שתי חברות בלבד חוברו — והמדינה תרכוש את זיכיון רשת הגז הטבעי בירושלים

בעקבות הכישלון בחיבור צרכנים באזור ירושלים לרשת הגז, החברה הממשלתית נתג"ז צפויה להחליף את בעלת הרישיון — רותם גז טבעי ■ ברותם מברכים: "סוכם עם המדינה לפני 3.5 שנים לבחון את המכירה לנתג"ז" ■ השר אלי כהן מבקש להרחיב את המהלך לאזורי חלוקה נוספים

שר האנרגיה, אלי כהן, פועל לרכישת הרישיון לפריסת הרשת לחלוקת גז טבעי באזור ירושלים — על ידי המדינה. המהלך מקודם כעת, לאחר שהזכיינית — רותם גז טבעי, שבבעלות קרן נוי וחברת רימון שירותי ייעוץ — חיברה רק שני מפעלים באזור ירושלים. בדצמבר הודיע משרד האנרגיה לרותם ולחברות נוספות על כוונתו לחלט ערבויות בסך 5.3 מיליון שקל, בגין אי־עמידתן בלוחות הזמנים לפריסת הרשת. החברות עתרו לבג"ץ וחילוט הערבויות נדחה עד לפסיקה.

שני גופים בלבד חוברו עד כה בירושלים: בית החולים הדסה עין כרם ומאפיית ברמן. עשרה נוספים חתמו על הסכם עם רותם — שלושה בירושלים, שניים באזור התעשייה עטרות, וחמישה באזור התעשייה הר־טוב הסמוך לבית שמש — אבל עדיין לא חוברו. בנוסף, יש כ–40 צרכנים פוטנציאליים, לפחות על הנייר.

שימוש בגז טבעי רלוונטי במיוחד למפעלי תעשייה שעושים שימוש בחום, כתחליף לדלק מזהם, כמו סולר — ובכך להפחית את עלויות צריכת האנרגיה ואת הזיהום הסביבתי. מי שצפויה לפרוס את רשת החלוקה, במקום רותם, היא החברה הממשלתית נתיבי גז לישראל (נתג"ז), האחראית על מקטע הולכת הגז — המקטע שמספק גז לתחנות הכוח.

"תשתית כזו לא צריכה להיות בידיים פרטיות"

"הנחיתי את רשות הגז הטבעי להכין רישיון חלוקה שיאפשר לנתג"ז להיכנס למקטע החלוקה, ובכך להאיץ את פריסת הרשת לצרכנים נוספים, שיוכלו ליהנות מפירות הגז הטבעי", אמר השר כהן. "תשתית כזו אינה צריכה להיות בידיים פרטיות, וחברות פרטיות לא אמורות להחזיק במונופולים של תשתיות. בשלב הראשון, המהלך צפוי להיות מיושם באזור ירושלים ובהמשך, בהתאם להתפתחות והצורך, יורחב לעוד אזורים".

- פרסומת -

ברותם מברכים על המהלך ונראה שציפו לו: "לא קיבלנו מהמדינה בתחילת תקופת הרישיון את כלל ההתחייבויות שהוצגו במכרז, לרבות לצורך חיבור שכונות מגורים. לפיכך, סוכם עם המדינה לפני כשלוש שנים וחצי לבחון את מכירת רותם לנתג"ז. במהלך תקופה זו המשיכה רותם להשקיע עשרות מיליוני שקלים בפרויקט ועמדה בכל התחייבויותיה, ובמקביל קיימה עם המדינה דיונים על מכירתה לנתג"ז או לפתרון אחר. כשעמדת המדינה תועבר, רותם תוכל לבחון אותה ולשקול את צעדיה".

בישראל יש שש חברות עם רישיונות אזוריים להקמה והפעלה של רשת לחלוקת גז טבעי. לפי תנאי הרישיונות, שניתנו ב–2009–2016, כל אחת צריכה להקים רשת ולחבר צרכנים קטנים ובינוניים — כמו מפעלים ובתי חולים — בתוך שנתיים מיום חתימת החוזה.

כדי שהמהלך יצא לפועל, ברשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה צריכים לסיים את הכנת רישיון חלוקת הגז לנתג"ז ולהגיע להסדר עם רותם, שתקבל פיצוי על ההשקעות שביצעה, בניכוי המענקים שקיבלה מהמדינה — כ–6 מיליון שקל. מאחר שהסוגיה נמצאת על השולחן כבר שנים, המהלך צפוי להסתיים בהסכמת שני הצדדים.

