var UPL_FILES="http://userfiles.talniri.co.il/ForumFiles/";var SITE_UPL_FILES="https://files.talniri.co.il/";var iUserId="";var iForumId="28";var iPage="1";var iMessageId=2139523;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var urlimg;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName="forum.asp?Id=28";var sMenuOptions="";var sForumName="אנרגיה ונפט";var BannerZoneId_Top="69";var BannerZoneId_Bottom="70";var BannerZoneId_Left="71";var BannerZoneId_Right="72";bRestricted=false;var AdminArr=[new Admin("11759","איציק ה10","1",""),new Admin("12200","חובב עמים","2","#0000FF"),new Admin("12413","חדשות טלנירי","2","#0A8804"),new Admin("16571","harel76","2","#FF9900")];var TagArr=[new Tag("שרות החזרי המס של טלנירי כבר החזירה ללקוחותיה עשרות אלפי שקלים","http://www.talniri.co.il/content.asp?pageid=65&mp=146"),new Tag("3000 לקוחות לא טועים! חשבון מסחר פותחים בטלנירי","http://www.talniri.co.il/Promo/?bannerid=578")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("קבל איתותי קנייה ומכירה של מניות לנייד","http://www.talniri.co.il/promo/itutim2016/index.asp?BannerId=648"),new MgrMsg("שרות החזרי מס כבר החזיר עשרות אלפי שקלים","http://www.talniri.co.il/content.asp?pageid=65&mp=146"),new MgrMsg("תוכנת ניתוח טכני הטובה בעולם- ובחינם","http://www.talniri.co.il/content.asp?pageid=118&mp=304")];var MostViewedArr=[new MostViewed("2441298","יש מישהו שעדיין חושב שתהיה מלחמה בצפון? ","איציק ה10","06/05/24 09:23","11759","154"),new MostViewed("2441299","ישראל לא רוצה מלחמה בלבנון , ארצות הברית לא רוצה שישראל ","שון18","06/05/24 09:28","15874","132"),new MostViewed("2441402","דלק קבוצה - 
- הכי טוב ברשת. כנסו ותיווכחו ","DORONON","06/05/24 14:12","15869","122")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("691167"),new ClosedMsgs("691829"),new ClosedMsgs("691691"),new ClosedMsgs("694592"),new ClosedMsgs("696327"),new ClosedMsgs("706491"),new ClosedMsgs("707565"),new ClosedMsgs("712550"),new ClosedMsgs("732203"),new ClosedMsgs("741940"),new ClosedMsgs("739294"),new ClosedMsgs("747049"),new ClosedMsgs("750159"),new ClosedMsgs("750313"),new ClosedMsgs("751857"),new ClosedMsgs("758712"),new ClosedMsgs("758807"),new ClosedMsgs("809487"),new ClosedMsgs("812701"),new ClosedMsgs("822863"),new ClosedMsgs("936472"),new ClosedMsgs("944640"),new ClosedMsgs("955738"),new ClosedMsgs("992491"),new ClosedMsgs("923230"),new ClosedMsgs("1013528"),new ClosedMsgs("1047350"),new ClosedMsgs("1054096"),new ClosedMsgs("1188131"),new ClosedMsgs("1197762"),new ClosedMsgs("1238558"),new ClosedMsgs("1232429"),new ClosedMsgs("1271235"),new ClosedMsgs("1289919"),new ClosedMsgs("1327926"),new ClosedMsgs("1333754"),new ClosedMsgs("1338111"),new ClosedMsgs("1350001"),new ClosedMsgs("1417034"),new ClosedMsgs("1417090"),new ClosedMsgs("1473941"),new