ירידה בשיעור של 64% ההשקעות הזרות הישירות ( FDI) בישראל ב-2009

הסתכמו ב-3.9 מיליארד דולר בלבד לעומת 10.9 מיליארד דולר ב-2008; על פי דו"ח ההשקעות העולמי השנתי של סוכנות האו"ם לסחר ופיתוח, שיעור הירידה ב-FDI בישראל ב-2009, הנו גבוה משמעותית משיעור הירידה שחל בעולם באותה שנה, 37%
בית הספר למינהל עסקים של המסלול האקדמי המכללה למינהל מציג היום, (א') את ה-WIR 2010, הדו"ח השנתי של סוכנות האו"ם לסחר ופיתוח (UNCTAD) העוקב אחר השקעות זרות ישירות. הדו"ח המקיף, המתפרסם בו זמנית בכל רחבי העולם, משתרע על פני כ-200 עמודים, ומכיל נתונים השוואתיים אודות השקעות זרות ישירות עבור יותר מ-200 מדינות.

תקציר הדו"ח וניתוח המצב בישראל מובא כאן על ידי ד"ר רוני מנוס ויעקב ירון מהמחלקה למימון ועסקים בינלאומיים, של בית הספר למנהל עסקים, במסלול האקדמי המכללה למנהל.

צפי לעתיד: אופטימיות מאופקת לאור התאוששות מתונה במחצית הראשונה של 2010
השקעות ישירות זרות (Foreign Direct Investment, FDI) - מגמות כלליות: לאחר הירידה הדרסטית ב-FDI העולמי בתקופת המשבר הכלכלי הגלובלי האחרון, בהשקעות הישירות הזרות בעולם (Global FDI) נצפתה במחצית הראשונה של 2010 התאוששות מתונה. נתון זה מעורר אופטימיות מאופקת בהתייחס לציפיות לגבי FDI בשנים הקרובות.


תחזית קרן המטבע הבינלאומית (IMF) ל-2010 היא לצמיחה שנתית בתפוקה הלאומית של
כ-3.3% בארה"ב; 1% בגוש האירו; 2.4% ביפן; 6.8% בשווקים המתעוררים וצמיחה מצרפית בתפוקה העולמית של 4.6%. נתוני תחזית זו מהווים גידול בולט בהשוואה לצמיחה שהושגה
ב-2009: 2.4%- בארה"ב; 4.1%- בגוש האירו; 5.2%- ביפן; צמיחה זעומה של 2.5% בשווקים מתעוררים; וצמיחה עולמית ממוצעת של 0.6%-. תחזית זו, במידה ותמומש, תביא בעקבותיה גידול ניכר ב-FDI העולמי. להערכת UNCTAD זרמי ההשקעות הישירות יגיעו ל-1.2 טריליון דולר ב- 2010.

ב-2011 הצפי הוא לזרמי FDI בהיקף של 1.3 עד 1.5 טריליון דולר, וב-2012 צפויים זרמי FDI לעמוד על 1.6 עד 2 טריליון דולר. אולם רצוי להתייחס לתחזיות אלה בזהירות רבה לאור הסיכונים הרבים ואי הוודאות האופפת את התאוששות הכלכלה העולמית.

הכלכלות המתפתחות וכלכלות המעבר מובילות את התאוששות ה-FDI ויהוו יעד מועדף ל-FDI בעתיד תרומתן של הכלכלות המתפתחות להתאוששות ה-FDI: הכלכלות המתפתחות וכלכלות המעבר (transition economies) מובילות את התאוששות פעילות ה-FDI והצפי הוא כי ימשיכו להוות את היעדים המועדפים של FDI. ב-2009 קלטו הכלכלות המתפתחות וכלכלות המעבר כמחצית מה-FDI העולמי והזרימו כרבע ממנו. זאת לעומת 2007 בה קלטו כלכלות אלו כשליש מה-FDI העולמי והזרימו כשישית ממנו.

