נקודות חשובות לפני השקעה בסקטור הגז והנפט

נקודות חשובות לפני השקעה בסקטור הגז והנפט

סקטור הגז והנפט עומד בפני הכרעות משמעותיות בשנתיים הקרובות. אני מעלה נקודות שלדעתי רצוי לבדוק לפני השקעה בסקטור.
1. סוג המשאבים.

הרשות לניירות ערך חייבה את חברות הגז והנפט, לסווג את המאגרים שברשותם לפי שלוש קטגוריות עיקריות:
א. רזרבות מוכחות- מאגרים שהוכיחו את ההפקה שלהם, ויש תוכנית פיתוח והפקה.
ב. משאבים מותנים- בדרך כלל מדובר במאגרים שהוכיחו את יכולת ההפקה שלהם אך עדיין חסר תוכנית פיתוח והפקה (לפעמים גם מסווגים בקטגוריה הזאת משאבים שהם פחות בטוחים בהם).
ג. משאבים פרוספקטיביים- מדובר בקידוחים מסוכנים, ולא מוכחים, והחברות צריכות לפרסם את סיכויי ההצלחה.
הסיכוי נגזר מהכפלת הסיכוי של ארבעת התנאים שחייבים להתקיים כדי שיהיה מאגר.

2. חברה או יהש.

רוב חברות הגז והנפט נסחרות כיחידות השתתפות, ורק חלק קטן מהחברות הם חברה בע"מ.
המבנה הנפוץ בסקטור, שיש שותף כללי ושותף מוגבל.
יזמי החברה הם השותף הכללי שלא משתתפים בהוצאות, ומקבלים את שכרם בדמות תמלוגים ודמי מפעיל, ואילו השותף המוגבל (בעלי יחידות ההשתתפות) אמור לממן את ההוצאות.
יש ניגודי אינטרסים בין השותף המוגבל והשותף הכללי (על כך בבלוג נפרד), ולדעתי האישית עדיף תמיד להשקיע בחברה הנסחרת כחברה בע"מ ולא ביחידות השתתפות.

3. גז או נפט.

יש כמה הבדלים בין מאגרי גז למאגרי נפט.
א. במאגרי הגז- החברות חשופות לסיכונים שיווקיים, כי לא כל החברות יכולות למכור את הגז. ואילו במאגרי נפט אין את הסיכון הזה בכלל, כי יש ביקוש לכל כמות נפט שימצאו.
ב. אי אפשר לפתח שדה גז אלא אם כן מכינים תשתית להולכת הגז ולכן צריכים לחכות זמן רב בין מציאת השדה ובין פיתוח השדה ואף להשקיע סכומים רבים כדי להביא את השדה להפקה, ואילו במאגר נפט יכולים למכור את הנפט מיד ולא נדרש לחכות כמה שנים בשביל זה.

4. מיקום הקידוח.

קידוחים שנקדחים בשטח ישראל, צריכים לקבל את אישור הועדה המחוזית.

כיום, כדי לקדוח בארץ יש להתמודד הבירוקרטיה והאירגונים הירוקים שעושים הכול כדי להכשיל את הקידוחים.
קידוחים שלא בשטח הכלכלי של ישראל (כגון: לויתן ותמר) אינם צריכים לעבור את הגהינום הזה.
לבינתיים.
עו"ד ליכט הוציא חוות דעת, ולדעתו יש לשנות את הנוהל הזה, וגם חברות שקודחות רחוק, צריכות לקבל אישור מוועדה מחוזית