ClosedMsgs("1484514"),new ClosedMsgs("1486409"),new ClosedMsgs("1518138"),new ClosedMsgs("1525607"),new ClosedMsgs("1531824"),new ClosedMsgs("1560215"),new ClosedMsgs("1560038"),new ClosedMsgs("1568219"),new ClosedMsgs("1578104"),new ClosedMsgs("1582047"),new ClosedMsgs("1585309"),new ClosedMsgs("1618238"),new ClosedMsgs("1625858"),new ClosedMsgs("1676835"),new ClosedMsgs("1680069"),new ClosedMsgs("1703884"),new ClosedMsgs("1720940"),new ClosedMsgs("1720860"),new ClosedMsgs("1762613"),new ClosedMsgs("1822125"),new ClosedMsgs("1907468"),new ClosedMsgs("1914049"),new ClosedMsgs("1993629"),new ClosedMsgs("2050184"),new ClosedMsgs("2064748"),new ClosedMsgs("2356885"),new ClosedMsgs("2384905"),new ClosedMsgs("2386012"),new ClosedMsgs("2386190"),new ClosedMsgs("2387628"),new ClosedMsgs("2388067"),new ClosedMsgs("2388072"),new ClosedMsgs("2391333"),new ClosedMsgs("2391530"),new ClosedMsgs("2391629"),new ClosedMsgs("2392363"),new ClosedMsgs("2393168"),new ClosedMsgs("2393801"),new ClosedMsgs("2396610"),new ClosedMsgs("2397685"),new ClosedMsgs("2411672"),new ClosedMsgs("2411899"),new ClosedMsgs("2411903"),new ClosedMsgs("2412365"),new ClosedMsgs("2416708"),new ClosedMsgs("2418621"),new ClosedMsgs("2418729"),new ClosedMsgs("2426943"),new ClosedMsgs("2432104")];var MessageArr=[new Message("2139523","0","כמה כסף צריך בשביל להיות מאושרים? המחקר שחשף את הנוסחה המפתי ","15/06/21 07:26","איציק ה10","ד"ר מאט קילינגסוורת נעזר באפליקציה שפיתח, שבה הנחקרים מדווחים לו על תחושותיהם באופן יומיומי, וזה מה שהוא מצא על גבולות הקשר בין עושר לאושר ■ האם הכסף הוא הגורם, או שההסבר נמצא במה שהכסף מאפשר לנו?
שאלו פעם אדם עשיר מאוד, שהיו לו 3 מיליארד דולר בבנק, אם הוא שמח בחלקו. "לא", הוא ענה בחמיצות. אז מתי תשמח בחלקך? הקשו בפניו. הוא חשב וחשב, והשיב: "כשיהיו לי 4 מיליארד דולר".
כיצד מתיישב הסיפור הזה, שמסופר על טייקון אירופי ממשפחת הון ותיקה, עם הטבע האנושי? עוד לפני אלפי שנים חקרו הפילוסופים היוונים את הרדיפה אחר האושר. הם ניסו להבין מהו אותו מושג חמקמק, וניסו גם להבדיל בינו לשביעות רצון, איכות חיים, ומונחים נוספים שהגבולות ביניהם מטושטשים.
"המונחים האלה נראו להם סובייקטיביים, מעורפלים מדי מכדי לקיים בהם דיון אובייקטיבי", אומר חוקר האושר, ד"ר מאט קילינגסוורת. עם זאת, לדבריו, בעידן ההשכלה המשיכו הפילוסופים להרהר בשאלה, וכלכלנים הצטרפו אליהם בשאלות על הקשר בין עושר לאושר.
פריצת הדרך, על פי קילינגסוורת, התרחשה לפני כמה עשורים, כשהמדע החל לעסוק בשאלה הזאת, מתוך מחשבה שכשיש נתונים שאפשר למדוד אותם — יהיה ניתן לענות על השאלות האלה. זאת הסיבה, כנראה, שאת מחקרו האחרון בחר קילינגסוורת — עמית מחקר בכיר בבית הספר לניהול וורטון באוניברסיטת פנסילבניה וחבר במכון MindCore לחקר המוח בבית הספר לאמנות ומדע באותה אוניברסיטה — למקד בשאלה אם כסף מעצים את האושר, ואם יש לזה גבול. המחקר, על תשובותיו המפתיעות, פורסם בסוף ינואר במגזין Proceedings of the National Academy of Sciences.