יגדלו השפעתם של שיקולים הקשורים באחריות חברתית וסביבתית על החלטות FDI.
מגמות המשפיעות על מדיניות FDI: מדיניות FDI נוכחית מאופיינת בהמשך תהליך הליברליזציה והפיתוח ובמקביל הגברת המאמצים להסדרת וגיבוש רגולציה שתסייע בחתירה להגשמת מטרות הכוללות בין היתר הגנה על הסביבה, הפחתת העוני והפגת חששות ביטחוניים.

ואומנם מתוך למעלה מ- 100 הסדרי FDI חדשים שנכנסו לתוקף ברחבי העולם בשנת 2009, כ-70% היו מכוונים להעמקת ועידוד השקעות זרות. המשבר הכלכלי הגלובלי של השנתיים האחרונות, לא הוביל עד כה להגנה מופרזת על הכלכלה המקומית (פְּרוֹטֶקְצְיוֹנִיזְם).

עם זאת, כשליש מהסדרי ה-FDI החדשים שננקטו במדינות השונות במהלך 2009 תרמו להגברת הרגולציה של ההשקעות הזרות. זהו השיעור הגבוה ביותר של הסדרים מסוג זה מאז 1992, כשהחלה UNCTAD לעקוב אחר נתונים אלה. מגמות חשובות נוספות אשר השפיעו באופן ישיר על מדיניות ההשקעות בעולם ועל היקפי ה-FDI, ואשר צפויות להמשיך ולהשפיע על ה-FDI בעתיד, כוללות יוזמות בין לאומיות בהשקעות בתחומי חקלאות; רפורמות של מערכות פיננסיות עולמיות בעקבות המשבר הגלובלי האחרון; ופיקוח על התחממות כדור הארץ ופליטת גזי החממה.

ומה אצלנו? ההשקעות הזרות הישירות בישראל ב-2009 הסתכמו ב-3.9 מיליארד דולר בלבד לעומת 10.9 מיליארד דולר ב-2008, ירידה בשיעור של 64% בנתוני ההשקעות הזרות הישירות בישראל (FDI inward flow) בשש השנים האחרונות מורים על תנודתיות רבה. לדוגמא, בשנת 2005 הסתכמו השקעות FDI בכ-4.8 מיליארד דולר אך זינקו לכ-15.3 מיליארד דולר ב-2006, גידול של 219%. שנה לאחר מכן, ב-2007, ירדו השקעות אלה לכ-8.8 מיליארד דולר, ירידה של כ- 42%. ירידה חדה ב-FDI חלה ב-2009 בה הסתכמו ה-FDI בכ-3.9 מיליארד דולר בלבד לעומת כ-10.9 מיליארד דולר ב-2008, ירידה דרסטית של כ-64%.

תנודתיות קיצונית במיוחד ניתן למצוא בנתוני FDI שתועלו לטכנולוגיה עילית. השקעותFDI בטכנולוגיה עילית ב-2004 הסתכמו ב-0.1 מיליארד דולר בלבד אך נסקו ל-5.1 מיליארד דולר ב-2007, ירדו ל-3.2 מיליארד דולר ב-2008 (ירידה של כ-37%) וצנחו בשנת 2009 ל-1.4 מיליארד דולר (ירידה שנתית נוספת של כ-66%).

התנודתיות השנתית החריפה בסכומי FDI  בישראל בשנים האחרונות באה לידי ביטוי גם ביחס שבין FDI, להשקעה גולמית בנכסים קבועים (Gross Fixed Capital Formation, GFCF). יחס זה שעמד על 13% בממוצע שנתי לתקופה 1995-2005 גדל ל-28.1% ב-2007, ל-30% ב-2008, וצנח ל-12.2% בלבד ב-2009.

