הטיפ השבועי

כיצד ייאבקו השווקים הפיננסיים באינפלציה?

אז מה מעניין אתכם עכשיו יותר? הכיס הפרטי , או מחירי מניות?
אז מה מעניין אתכם עכשיו יותר? הכיס הפרטי שמשלם עבור אינפלציה גואה מחד ונכסים השווים פחות, או מחירי מניות, סחורות (בשווקים) ומדדים שונים מאידך?

אז זהו זה. שהכל כרוך אחד בשני ואם למישהו נדמה שהוא יכול לחמוק מהמצב, הרי שטעות בידו.
עכשיו כבר ברור לכל כי האינפלציה מרימה ראשה, בכל העולם. זה כמובן מתרחש בזמן הכי פחות נוח, לכולם.
את הכיס הפרטי כבר מרגישים הרבה זמן, למרות ההכחשות הנמרצות. וכי מי יעז עכשיו להכחיש שהוא משלם היום בעשרות אחוזים יותר בעבור אותה כיכר לחם שקנה לפני שנה או שנתיים? מחיר החיטה אומנם צונח בימים אלה אז אפשר לעבור ללחם, כי אורז כבר סיפרתי לכם שחסר, ועכשיו המצב מידרדר עוד יותר לאחר שמיאנמר מייבאת אורז במקום לייצא אותו.
אזיי על מחיר האורז אין מה לדבר והדלק כבר מתחיל להיראות מוצר נדיר בעוד חברות התעופה החליטו להטיס נוסעים במהירות קטנה יותר כדי להוזיל את עלות הטיסה, ותודו כי זוהי חדשה מסעירה כמותה לא נשמעה במקומותינו אלא, אולי, בעיתות מלחמה.
מכאן ניתן, ובקלות רבה, להסיק, כי החברות כולן נאנקות תחת מחירי הסחורות והדלקים, המחצבים השונים, מוצרי הכימייה וכדומה רכיבי בסיס לייצור, עלויות ייבוא וייצוא, אנרגיות ומזון.
איפה נראה את השפעת עליית מחירי הייצור?
בכל מקום.
תחת נתוני שוק בעייתי מזה כשנה, משבר אשראי ופיננסים, ומשבר מזון מקיף עולם, לכולם יהיה קשה יותר לשלם את עלות המוצרים העולים בעוד הפירמות יתקשו להתחרות אחת בשנייה ולספוג עלויות חדשות.
הצרכן הממוצע מתקשה כבר עכשיו לשלם עבור רמת הצריכה הקודמת לה התרגל, ולאחר העליות האחרונות ואלה הצפויות להגיע, ברור כי ייאלץ לוותר על חלק מהצריכה השוטפת במקרה הפחות נוח ועל רכישות מסיביות או נניח, חופשות, במקרה הנוח יותר.

גם תחת הנחת ביקוש קשיח לחלוטין למוצרי בסיס, נניח, לקמח ונגזריו או אורז ותפו"א, הרי שהבעייה תבוא לידי ביטוי הן מצד כיסו הפרטי של הצרכן והן מצד הפירמה שעלולה להיאנק תחת עלויות שונות שייאלצו אותה לחתוך את שורת הרווח הנקי.
בעוד כולם נאנקים תחת מחירי מזון מאמירים וטיסות ארוכות מידי (אבוי לנו), נמצא חלק גדול של העולם בסביבת ריביות נמוכות (נמוכות מידי, ודעתי בנושא כבר מפוזרת ברחבי העולם) כאשר המטרה הוחמצה ועוררה עוד ועוד אינפלציה.
כרגע מתלבט החלק הזה של העולם באם להעלות ריבית, מתי, ובאיזו עוצמה.
בתנאי השווקים הפיננסיים כיום כמו גם שוק האשראי והנדל"ן, העלאת ריבית היא אסון שעלול לחנוק את השנה הבאה ולגרור את העולם למיתון עמוק וקיפאון ארוך טווח. זאת, מאחר שלכל מהלך של שינוי בריבית יש תוואי זמן ארוך, אותו לא ניתן לצפות מראש, כאשר השפעות שונות מבטלות את השינוי המיוחל של השינוי בשער הריבית.
הדוחות ברבעונים הבאים (שלישי ורביעי ואולי ראשון של 2009, אך עדיין מוקדם מלהסתכל כל כך רחוק מאחר שקצב האירועים מהיר מידי וחלקו בלתי צפוי בעליל) לא יהיו מדהימים, הפירמות ייאלצו להוריד ציפיות ולהיות מאוד זהירים, רבים יפשטו רגל או יתמזגו, וכולנו נשלם יותר. הרבה יותר.

אז מה יעשו ראשי הכלכלה בעולם?
יעלו ריביות.
מחר?
ממש לא. הם יתגלו במערומיהם אם יעשו כך.
אז הם ימתינו קצת כדי שהאינפלציה תראה סימנים היסטריים הכוללים גם את עליית מחירי האנרגיות, גם את ההיצע הקטן והנגזר מעליית מחירי מתכות וכימייה, וגם, אולי יוכלו להראות גידול בביקושים, תוך עיוות כמובן של המציאות (כי עודפי ביקוש לתפו"א או לחם בגלל שאין מספיק אורז או בגין מחירו המטורף, אינם ערובה לעודפי ביקוש הנובעים מצמיחה וייצור אקוויוולנטי).
בשורה התחתונה, במהלך השנה תעלה הריבית בכל העולם, תוך שהוא נאנק תחת המשבר הכפול הפוקד אותו.
את סימני הטעויות והמשבר נראה גם בשנת 2009, בעיקר בגלל מדיניות כושלת ופופוליסטית מצד ארה"ב שגררה את כולם מטה.
ואף מילה אחת על פישר.
סטנלי פישר.