- פרסומת -
לפי מחקרים שנעשו לפני יותר מעשור, רמת האושר שאנשים מדווחים עליה עולה ככל שהכנסתם גדלה. אחד הידועים שבהם היה מחקר שערכו דניאל כהנמן ואנגוס דיטון ב–2010 — שזכו גם בפרס נובל — שלפיו עלייה בהכנסה משפרת את איכות החיים המוערכת (Valued Well Being) המדווחת על ידי הנחקרים באופן כללי (ראו תיבה), אך רק עד רף הכנסה של 75 אלף דולר בשנה. גידול בהכנסה מעבר לרף הזה לא תרם לרמת האושר המוערכת של הנחקרים. מצד שני, המחקר הראה כי האושר הנחווה (Experienced Well Being) על ידי הנבדקים ביומיום לא נעצר בהכנסה של 75 אלף דולר.
"מה בעצם אנחנו עושים כדי לעשות אופטימיזציה בחיינו. אנחנו רודפים אחר מטרות כמו מציאת בני זוג מתאימים, עבודה וכסף. אבל בטח יש איזה מטרה אולטימטיבית שמניעה אותנו, אחרת אין דרך לתעדף את היעדים"
לפי מחקרים שנעשו לפני יותר מעשור, רמת האושר שאנשים מדווחים עליה עולה ככל שהכנסתם גדלהצילום: בלומברג
מה הקשר בין כסף לאושר? מחקר חדש בדק אלפי זוכים בלוטו
בתחתית עקומת האושר: חוקרים מצאו את הגיל הכי אומלל
רכב מפואר או טיול תרמילאים: כיצד משיגים אושר?
איך שגלגל מסתובב: בזוס שוב האיש העשיר ביותר בעולם - מאסק במקום השני
"כהנמן הוא אחד האנשים שהכי משפיעים עלי מבחינה אינטלקטואלית", מודה קילינגסוורת, שמציין גם את דן גילברט, עמו עבד בהרווארד, כמי שהשפיע על עבודתו. המספר 75 אלף דולר אמנם זכה לתהודה רבה, ונהפך לגולת הכותרת של המחקר של כהנמן. אבל אם לשפוט לפי תוצאות מחקרו של קילינגסוורת, שנעשה בארה"ב, ייתכן שלא בצדק.
נושא שמזכה בפרס נובל — ובאזכור בנטפליקס
בעשורים האחרונים פערי העושר התרחבו בארה"ב, ותופעות כמו נסיגה בתוחלת החיים ומוות מייאוש — הקשור להתמכרויות, הזנחה בריאותית ודיכאון — הופיעו בשכיחות גדולה יותר בקרב אוכלוסיות שנמצאות בתחתית הסולם הכלכלי. בעונה השלישית של הסדרה המצליחה "כתום הוא השחור החדש", מצטטת הגיבורה פייפר צ'פמן — לבנה משכילה ממעמד הביניים — את המחקר של כהנמן ודיטון באוזני דאיה דיאז, היספנית ממשפחה קשת יום. "היה מחקר שאמר שכסף קונה עושר, עד 75 אלף דולר לשנה. אבל אחרי זה, הגדלת ההכנסה לא עושה אותך מאושרת יותר", היא אמרה.
","11759","","1057","-1","-1","0","","421","","0","0","15/06/2021 11:58:19"),new Message("2139524","2139523","המשך ","15/06/21 07:27","איציק ה10","הסדרה עסקה לא מעט בגורלם המר של אנשים שאיבדו את השליטה על חייהם בגלל נסיבות כלכליות והגיעו לכלא — אנשים בעלי הפרעות נפש והתמכרויות, שמודרים מהזדמנויות להתקדם. במהלך שאולי משקף כמה מהסיפורים שפרשה הסדרה של נטפליקס בשבע עונותיה, מדינת אילינוי חוקקה בשבוע שעבר חוק האוסר על דרישת דמי ערבות במזומן לשחרור בערבות. החוק התבסס על ראיות לכך שאנשים עניים וחלשים נפגעים מכך באופן לא פרופורציונלי. מקרה אחד בפרט, של קאליף בראודר בן ה–16 שנכלא ב–2010 למשך שלוש שנים במעצר כי למשפחתו לא היה כסף לשחרר אותו בערבות, הוזכר בהקשר לחוק.
