום טוב."

עוד הוסיף צפריר: "שוק ההון הישראלי הצמיח לעצמו זהות. באופן טבעי, קשה להתחרות בשווקים גדולים כמו ניו יורק ולונדון, וחברות גדולות הולכות באופן טבעי לבורסות גדולות. לא צריך להיות יומרניים מדי ולחשוב שנוכל להביא לשוק את אמזון, למשל, אבל בהחלט יש חברות בגודל שלנו שמתאימות כמו כפפה ליד לשוק הישראלי. אם נסתכל למשל על חברות הנדל"ן האמריקאיות, שמשרדנו מלווה רבות מהן במסגרת הנפקותיהן בישראל, הרי שחברות הנדל"ן האמריקאיות מצאו פה בית. אין "חברה טובה" או "חברה רעה" - השוק צריך להיות פטרנליסטי ולהציג, בין היתר, למשקיעים את הסיכון בכל חברה, אבל לכל החברות יש זכות להציג את עצמן בליווי רמת הסיכון ולהשאיר את ההחלטה לשוק."

עו"ד ענת פילצר סומך, היועצת המשפטית החיצונית של איגוד החברות הציבוריות: "מוקדם מדי לדבר במונחים של התאוששות שוק ההון. בשנים האחרונות נמחקו 200 חברות ציבוריות, בעוד שהשנה התווספו (בקיזוז מחיקות) רק 10 חברות חדשות. בקצב הזה נידרש לעוד שני עשורים רק כדי לחזור לתור הזהב של הבורסה לפני עשור. חייבים לוודא שההקלות ברגולציה תימשכנה, שהשיח האנטי עסקי ייפסק ושתיווצר סביבה יותר ידידותית לחברות ציבוריות. אם לא יוענקו תמריצי מס לחברות מנפיקות ולמשקיעים, יהיה קשה לשמר את המומנטום החיובי שנוצר".

עופר עמיר, מנהל צוות הנדל"ן S&P EMEA וצוות דירוגי החברות בישראל S&P מעלות: "דירוג הוא כמו סימון מוצרים. אנחנו אומרים כמה שומן רווי ונתרן יש במוצר. תפקידו המשקיע מחליט האם לרכוש את המוצר וכמובן איך לתמחר אותו. בנוגע לחברות האמריקאיות, יש מגוון רחב של חברות ברמות דירוג שונות, עם פער משמעותי באיכות אשראי שלהן. וכל עוד התמחור הוא בהתאם לסיכון המשתמע מהדירוג -אין מניעה בעיני לרכוש את האגח של חברות אלו. השייכות ל- S&P שהינה חבר דירוג גלובלית, המדרגת חברות מכל הסוגים, במספר עצום של מיקומים נותנת לצוות המקומי את הכלים המתאימים לדרג חברות הפועלות מחוץ לישראל. מעבר לכך, בכל דירוג של חברה חדשה בכל מיקום שהוא, אנו פוגשים את הנהלת החברה, ואת הגופים שעובדים איתה במדינת האם שלה, וכן מבצעים סיור בנכסים המהותיים לדירוג.

לדברי אסי ברטפלד, מנכ"ל קבוצת דלק, "אנחנו חושבים שקל יותר להנפיק בחו"ל. מדברים כל הזמן על איך לשפר את המסחר בבורסה. יש המון מכשירים בתחום ההיברידי שלא נסחרים בארץ. באנו לבורסה עם רעיון למכשיר היברידי כזה לפני כשנה, ואיך אמרו לי? לקח לנו 20 שנה לאשר מניות בכורה, אז בוא נחכה עם זה. אלה דברים שהרגולטור צריך לתת את הדעת ולחשוב עליהם. הרגולציה הכריחה אותנו למכור את תמר. נשאר לוויתן. אמרנו לא פעם ולא פעמיים – אנחנו רוצים להיות חברה בינלאומי, עם ייצור למדינות בסביבה. דלק עד היום היתה תלויה במפעילים זרים ולא היה לנו את הידע לקדוח, לפתח ולשווק. היתרון הגדול של קבוצת דלק שיש לה ידע לפתח את השדה לשווק ולמכור אותו. גם בעתיד נוכל למכור אותו גם למקומות אחרים.