- פרסומת -

במשרד האנרגיה מתכוונים להשתמש בתמריצים כספיים שטרם מוצו למימון הפריסה בירושלים — ולאזור נותרו תמריצים בסך כ–54 מיליון שקל. בנוסף, חתימת חוזים עם לקוחות חדשים תסייע במימון פריסת הקווים.

רכישת הרישיון מהחברה אמנם הייתה אפשרית לפי החוק גם בעבר, אבל זה לא קרה. ב–2021 טענו במשרד האנרגיה כי יקדמו את המהלך, שכשל לבסוף. המכשול העיקרי, לפי מקורות במשרד, היה הצורך שנקבע בחוק להקים חברה בת לחברה הממשלתית נתג"ז, כדי שתוכל לפעול במקטע החלוקה. החוק שונה בכנסת בדצמבר בוועדת הכלכלה, בראשות ח"כ דוד ביטן, ואין צורך בחברה בת.

עברו לתצוגת גלריה
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהןצילום: נעמה גרינבאום
כרוניקה של כישלון

אף שהרישיונות ניתנו לחברות עוד ב–2013, לתקופה של 25 שנה, הפריסה נתקעה במשך שנים. ב–2018 הודיע משרד האנרגיה שישקיע 700 מיליון שקל, כדי לתמרץ את פריסת רשת הגז, אבל גם זה לא עזר. בחלק מהמקומות התמריץ לא היה מספק, ויש מקומות (כמו חיפה) שבהם החברות נתקלו בקשיים סטטוטוריים מול העירייה.

בנוסף, צרכנים פוטנציאליים, שמופו עם מתן הזיכיון לחברות החלוקה, החליטו שמהלך ההסבה לגז אינו משתלם — מה שמפחית את הכדאיות של פריסת הרשת.

ב–2022 פירסם מבקר המדינה דו"ח שהצביע על העיכוב בחיבור הגז הטבעי לצרכנים, וציין לגבי חברות החלוקה: "מומלץ כי משרד האנרגיה ורשות הגז הטבעי יבחנו אם חברות החלוקה מבצעות את חלקן בפיתוח רשת החלוקה בקצב שהתחייבו עליו בקבלת הרישיון".

לעניין חילוט הערבות מסרו מרותם: "מדובר במהלך פופוליסטי של רשות הגז הטבעי, שנמצא בדיונים בבית משפט. הרשות מנסה להסיט את הביקורת המופנית כלפיה, אל עבר חברות החלוקה, המוחזקות על ידי חברות מובילות במשק, ומצליחות — למרות קשיי הביורוקרטיה וכשלי השוק — לרשת את אזורי התעשייה של מדינת ישראל בקווי גז טבעי".

נראה שהחלפת חברה פרטית בחברה ממשלתית מצביעה על חוסר כדאיות כלכלית, בירושלים לפחות. אם הבעיה הייתה רק בהתנהלות הזכיינית, אפשר היה לרכוש ממנה את הפרויקט — ולהוציא אותו למכרז חדש, כדי שחברה אחרת תפרוס את הרשת.



כתובות אינטרנט נלוות:
קישור

הצטרפו עוד היום לשירות האיתותים! למה אתה מחכה? לחץ כאן

אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.

מבלי להכנס לרמה האישית, יש קונספציות שצרבו בנו מגיל קטן כמו למשל:
1. בית זה בטחון
2. חוב לבנק זה רע וצריך לגמור את המשכנתא בעדיפות עליונה ומהר ככל האפשר

קונספציות אלו מתאימות לרוב האנשים אך לא לכולם... חלק אחר יעדיף נכסים נזילים במקום בית, שנותנים לו חופש וגמישות לנצל הזדמנויות בשוק, ודווקא יחשוב שהגמישות והנזילות נותנות הרבה בטחון... או למשל ריבוי הלוואות אם יכול לייצר באמצעותן תשואה עודפת מאשר הריבית שמשלם...

בכל מקרה חופש כזה מגיע עם הרבה יותר אחריות שוטפת לניהול הכסף ולכן לא מומלץ אלא רק למקצוענים, בעלי נסיון ובעלי לב חזק...
לרוב האנשים האחרים בית הוא אכן עוגן חזק וכנראה העסקה הגדולה והחשובה בחייהם.

הצטרפו עוד היום לשירות האיתותים! למה אתה מחכה? לחץ כאן

אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.