גם נתוני FDI מישראל לחו"ל (FDI outward flow) מורים על תנודתיות חריפה. סכומי FDI שזרמו מישראל לחו"ל הסתכמו בכ-4.6 מיליארד דולר ב-2004 , ירדו לכ-2.9 מיליארד דולר ב-2005, ונסקו בשיעור של כ-434% ל-15.5 מיליארד דולר ב-2006. ב-2007 ירדו סכומי ה-FDI מישראל בצורה משמעותית לכ-8.6 מיליארד דולר (ירידה של 45% לעומת השנה הקודמת), המשיכו לרדת ל-7.2 מיליארד דולר ב-2008 וצנחו דרסטית לכ-1.2 מיליארד דולר - ירידה של 83% - בשנת 2009.

FDI אלו היוו כ-5%.7 בלבד מ-GFCF בממוצע שנתי לתקופה 1995-2005, עלו ל-27.5% בשנת 2007, ירדו ל-19.9% בשנת 2008 ונפלו דרסטית ל-3.7% בלבד ב-2009. נתוני 2009 מורים בבהירות על ירידה משמעותית ביותר בזרימת FDI לישראל וממנה.

ירידה זו מוסברת על רקע המשבר הכלכלי העולמי שהגביר את סיכוני המשקיעים, העצים את אי הוודאות בהתייחס לתשואה המושגת על השקעות, צמצם את היצע האשראי והביא לירידה דרסטית בתיאבון המשקיעים. משקיעים רבים בישראל ובעולם, העדיפו אלטרנטיבות השקעה שצפויות להניב תשואה מינימאלית אך מעוטת סיכון, כגון אג"ח של ממשלות במדינות יציבות, ופיקדונות בנקאיים במוסדות פיננסיים יציבים ואמינים. לכן באופן כללי ניתן לומר שאירועי FDI בישראל לא חרגו מההתרחשויות FDI בעולם כולו או במדינות בעלות מאפיינים סוציו-כלכליים דומים.

השוואת פעילות FDI בישראל ובעולם

לפי דו"ח בנק ישראל ל-2009 שיעור ה-FDI בישראל מסך ההשקעה המקומית נמצא במגמת עליה ועמד בשנות ה-2000 בממוצע על 20%. זהו שיעור גבוה הן ביחס למדינות המפותחות והן ביחס למדינות המתפתחות. 2009 אופיינה בירידה ביחס FDI ל-FGCF בעולם כולו. אולם בהשוואה עולמית חוותה ישראל הן תנודתיות גבוהה והן שיעור ירידה חריף במיוחד ביחס זה ב-2009 לעומת 2008.

השוואה למדינות ייחוס: אירלנד ופינלנד
אירלנד ופינלנד הן שתי כלכלות הדומות במובנים רבים לכלכלת ישראל. שלוש המדינות משתייכות כיום ל-OECD, הן בעלות רמת חיים הגבוהה משמעותית מהממוצע העולמי, אוכלוסייתן קטנה ביחס למדינות אחרות המשתייכות ל-OECD, שיעור הייבוא והייצוא מסך התל"ג שלהן גבוה במיוחד והן בעלות תעשייה ברמה טכנולוגית גבוהה. ה-FDI במדינות אלו אופיין אף הוא בעבר הלא רחוק בתנודתיות גבוהה.

מלאי ההשקעות הישירות ביחס לתפוקה המקומית הגולמית בישראל
יציבות רבה אפיינה את היחס מלאי FDI יוצא לתמ"ג (FDI outward stocks to GDP) כך שהשינויים ביחס זה נעו בטווח צר של כ-3% בלבד, בין 29.8%
ב-2007 ו-28.8% ב-2009. נתונים אלו משקפים גידול מואץ בהשוואה לנתון של 1995 שהסתכם ב-3.5% בלבד. גם נתוני מלאי ה-FDI הנכנס, כאחוז מסך התפוקה המקומית הגולמית בישראל (FDI inward stocks to GDP) מורים על יציבות רבה ביחס זה בשלוש השנים האחרונות מחד, וגידול ניכר ביחס זה בהשוואה לשנת 1995.