"תחושת השליטה הסבירה 75% מהמתאם לאושר. לאנשים שמרוויחים יותר יכולה להיות יותר שליטה על מה הם עושים בחייהם ועל איך הם מנצלים את הזמן"
בראודר, שהואשם בגניבת תיק גב, שוחרר לאחר שלוש שנים — ושנתיים לאחר מכן התאבד. העוני של משפחתו אולי לא היה הגורם לאומללות, אך הוא בהחלט קידם אותו ישירות לדרך המובילה אליה. חשיבותו של הקשר בין אושר להכנסה מתעצמת ככל שהפערים — והשלכותיהם על חיי אדם — גדלים והולכים. כאן נכנס לתמונה מחקרו של קילינגסוורת.
"עבדתי בחברת תוכנות ניתוח מידע, שסייעה לחברות לעשות אופטימיזציה של תמחור והחלטות מלאי", מספר קילינגסוורת איך הגיע לחקר תחום האושר. "הופתעתי מאוד לגלות שרבות מהחברות האלה לא היו מדעיות בדרך קבלת ההחלטות שלהן — ולא ידעו מה הן באמת רוצות להביא לאופטימום, או איך.
- פרסומת -
"זה גרם לי לחשוב מה בעצם אנחנו, כבני אדם, עושים כדי לעשות אופטימיזציה בחיינו. אנחנו רודפים אחר מטרות כמו מציאת בני זוג מתאימים, עבודה מתאימה וצבירת מספיק כסף בבנק. אבל מתחת לכל היעדים האלה, בטח יש איזה מטרה אולטימטיבית שמניעה אותנו, אחרת אין דרך לתעדף את היעדים. התחלתי לחשוב שאושר כלשהו הוא המטרה העילאית שלנו. הרבה ממה שאנחנו עושים נובע רק מרדיפת אושר עבורנו, עבור משפחתנו ועבור העולם.
"אבל כמו החברות הגדולות — שלא חושבות בצורה נכונה על האופטימיזציה של ההחלטות — אנחנו לא טובים בלעשות את הדברים שגורמים לחיים שלנו להיות טובים יותר. אנחנו דואגים לדברים שאנחנו לא יכולים לשלוט בהם, ולא עושים דברים שטובים לנו. אנחנו נותנים לדברים שוליים לדכא אותנו, מחפשים כל הזמן אישור לדעות הקדומות שלנו ומתעלמים מעובדות שסותרות אותן. לאחר כמה שנים של למידה עצמית התפטרתי — והתחלתי לעשות דוקטורט בנושא".
כשקילינגסוורת יצא לדרכו בניסיון למדוד מחדש את המתאם בין אושר להכנסה, הוא היה בטוח שהמחקר שלו יאשש את המסקנות מהמחקרים הוותיקים ואת ממצאיהם של כהנמן ודיטון. במקום זאת, הוא גילה משהו מפתיע ביותר. "בעשר השנים האחרונות חשבו שאושר נחווה עולה עם ההכנסה, ונעצר ב–75 אלף דולר — כלומר, הקלישאה שכסף מביא אושר אכן מתקיימת, אבל היא נעצרת בבלימה חדה במקום מסוים", הוא מספר. "ציפיתי למצוא את אותה תוצאה, וזה לא קרה. בשני מדדי האושר — חוויה והערכה — גיליתי שהם ממשיכים לעלות, וכי אין להם תקרה: ככל שההכנסה עולה, תחושת האושר עולה. לא רק שאין התיישרות של העקומה, היא כלל לא מפסיקה לטפס — השיפוע נמשך ונמשך".