עופר גרינבאום – מנכ"ל פועלים IBI: "את התופעה של חברות שבאות לגייס בארץ אני רואה כתופעה ברוכה, אבל בתנאי שתהיה עליה תווית של "להתייחס בזהירות". לחתם יש אחריות מאד גבוהה לנהל את התהליך. חתם חייב להיות בתהליך הזה מתחילתו. אם זה נעשה באחריות אני חושב שזו תופעה מצויינת. לחלק מהחברות יש אגחים בארה"ב, ונאמר קודם שמגיעים לפה רק בגלל הריבית הנמוכה, אבל אני חושב שהמודל של גיוון מקורות מימון הוא רלוונטי לחלוטין לחברות BDC. העסק הזה טוב כל עוד הוא מנוהל נכון. כל חברה שמגיעה לארץ מארה"ב, ויש מטבע הדברים פחות ידע לגביה, צריך לעשות הרבה בדיקות ולאסוף מידע רב."

בפאנל השני בכנס, אשר עסק בבלוקצ'יין, מטבעות וירטואליים וטוקנים אמרה עוה"ד נחמה ברין, ראש מחלקת חברות ושוק הון במשרד גולדפרב זליגמן: "טכנולוגיית הבלוקציין ומה שנלווה אליה היא משהו שונה מאוד ממה שאנחנו מכירים, ולרובנו היא לא קלה לעיכול. זהו עולם מאתגר, כי הוא מערב תחומים רבים ומעורר שאלות כמעט בכל היבט.

סימני השאלה שעולים והרגולציה החסרה הם כלל עולמיים. כאשר אנחנו משוחחים באופן שוטף עם עורכי דין ברחבי העולם גם הם מעלים שאלות ותהיות לגבי הרגולציה של התחום, אז במובן הזה ישראל לא שונה. הרגולציה הישראלית יכולה להחליט ״לחבק״ את העולם החדש הזה או לדחות אותו, אבל בסופו של דבר היא תיאלץ להתאים את עצמה למה שיקרה במדינות מתוקנות אחרות.

לחוסר הוודאות הרגולטורית הנוכחית יש שני היבטים. מצד אחד, הרבה יזמים וגופים בעלי תעוזה מנצלים את הלקונות בחוקים ובכללים ומזדרזים לייצר מערכות ושירותים על בסיס הבלוקציין והמטבעות הוירטואליים לפני שיהיו אסורים באופן כזה או אחר, תוך נטילת סיכונים רגולטוריים לא פשוטים; מהצד השני, יש לא מעט יזמים ומשקיעים שחוששים לפעול בסביבה כל כך חסרת וודאות ועל כן מעדיפים להמתין להתבהרות הרגולציה.

שאלות הדין ומקום השיפוט הן שאלות מהותיות שעולות בהקשר של מטבעות וירטואליים. בהרבה ICO's מתייחסים באופן כלשהו לדין האמריקני, ומצהירים, למשל, שהנפקת המטבעות אינה מיועדת לקהל אמריקני, אבל זה לא בהכרח מספיק בהקשר האמריקני. בנוסף - מאחר שההנפקה היא גלובלית, רבים לוקחים כאן סיכון - אולי מחושב - לגבי ההשלכות הרגולטוריות במדינות רלבנטיות אחרות. ההיבט הגלובלי כאן הוא מאתגר ויכול להיות קריטי.

משה אשר, מנהל רשות המיסים, אמר כי: "אין ספק שלפנינו מהפיכה שלמה. אנו חושבים שזה לא מטבע. לפי החקיקה המקומית הביטקוין לא עומד בקריטריונים הללו. ברור לכולנו שהביטקוין משמש ברובו כנכס השקעתי כמו מניה ולא בשביל לקנות ממנו משהו בסופר. אחוזים בודדים עד מזעריים קונים אותו כדי לשלם. בינתיים ההשקעה הזאת עולה בצורה פנומנאלית. אבל צריך לזכור שאחרי כל עלייה יש גם ירידה."

מיקי קהן, מנהל האגף הפיננסי בבנק ישראל, אמר כי: "אין שינוי בעמדת בנק ישראל כלפי המטבעות הוירטואלים. בנק ישראל מתייחס גם הוא בדומה לרשות המסים למטבעות אלה כאל נכס פיננסי – הביטקוין ודומיו אינם מטבע בישראל ואינם נחשבים גם כמטבע חוץ. כשמסתכלים על התפתחות המחירים של המטבעות הוירטואליים ניתן להבחין בקלות שמדובר בהתנהגות תנודתית מאד שעלולה להביא לאובדן ערך פתאומי. אנחנו בבנק ישראל נמצאים בבחינה מקדמית של תחום הבלוקצ'יין, שנחשב לפורץ דרך, וניתן יהיה לעשות בו שימוש בהקשר של תהליכים שונים במערכת הפיננסית ובמערכות התשלומים.