ב-1995 עמד יחס זה על 6.2% בלבד אך העפיל בשנים 2007-2009 לתחום שבין 31.7 ל-37.3 אחוז, שינוי המורה על כברת הדרך המשמעותית שעברה כלכלת ישראל מאז.


יתרה מכך, ב-2009 חל גידול ביחס מלאי FDI הנכנס ל-GDP מ-31.7% ל-36.6%, גידול של
כ-15%. נתוני מדד זה של ישראל בהתייחס לשנים 2007-2009 גבוהים במקצת מהממוצע העולמי ומאלה של המדינות המפותחות, אך לא מאלה של אירופה.


ירידה חדה יותר ב-FDI בישראל לעומת שיעור הירידה העולמי ב-FDI

ביצועי FDI בישראל יחסית לשאר המדינות בעולם: דו"ח ה-FDI של ה-UNCTAD מדרג את ביצועי ה-FDI בכל מדינה יחסית לשאר המדינות הנסקרות. את מדד הביצוע (inward FDI performance index) מחשבים בשני שלבים. בשלב הראשון מחלקים את
ה-FDI במדינה לסך ה-FDI העולמי, ובשלב השני מחלקים את התוצאה שהתקבלה ביחס שבין התמ"ג של המדינה לתמ"ג העולמי.

השוואת מיקומה ודירוגה של ישראל בהתייחס למדד ביצוע זה, הינו בעל משמעות רבה. הנתונים מורים כי ב-2007 דורגה ישראל במקום ה-63 מבין 141 המדינות שנסקרו. ישראל שיפרה במעט את מעמדה ועלתה למקום ה-54 ב-2008 אך התדרדרה למקום ה-80 ב-2009.

הירידה הגדולה יחסית במיקומה של ישראל במדד זה ב-2009 משקפת את הירידה החדה יותר שחלה ב-FDI בישראל לעומת שיעור הירידה ב-FDI העולמי. בעוד שבישראל חלה ב-2009 ירידה של 64% ב-FDI בהשוואה ל-2008, הסתכמה הירידה ב-FDI בעולם בשיעור נמוך יותר של 37% בלבד, דבר המסביר את צניחת ישראל בדירוג הביצוע לפי מדד זה ב-2009.

מיזוגים ורכישות חוצי גבולות: שני העשורים האחרונים מאופיינים בדומיננטיות של מיזוגים ורכישות על פני השקעות חדשות השקעות ישירות זרות כוללות מיזוגים ורכישות חוצי גבולות (M&A) וגם השקעות זרות חדשות (Greenfield investment). לפי UNCTAD, שני העשורים האחרונים מאופיינים בדומיננטיות של M&A חוצי גבולות על פני השקעות זרות חדשות, מתוך סה"כ ה-FDI.

העדפה זו מונעת בחלקה מבעיות של אסימטריה במידע המצוי בידי המשקיעים. העדר מידע אמין הזמין למשקיע הפוטנציאלי מעניק ל-M&A יתרון על פני השקעות חדשות כיוון שהשווקים הפיננסים מספקים על פי רוב מנגנון יעיל לגילוי ערך.

אולם בזמנים של משבר, השווקים הפיננסים נהפכים לבלתי אמינים והיתרון היחסי של M&A על פני השקעות חדשות מיטשטש ונחלש. התפתחויות של השנים האחרונות תומכות בעקביות בתיאוריה זו. את רוב הירידות בזרמי FDI בין 2008 ל-2009 ניתן לייחס לנפילות משמעותיות בעסקאות M&A שנפלו בשיעור של 34% במונחי מספרי עסקאות וב-65% במונחי ערכן הכספי. הירידה במספר ההשקעות החדשות הייתה הרבה יותר מתונה, 15%.