"למדתי כלכלה, הנדסת חשמל והנדסה ביו־רפואית בתואר הראשון באוניברסיטת דיוק", מספר קילינגסוורת. הוא גדל בסיאטל, וושינגטון, וכשהיה תלמיד תיכון היה שחקן פוטבול ומתאבק. את הדוקטורט שלו בפסיכולוגיה, שעסק באושר, הוא השלים באוניברסיטת הרווארד — ואף זכה בגינו בפרס הצטיינות. במהלך לימודי הדוקטורט הוא הגה אפליקציה לסמארטפון בשם Track Your Happiness.
הנרשמים לאפליקציה מתבקשים לענות על סקרים ושאלות שנשלחות אליהם בתדירות גבוהה ובמרווחי זמן אקראיים, ולספק שלל נתונים. "מחקרים קודמים אודות אושר ועושר השתמשו בסטודנטים, כמה עשרות או מאות, ונערכו במעבדה באופן מבוקר. זה טוב כדי לענות על שאלות מסוימות, אבל התוצאה מנותקת מהחיים האמיתיים שאנשים חיים", מסביר קילינגסוורת.
"רציתי להבין איך נראים החיים האמיתיים. כך אני עוקב אחרי הדברים שאנשים עושים ביומיום, ומודד את איכות החיים והאושר שלהם תוך כדי. אני אוסף שפע נתונים על חוויות יומיומיות וממדים רבים של החיים. למשל — מצב של פיזור נפש (Mind Wandering), איך אנשים מבלים, עם מי ומתי הם נפגשים, כמה זמן הם עובדים וכמה זמן הם מקדישים לתחביבים. בנוסף, אספתי נתונים דמוגרפיים ואישיים שהנחקרים סיפקו לי".
איך זה מתבצע בפועל?
"אנשים נרשמים למחקר. הם מקבלים באופן אקראי, במרווחי זמן אקראיים, סקר ששואל אותם על ההרגשה שלהם ועל היבטים נוספים בחיים. הם צריכים לענות לפי ההרגשה הרגעית שלהם — איך אתם מרגישים, מה אתם עושים ועם מי אתם נמצאים. כל אחד מהמשתתפים מקבל בסך הכל עשרות פעמים את הסקרים — בערך שלוש פעמים ביום — על פני כמה שבועות. בסך הכל, כל נחקר מקבל 50 פניות כאלה".
","11759","","1057","-1","-1","0","","97","","0","2139523","15/06/2021 11:58:19"),new Message("2139573","2139523","תודה על הכתבה איציק. מוכן להשתתף במחקר ","15/06/21 11:21","instinct","כשדלק״ב תגיע ל-400 אומר לך אם תחושת האושר שלי השתנתה 
","18237","","1057","-1","-1","0","","52","","0","2139523","15/06/2021 11:58:19"),new Message("2139525","2139524","המשך ","15/06/21 07:28","איציק ה10",""אושר או אומללות הם תוצאה של הרבה החלטות קטנות. זה מסבך את החיים שלנו, כי לא נוכל לעשות דבר אחד ולצפות להיות מאושרים. אבל זה גם משחרר"
בסך הכל השתתפו במחקר של קילינגסוורת 33 אלף אמריקאים, עם הכנסה חציונית של 85 אלף דולר בשנה, והם סיפקו כמעט 2 מיליון דיווחים בזמן אמת. הציונים שנתנו היו על סקאלה רציפה, שאיפשרה דיוק בהערכה. לשם השוואה, במחקר של כהנמן התשובות היו כן או לא, והשאלה נשאלה פעם אחת בלבד, ולא בזמן אמת. בנוסף, היה לקילינגסוורת מספר גבוה יחסית של בעלי הכנסה גבוהה — שהשתכרו 300–400 אלף דולר בשנה.
איכות החיים היומיומית הנחווית נבדקה, בין היתר, באמצעות חיווי על 12 רגשות ספציפיים שאנשים מייחסים לעצמם. חיוביים — כמו תחושת ביטחון, הרגשה טובה, השראה, עניין וגאווה; ושליליים — פחד, כעס, תחושה רעה, שיעמום, עצב, מתח ורוגז. "התהליך נתן לנו תמונה מורכבת, מעין סרט סטופ־מושן של חיי האנשים. מדענים מדברים על דגימה מייצגת של האוכלוסייה, אני מנסה להשיג דגימה מייצגת של חיי אנשים", נכתב במחקר.
