קיימת חשיפת יתר של הייצוא הישראלי לאירופה במקביל לחשיפת חסר למדינות אסיה

סקירה של בנק ישראל מעלה כי אם היבוא של כל שותפות הסחר של ישראל יעלה ב-10 אחוזים, היצוא הישראלי יעלה בשיעור דומה – 9.5 אחוזים
בתקופה האחרונה אנו עדים לשינוי בהרכב היצוא הישראלי לפי היעדים הגיאוגרפיים. יעדי היצוא המרכזיים של ישראל בשנים האחרונות היו האיחוד האירופאי (33 אחוזים), ארה"ב (28 אחוזים) ואסיה (15 אחוזים) - להלן שלושת אזורי הסחר העיקריים.

מראשית שנת 2008 אנו עדים למגמת ירידה במשקל של אירופה ביצוא הישראלי. מאוחר יותר, מהרביע השני של 2009, החלה מגמת עלייה במשקל של אסיה בייצוא הישראלי לאחר שנים רבות בהן עמד משקל זה על שיעור קבוע של כ 15 אחוזים. התפתחויות אלה חלו בתקופה בה התרחשו שינויים בהרכב היבוא העולמי: עלייה במשקלם של אסיה והמדינות המתפתחות (מזרח אירופה, דרום אמריקה, אמריקה המרכזית ועוד) על חשבון ירידה במשקל היבוא של אירופה וארה"ב.

על מנת לתת ביטוי לחשיפה של המשק הישראלי לאזורי סחר בעולם חושב מדד לחשיפה יחסית. המדד נבנה כיחס שבין משקל אזור הסחר בייצוא הישראלי ובין משקלו ביבוא העולמי. ערך גבוה מאחד יצביע על הטיה או חשיפת ייתר של היצוא הישראלי לאזור הסחר, ולהיפך. אנו מוצאים כי קיימת חשיפת יתר של הייצוא הישראלי לאירופה במקביל לחשיפת חסר למדינות אסיה.

בנוסף, בחינת המדדים לאורך זמן מצביעה על גידול ניכר בחשיפה של הייצוא הישראלי לארה"ב הנובעת מהגידול המואץ של ייצוא התרופות והמעבדים למחשב אליה.

על מנת לנטרל את ההשפעה החריגה בענף התרופות ובענף המעבדים למחשב על ההתפתחויות החשיפה היחסית לאזורי הסחר, חישבנו את מדדי החשיפה בלי הייצוא של רכיבים אלו.

עולה כי מדדי החשיפה (בלי ענף התרופות והמעבדים) יציבים יחסית לאורך השנים. משמעות הדבר היא שהרכב היצוא הישראלי לפי אזורי סחר מצליח להתאים את עצמו להרכב הסחר העולמי. עובדה זו נותנת ביטוי לגמישות היחסית של היצואנים הישראלים להתפתחויות בעולם.

לגבי התקופה האחרונה אנו רואים כי המשק הישראלי מגביר את החשיפה לאסיה ולשאר השווקים דבר המתבטא בעלייה במדד החשיפה היחסי. משמעות הדבר היא כי המשקל של אסיה ביצוא הישראלי גדל בקצב מהיר ממשקלה של אסיה ביבוא העולמי.

אנו סבורים כי מוקדם לקבוע אם הגידול במשקל היחסי של אסיה ביצוא הישראלי אכן משקף הסטת סחר ויש להמתין ולבחון אם גידול זה פרמננטי. במידה והמגמות המתוארות מעלה ימשיכו הן כנראה מצביעות על הסטת סחר הנובעת משינוי מבני ביעדי הייצוא של ישראל. שינוי מבני זה בתקופה האחרונה התאפשר נוכח המשבר העולמי וההתפתחויות שבאו בעקבותיו. ההתאוששות המואצת באסיה לעומת ההתאוששות המתונה של הביקושים מהמערב והציפייה למשבר נוסף באירופה הפכו את החדירה לשווקים במזרח לכדאית.

זאת, לעומת שנים קודמות, שגם בהן אמנם גדלו הביקושים מאסיה בשיעור גבוה מאלו של אירופה וארה"ב, אך אז התפתח ההרכב הגיאוגרפי של הייצוא הישראלי בהתאם להרכב הגיאוגרפי של הייבוא בעולם. המשבר העולמי ב 2008 והחששות ממשבר נוסף באירופה הטיל ספק על היכולת של שווקי המערב להמשיך ולצמוח, ועל רקע דברים אלו, יתכן ובחודשים האחרונים אנו עדים להסטת סחר מאירופה לאסיה.

החשיפה של המשק הישראלי לאירופה וחשיפת החסר לאסיה כנגד מגמת הירידה של משקלן של אירופה וארה"ב בסחר העולמי ועליית משקל אסיה בסחר העולמי, מעוררים את השאלה עד כמה שינויים בסחר העולמי והרכבו ישפיעו על היצוא הישראלי. לשם כך אמדנו את גמישות יצוא הסחורות הישראלי לפי אזורי הסחר ביחס לסך יבוא הסחורות של אזורים אלו.

אמידה זו מראה כי היצוא הישראלי רגיש יותר לשינויים בביקושים של אסיה (1.15) ורגיש פחות לביקושים של האיחוד האירופי וארה"ב (0.77 ו- 0.92, בהתאמה). מכאן, בהנחה שהיבוא של אזורי הסחר יגדל ב-10 אחוזים, יוביל הדבר לגידול דומה ביצוא הישראלי – 9.5 אחוזים. לעומת זאת גידול לא מאוזן בסחר העולמי, אשר יתבטא בצמיחה של היבוא ב- 7.5 אחוזים בארה"ב ואירופה לעומת צמיחה של 12.5 באסיה ובשאר העולם יביא אף הוא לגידול דומה – 9.3 אחוזים.

משמעות תוצאה זו היא שבין אם הצמיחה בעולם תהה מאוזנת ובין אם היא תהיה מוטה כלפי אסיה והמדינות המתפתחות הגידול בייצוא הישראלי הנובע מצמיחה זו לא צפוי להיות שונה.