נתוני ישראל בהתייחס ל-M&A חוצי גבולות מורים על ירידה משמעותית שחלה ב-2009 בסכום המכירות של חברות ישראליות לגופים זרים sales)) אך בעיקר בסכום הרכישות הישראליות בחו"ל אשר כמעט והתאפס בשנה זאת לאחר העליות הנאות שחלו ב-2008 בהשוואה ל-2007. מגמה דומה של ירידה דרסטית חלה ברכישות במדינות המפותחות ב-2009 אשר קטנו בלמעלה מ-70% בהשוואה ל-2008.


FDI והתעוררות הדיון העולמי בנושא צמצום פליטת גזי החממה וזיהום
הדיון העולמי לגבי המדיניות הנדרשת להתמודדות עם שינוי האקלים חרג כבר מהשאלה אם יש לנקוט עמדה פרו-אקטיבית בנידון, ומתמקד כיום בבחינת דרך הפעולה האופטימאלית. המאבק נגד התחממות כדור הארץ ופליטת גזי החממה תופס מקום חשוב בסדר היום של קובעי מדיניות, דבר שבא לידי ביטוי לאחרונה בועידת קופנהגן אשר עסקה בריסון הגידול של פליטת גזי חממה. דו"ח ההשקעות העולמי השנתי של סוכנות האו"ם לסחר ופיתוח, WIR2010, מתרכז השנה בנושא זה ובתרומת ה-FDI לקידום אתגר זה.

תפקידן של חברות רב לאומיות בקידום האתגר של צמצום פליטת מזהמים.
חברות רב לאומיות (transnational corporations, TNCs) מהוות גורם מרכזי בפעילות תעשיות מזהמות, אך באותה עת הן גם פעילות בקידום תעשיות "נקיות". לכן, למרות שחברות אלה הינן מקור הבעיה הרי הן מהוות בו זמנית - עקב יכולתן הטכנולוגית - גם מקור הפיתרון בתחום שמירת הסביבה וזאת, למשל, על ידי שיפור תהליכי הייצור במדינותיהן ובמדינות היעד להשקעותיהן. להערכת דו"ח UNCTAD השקעות FDI ב-2009 בתעשייה ירוקה תועלו לשלושה תת-תחומים עיקריים: אנרגיה מתחדשת (renewables), מיחזור (recycling) וטכנולוגיות ייצור המקפידות על מזעור פליטת פחמן.

בתקופה 2003-2009 כ-40% מה-FDI בתחומים של אנרגיה מתחדשת, מיחזור וטכנולוגיות ייצור המקפידות על מזעור פליטת פחמן היו במדינות מתפתחות. בנוסף, במהלך התקופה כ-10% מה-FDI בתחומים האלה בוצעו על ידי חברות רב לאומיות ממדינות מתפתחות וכלכלות המעבר ויעדן היה כלל המדינות המתפתחות. ניתן גם להבחין במגמת העלייה
ב-FDI לתעשיות הירוקות וזאת למרות הירידה ב-2009 עקב המשבר הגלובלי.

ההערכה היא כי השקעה בטכנולוגיה ירוקה תלך ותגבר ואף תתפשט לכל ענפי התעשייה והעסקים. הפוטנציאל להשקעות חוצות גבולות בתעשיות לא מזהמות הוא בלתי נדלה לאור המגמה העולמית לעבור לכלכלה בלתי מזהמת תוך הסתייעות בחקיקה רלבנטית ומתן תמריצים כלכליים.

השתלבותה של ישראל בהשקעות לצמצום פליטת מזהמים
להשתלבותה של ישראל בהשקעות לצמצום פליטת גזי חממה יש השלכות על השקעות בכלל ועל FDI בפרט. ד"ר טל שביט, ראש המחלקה למימון, בית הספר למנהל עסקים, במסלול האקדמי המכללה למינהל מפרט שתי סיבות עיקריות שימנעו מישראל ומחברות ישראליות להתעלם מהאתגר של השקעה בפרויקטים להפחתת פליטת מזהמים.

