לקראת שבועות מפרסם משרד החקלאות את נתוני ענף החלב

אז כמה חלב צורך הישראלי מדי שנה בממוצע? בכמה עולה הצריכה לקראת חג השבועות? והאם הקורונה שוב שינתה את המספרים לעומת "שנה רגילה"? וכמה חלב רפת אחת מפיקה?
אין ספק שחלב הוא אחד מסימני החג המובהקים של חגיגות חג השבועות. אין כמו לפתוח את החג עם עוגת גבינה טעימה, אפויה או קרה; פשטידה טובה או אולי לזניה? ותכל'ס, יש לנו במה להתגאות כי תנובת החלב לפרה בישראל ממשיכה להיות מהגבוהות בעולם!
על פי נתוני מועצת החלב, בשנת 2020 התנובה הממוצעת לפרה עמדה על כ-11,924 ליטר, כ-33(!!!) ליטר ליום. עוד עולה, כי מספר הרפתות בארץ עמד בסוף 2020 על 697, לעומת 952 בסוף שנת 2010, ולעומת 1,321 יצרנים בשנת 2000, ירידה של 27% בהשוואה לשנת 2010, וירידה של 47% ביחס לשנת 2000. בנוסף, הרפתות יעילות יותר, משנת 2010 ועד היום, הייצור הממוצע לרפת עלה ב-66%, מ-1,315 אלפי ליטר ל-2,182 אלפי ליטר.
וכמה חלב שותים פה? הצריכה הישראלית התאפיינה בעלייה בביקוש לחלב ולמוצריו של 2.1% בשנת 2020, לעומת 2019. הצריכה מחושבת לפי שווי ערך חלב נוזלי מייצור מקומי. במונחים של צריכה לנפש חלה עלייה של כ-0.3% בין שנת 2019 לשנת 2020. הצריכה לנפש של מוצרי חלב נחלקת בישראל לחלב שתייה ומשקאות– כ-51 ליטר, מוצרי חלב נוזליים (תוצרת חלב ניגרת) ומעדנים – הנאמדים בכ-22 ליטר, גבינות לבנות– כ-12 ק"ג (השקולים לכ-50 ליטר) וכ-5 ק"ג של גבינות קשות (השקולים לכ- 45 ליטר). הצריכה השנתית של מוצרי חלב מחלב צאן (עזים וכבשים) שקולה לעוד כ-2.5 ליטר לנפש.
עוד מוסיפים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר כי בשנים האחרונות, ענף החלב בישראל עובר שינויים רבים שחלקם קשורים לתהליכים המתרחשים בארץ, וחלקם קשורים לשינויים גלובליים בענף החלב, כגון: שינוי במחירי גרעיני מספוא מיובא ומחירי מספוא מגידול מקומי ובמחירים הבינלאומיים של אבקות חלב וחמאה תעשייתית, שינויים בשערי החליפין ושינויים אקלימיים, המובילים להתחממות גלובלית הפוגעת בתפוקת החלב. הפרה רגישה לעומס חום (עומס חום = מדד המשלב את הטמפרטורה עם הלחות היחסית) ותנובות החלב ונתוני הפוריות יורדים ככל שעומס החום עולה, ההתחממות דורשת מאמצים והשקעות לצינון וקירור הרפת והפרה לשמירה על תפוקת החלב.
אז כמה ליטר חלב צריך כדי לייצר את מוצרי החלב? כדי לייצר ק"ג אחד של גבינה קשה, כדוגמת: גבינה צהובה, נדרשים 10-9 ליטרים של חלב גולמי, כדי לייצר ק"ג אחד של גבינות רכות, כדוגמת: קוטג', גבינה לבנה, צפתית או בולגרית, נדרשים 5-4 ליטרים של חלב גולמי, וק"ג אחד של יוגורט או חלב ניגר מייצרים מליטר אחד של חלב גולמי. מניתוח החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות עולה כי סך הערך הכספי של המוצרים שמיוצרים מתוצרי הרפת, קרי "מוצרי חלב ותחליפיו" ו"המעדנייה החלבית" ברשתות השיווק, עמד בשנת 2020 על כ-9.5 מיליארד ₪. המכירות השבועיות של קטגוריית "מוצרי חלב ותחליפיו" בשבוע ממוצע עמדו על כ-162 מיליון ₪ ושל ה"המעדנייה החלבית" על כ-20.3 מיליון ₪. בשבוע שלפני החג בשנת 2020 עמדה צריכת מוצרי החלב ותחליפיו ברשתות השיווק על כ-291 מלש"ח עלייה של פי 1.6 ביחס לצריכה שבועית ממוצעת בשנת 2020. על פי נתוני רשתות השיווק המוצרים בהם חלה העלייה המשמעותית ביותר בערך הכספי לקראת חג השבועות הם הגבינות המיוחדות, גבינות מלוחות, גבינות שמנת וגבינות לבנות. בשבוע שלפני חג השבועות בשנת 2020 הערך הכספי של גבינות מיוחדות עלה פי 2.8, גבינות מלוחות פי 2.4, גבינות לבנות פי 2.1 ובגבינות שמנת פי 2.6 לעומת שבוע ממוצע.
כשמשווים את סך הערך הכספי של כלל מוצרי החלב בשבוע שלפני החג בשנת 2020 לשבוע המקביל בשנת 2019 ניתן לראות עלייה של כ- 12.9% משנה לשנה. זוהי עלייה חריגה בין שנים, כך למשל, בין השבוע שלפני החג בשנת 2018 לבין השבוע שלפני החג בשנת 2019 חלה עליה של כ-3.9% בלבד. כאשר בוחנים עלייה זו ברמה של קטגוריות (תרשים מס' 1) ניתן לראות שבקטגוריית מוצרי "המעדניה החלבית" חלה עלייה של כ-7.4% (לעומת 1.9% בין השנים 2018 ל-2019).
כמו כן, בקטגוריית "מוצרי חלב ותחליפיו" חלה עלייה של כ-13.8% (לעומת 4.2%). עליות חריגות אלו ביחס לשנים קודמות נובעות מצריכת המזון הגבוהה שהתאפיינה בעיצומה של מגיפת הקורונה.