מהתשובות שאנשים מסרו באפליקציה חישב קילינגסוורת את רמת איכות החיים לכל אדם, וניתח את הקשר להכנסה. הוא ציפה למצוא אישוש לממצאי המחקר מ–2010 — שמצא כי יש רף הכנסה שמעבר אליו איכות החיים הרגשית והמוערכת אינה משתפרת — אך התבדה.
העזרה לעניים משתלמת כלכלית
קילינגסוורת מבקש להדגיש פרט מהותי במתאם, שעולה בקנה אחד עם המחקר של כהנמן: רמת האושר הנחווה היא פונקציה של הלוגריתם של ההכנסה. כלומר, כל דולר נוסף לא מגדיל את האושר במידה שווה, אלא המכפלה היא שקובעת. הוא חושש שאנשים לא יבינו את מונח הלוגריתם, ונותן דוגמה: "גידול בהכנסה מ–25 אלף דולר ל–50 אלף דולר מוסיף אושר באותה מידה כמו גידול מ–100 אלף דולר ל–200 אלף דולר".
יש לזה חשיבות עצומה מבחינת קביעת מדיניות כלכלית: האחת, משתלם לעזור לעניים, כי כל דולר תורם יותר לאושר למישהו שמשתכר 20 אלף דולר לשנה מאשר למישהו שמשתכר 40 אלף דולר לשנה. הדבר השני הוא שבאופן כללי, אם פוליטיקאים רוצים שציבור הבוחרים שלהם יהיה שבע רצון מחייו — ונוטה להצביע בעד מי שבשלטון, אולי — הם צריכים לדאוג לרווחה כלכלית נרחבת, ולא מצומצמת.
אילו דברים נוספים דברים גילית במחקר? האם אנשים שבסך הכל מרוצים מחייהם יכולים לדווח פתאום על רגשות קשים ולהגיד שהחיים הם חרא?
קילינגסוורת צוחק. "ככלל, הראייה של החיים נוטה להיות יציבה. אבל התחושה הרגעית משתנה — כולם חווים עליות וירידות. המחקר הראה לי כמה שינוי יש בהוויה האנושית".
האם יש פערים גדולים בין האושר המוערך לאושר הנחווה? כלומר, האם יש אנשים שחיים את הרגע בשמחה, אבל כשעוצרים לשאול אותם מה הם חושבים על החיים שלהם, הם אומרים — "לא משהו"?
"הדברים חופפים. יש מתאם רב בין איך אנשים שופטים את החיים שלהם בתפישה בעלת משמעות, לתחושה הרגעית שלהם. בטווח הרחוק, השיפוט קשור לממוצע של התחושה הרגעית. זה מצחיק שהתחושה השטחית לכאורה אינה שונה, בסופו של דבר, מהתחושה העמוקה".
איך המחקר שלך השפיע על חייך האישיים? הוא שינה את גישתך?
"למדתי שאין סוד אחד לאושר. אושר או אומללות הם תוצאה של הרבה החלטות קטנות. מצד אחד, זה מסבך את החיים שלנו, כי לא נוכל לעשות דבר אחד גדול ולצפות להיות מאושרים לנצח. אבל זה גם משחרר, כי המשמעות של זה היא שאם יש לנו קשיים בהיבט אחד של החיים, אנחנו יכולים לפצות עליהם בהיבט אחר. לפעמים צריך להזיז סלע שעומד בפנינו, אבל במקרים רבים אפשר פשוט לזרום מסביב ולמצוא אושר בדרכים אחרות".
","11759","","1057","-1","-1","0","","86","","0","2139523","15/06/2021 11:58:19"),new Message("2139583","2139573","ענק","15/06/21 11:58","איציק ה10","גם אני","11759","","1057","-1","-1","0","","56","","0","2139523","15/06/2021 11:58:18")];var iTotalPages=2258;var SeverTime="109 ms";fInitTree();