האחת הנה לקיחת אחריות חברתית, במסגרתה נדרשות חברות להתייחס להשלכות הסביבתיות של פעילותן ונבחנות על פי תרומתן לשימור הסביבה. השנייה הנה קיומם של חוקים במדינות שונות האוסרים רכישת מוצרים או ביצוע עסקאות עם מדינות שאינן עומדות בתקן הבינלאומי לפליטת מזהמים. מכאן נובע שעל מנת להשתלב בסחר העולמי, ישראל נדרשת לפעול להפחתת גזי החממה.

יתר על כן, ישראל מעוניינת להשתלב בתהליכים והסכמים בינלאומיים השמים דגש גדל והולך בנושאים סביבתיים בין היתר עקב הצטרפותה לאחרונה ל-OECD המייחס חשיבות רבה וגדלה לנושאי סביבה ולמדיניות סביבתית. שביט מציע שעידוד השקעות בתחום זה בישראל יתבצע בהתאם לעיקרון "המזהם משלם".

דהיינו נדרשת הגדלת המס על חברות מזהמות ומאידך יש לתת הטבות מס לחברות התורמות לשמירת הסביבה. הקפדה על אכיפה בתחום זה והטלת קנסות על המזהמים הינם צעדים בכיוון הנכון. דוגמא לכך מהווה שינוי כללי המיסוי לרכב בישראל בהתייחס למידת הזיהום הנפלט. להערכת שביט, קיימות בישראל מספר חברות מתקדמות העוסקות בתחום האנרגיה הירוקה, ומציאת הגז הטבעי לאחרונה בחופי ישראל תתרום לצמצום פליטת גזי החממה בארץ. כמו כן ניתן לצפות לניצול רב ומושכל יותר של אנרגיה סולארית בארצנו.

בהקשר זה יש לציין שארגון ה-OECD שם לו למטרה לגבש עד 2011 אסטרטגיה לצמיחה "ירוקה" (Green growth strategy). תחומי השקעה מבטיחים הנגזרים מאסטרטגיה זאת כוללים אנרגיית רוח, אנרגיה סולארית, אנרגיה גיאותרמית, צמצום הזיהום הנובע מייצור חשמל ושיפורים ביעילות אנרגטית המביאים לצמצום בצריכת אנרגיה בתחבורה, מיזוג אויר ושימוש במכשירי חשמל ביתיים.

FDI בטכנולוגיות סביבתיות
אתגר צמצום פליטת מזהמים קשור קשר הדוק למגמה העולמית של לקיחת אחריות חברתית וסביבתית על ידי מדינות ותאגידים. מרכיב חשוב של מגמה זו הינו פיתוח תעשיית הקלינטק העוסקת בקידום טכנולוגיות סביבתיות לשימור הסביבה ולהפחתה של פליטת מזהמים. לפיתוח תעשייה חדשה זו יש השלכות משמעותיות ביחס ל-FDI העולמי בכלל ולזה בישראל בפרט. לדוגמא, על רקע המחסור החמור במים בחלקים ניכרים בעולם יש פוטנציאל רב לשיטות השקיה מתקדמות כולל טפטוף והשקיה ממוחשבת הכוללת דישון, מיחזור מי קולחין והתפלה. ניתן לשער ששיעור הולך וגדל של FDI עולמי יתועל לתחומים מבטיחים אלה עם החרפת המחסור במים במדינות רבות בעולם. בתחום זה יש לישראל יתרון יחסי בולט בעיקר בשל פעילותן של מספר חברות מובילות שבבעלותן טכנולוגיות מתקדמות.

