עינת מירון, מומחית להערכות והתמודדות עם מתקפות סייבר בהיבטים העסקיים:

"המחקר החדש של חברת הסייבר הענקית קראודסטרייקס מוכיח בצורה מובהקת את הטענה שלי בשנתיים האחרונות שמזהירה מנהלים מפני אימוץ גישת תשלום הכופר"
"השורה התחתונה במחקר מאשרת - 96% מהחברות שהתמודדו עם אירוע כופר וששילמו את הדרישה, נאלצו להתמודד עם אירוע כופר נוסף.

"בממוצע עלות דרישת הכופר באירוע השני היא 700,000 דולר לעומת כ-1.8 מיליון באירוע הראשון.

"המידע הזה מצטרף לנתונים דומים של החברות מנדיאנט וסופוס שגם הם מצביעות על מתקפה חוזרת בתוך 6-12 חודשים.

בין הסיבות העסקיות והפיננסיות שלא לשלם את הכופר:

• הכסף משמש לפעילות עבריינית או לאומנית.
• ברשת האפלה (דארקנט) ישנם פורומים יעודיים לחשיפת חברות ששילמו "wall of shame" כך שקבוצות תקיפה אחרות יודעות את מי לתקוף שוב ושוב.
• עלות ניהול אירוע סייבר עלולה להסתכם ב-7 ספרות. חברות לא יכולות להרשות לעצמן לבזבז הוצאה כפולה שכזו.
• דיי להזכיר כדוגמא בישראל את חברת שירביט שמכרה את פעילותה בסכום של כ90 מיליון שח בלבד להראל אחרי שהפסידה בחודש אחד של ניהול אירוע הסייבר אצלה 25,200,000שח.
• עלות ניהול אירוע סייבר, כופר, בשבוע הראשון בלבד, עלול לעלות סכום של כחצי מיליון דולר!!
• אירוע סייבר נמשך 3-4 שבועות אינטנסיביים ועוד חודשים ושנים אחרי בבתי משפט ורגולציה.
• העלויות שמושקעות בניהול אירוע הסייבר ותשלום הכופר לא מוחזרות ומונעות מהחברה אפשרויות צמיחה וגידול.
• חברת הביטוח לוידס הודיעה החודש שתפסיק לספוג את תשלום הכופר במסגרת פוליסת ביטוח הסייבר, דבר שישליך על התנהגות חברות הביטוח האחרות.
• רשויות החוק בעולם אוסרות על התשלום ורודפות הנהלות שבוחרות לשלם.

"אני אומרת את זה לא פעם אבל חשוב לחזור על הדברים - מנהל שלא מטפל כבר היום בהערכות החברה שלו לסיכון הסייבר מסכן את המשך פעילותה, משפיע לרעה על המשק ובעיקר מתרשל בתפקידו".