גזר דין שנתיים מאסר על מתכנת שביצע מחיקות אסורות

והעביר רשומות מתוך מאגרי מידע של החברה שבה עבד‎‎
בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט קאפח) גזר על זיו צורן, לשעבר מתכנת מחשבים בחברת בי.די.איי קופאס, שנתיים מאסר בפועל, תשעה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 21,000 שקלים בגין ביצוע ריבוי עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד, זיוף בכוונה לקבל דבר, פגיעה בפרטיות, עבירות של חדירה למחשב ועבירות נוספות. זאת, לאחר שצורן הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון במהלך ניהול ההוכחות בתיק.

גזר הדין הוא האחרון בפרשה שכונתה "דף חלק", העוסקת ברשת עבריינית שנטוותה לביצוע מחיקות אשראי תמורת תשלום ובמרכזה עומד צורן, והוא מצטרף לגזרי דין של שישה נאשמים נוספים בפרשה, שניתנו זה מכבר.

צורן עבד בחברת BDI, שהייתה רשאית לקבל ולאסוף נתונים על אזרחים בדבר אי-פירעון חובות, פשיטות רגל ושיקים ללא כיסוי, והעברת מידע זה, בין היתר, למוסדות שונים.

על פי כתב האישום, צורן חדר למאגרי המידע הממוחשבים של החברה, וביצע מחיקות אסורות של נתוני אשראי שליליים של אזרחים מדוחות האשראי שלהם. עבור חלק מהמחיקות שביצע, קיבל תשלום בגובה של 21,000 שקלים מנאשם אחר בפרשה. בעקבות מעשיו של צורן, ובהסתמך על דוחות האשראי הכוזבים, העניקו בנקים ומוסדות פיננסים אחרים הלוואות בגובה מאות אלפי שקלים לגורמים שנתוניהם השליליים נמחקו.

בנוסף, על פי כתב האישום, צורן העביר לנאשם נוסף בפרשה, שהיה בעלים של חברה לייעוץ ותיווך להלוואות, כ-500 רשומות מידע על עסקים מתוך מאגר נוסף של החברה, שכללו נתונים אודות סירובים למתן הלוואות לאזרחים, וזאת תוך פגיעה קשה בפרטיותם. זאת, על מנת שהנאשם הנוסף יעשה במידע שימוש לצרכיו המסחריים ולאיתור לקוחות פוטנציאליים. השניים סיכמו כי ככל שמידע זה יניב תוצאות עסקיות, יקבל צורן עמלה בגין העברת המידע.

במסגרת הסדר הטיעון הודה כאמור צורן בעובדות כתב האישום המתוקן בעניינו והוסכם כי הצדדים יטענו באופן חופשי לעונש.

בגזר הדין קבע בית המשפט כי הנאשם הוא "מחולל הפשיעה בפרשה זו, שביצע במו ידיו את העבירות, הוא החוטא והוא המחטיא והכל תוך ניצול הגישה שלו למאגרי המידע". .

בית המשפט קיבל את עמדת הפרקליטות, לפיה חלה על הנאשם חובה מוגברת כלפי מעסיקיו שלא לנצל את הידע הטכני שהיה לו לעשיית שימוש שלילי במאגרי המידע הייחודים והרגישים שהיו בחברה; ולא מצא ממש בעמדת הסנגור כי יש להקל בעונש משום היותו עובד זוטר.

בנוסף, עמד בית המשפט על פוטנציאל הנזק המשמעותי שהיה עשוי להיגרם למערכת הבנקאית כתוצאה מפעולותיו.

התיק נחקר על ידי הרשות להגנת הפרטיות שבמשרד המשפטים ויאח"ה בלהב 433 שבמשטרת ישראל. התיק נוהל על ידי עוה"ד אסתי שלאין וחופית שרים מפרקליטות מיסוי וכלכלה.

מהרשות להגנת הפרטיות נמסר: "על אף שהמתכנת עשה מאמצים רבים להסתיר את פעולותיו, ובכלל זה זיוף דוחות נתוני האשראי, חקירת הרשות הביאה להשגת ראיות חד משמעיות בתיק. הרשות תמשיך בפעילותה הנחושה כדי למגר את התופעה של שימוש שלא כדין של עובדים בהרשאות גישה הניתנות להם למאגרי מידע הכוללים מידע אישי".

מפרקליטות מיסוי וכלכלה נמסר: "קביעותיו של בית המשפט על חומרת מעשיו של הנאשם ועל הערכים המוגנים שהפר בביצוע העבירות הן בעלות חשיבות של ממש ומעבירים מסר מרתיע, לפיו אל לעובד בתאגיד למעול באמון שניתן לו במסגרת תפקידו ולעשות שימוש שלא כדין בהרשאות שניתנו לו למאגרים הכוללים מידע כלכלי ורגיש".