אלפרד מרקוס, פרופסור לאסטרטגיה בבית הספר למינהל עסקים על שם קרלסון באוניברסיטת מינסוטה בארה"ב מתמקד בהשוואת מאפייני תעשיית הקלינטק בישראל ובמדינת מינסוטה בארה"ב. לדעתו תעשיית הקלינטק בישראל מאורגנת בצורה מושכלת ויעילה יותר מאשר במינסוטה כתוצאה מקשרים הדוקים יותר בין מחזיקי העניין (stakeholders) העיקריים הכוללים את האקדמיה, הממשלה, יזמים וחברות הון סיכון.

כך למשל, טוען מרקוס כי האקדמיה הישראלית מראה נכונות רבה יותר להתגייס למאמץ של מסחור רעיונות וטכנולוגיות בהשוואה לאקדמיה במיניסוטה. אומנם במינסוטה יש משאבים טבעיים למכביר, והיא גם הנפיקה מספר רב יחסית של פטנטים בתחום הקלינטק, אולם הישגים אלה אינם מנוצלים ביעילות בהשוואה ליעילות הסינרגטית שבה מאופיינת ישראל, הכוללת תרבות יזמית וחדשנות.

דוגמאות טובות לחדשנות הישראלית בתחום הקלינטק הנה חברת בטר פליס ( Better Place) הידועה לרבים ו- INNOWATTECH מרעננה הידועה פחות שמפתחת ייצור חשמל מחיכוך צמיגי כלי רכב בכביש. להערכת פרופסור ישראל דרורי, מבית הספר למינהל עסקים שבמסלול האקדמי המכללה למינהל החוקר את התפתחות תעשיית הקלינטק בישראל, יש לישראל יתרון תחרותי בתחום זה מכיוון שהניסיון שהצטבר בארץ בעיצוב מדיניות פיתוח ההי-טק ניתן ליישום גם בתעשיית הקלינטק, ובמיוחד בעידוד מחקר ופיתוח של טכנולוגיות בתחום האנרגיה והמים. מספר חברות ישראליות כמו אורמת ונטפים מובילות בתחום האנרגיה הסולרית והמים.

לדעת פרופסור תמר אלמור מבית הספר למינהל עסקים שבמסלול האקדמי המכללה למינהל וחוקרת פעילה בתחום ה-FDI, קיימת פעילות יזמית רבה בישראל בתחום הקלינטק וגרינטק אך פעילות זאת היא עדיין התחלתית ולכן אין ביטחון שתחום זה ימשוך השקעות רציניות כבר בשנתיים הקרובות. לפי אלמור, הפעילות בתחומים אלה נמצאת בחלקה הגדול עדיין בשלב החממות ולא סביר כי נראה מכירת חברות (exits) בתחום זה בסכומים של מאות מיליונים בשנתיים הקרובות.

עם זאת, פיתוח תחומים אלה בישראל צפוי לעורר תשומת לב והתעניינות מכל העולם. הפוטנציאל הגלום בתחום הקלינטק זכה לאחרונה להכרה המתבטאת, למשל, בהחלטת ממשלת ישראל לבחור בנושא "מקורות לאנרגיות מתחדשות ובנות קיימא" כאחד מארבע התחומים הראשונים של מרכזי המצוינות המיועדים להקמה באוניברסיטאות בישראל.

מדיניות ממשלתית שתסייע למימושם של יתרונות יחסיים אלו יכולה לתעל שיעור הולך וגדל של FDI לישראל וממנה לתחום זה. אינדיקציה לפוטנציאל ה-FDI בעולם בתחום זה ניתן למצוא לשם דוגמא, בהכרזת ממשלת סין ב-2009 על מחויבותה להפחתה של 40% בפליטת מזהמים בעשר השנים הבאות יחסית לרמת הפליטה ב-2005. לצורך כך הזרימה ממשלת סין משאבים רבים לפיתוח טכנולוגיות לייצור אנרגיה נקייה והיום נמצאת סין בחזית תעשיית הקלינטק והיא צפויה ליהנות בשל כך מפעילות FDI מוגברת.