סקירות שוק

בשבוע הבא נעמיק קצת יותר בכתיבת אוכפים וננסה להבין מדוע למרות הירידות החדות בשוק כמעט ולא נסגרו עד היום אוכפים באזור 1130

מה עדיף – מסחר יומי או ניהול פוזיציה?

"קרבות עזים" ניטשים מידי פעם בין חובבי ה"סיבובים" התוך-יומיים לאלו המצדדים בניהול פוזיציה רב-יומית... אז איפה האמת? מי צודק בויכוח? וכמה בכלל אפשר להרוויח באופציות מעו"ף? אם במשחק סכום אפס שבו על כל שקל שמופסד יש שקל אחד שמורווח איך זה ייתכן שמעל 90% מפסידים במשחק הזה וחלקם אף "נמחקים" שוב ושוב? במאמר קודם הזכרתי את 3 סוגי ה"שחקנים" העיקריים בשוק הנגזרים: ארביטראז'רים, מגדרים וספקולנטים. הפעם נתמקד בספקולנטים וננסה להכריע בין שני הסוגים העיקריים הנ"ל של ספקולנטים. המסחר באופציות אינו פשוט כלל ועיקר. מי שחווה דבר או שניים בחייו בשוק ההון יודע עד כמה קשה לסחור במניות, וגם אם אינך סוחר אלא משקיע לטווח ארוך - עד כמה רבים הם הגורמים המשפיעים ועד כמה קשה לפעמים ההחלטה מתי להיכנס ומתי לצאת, באיזה כמות ובכלל - לאיזו מניה... המסחר בנגזרים קשה שבעתיים: מעבר לגורמים האובייקטיביים המשפיעים על נכס הבסיס, לאופציות הנגזרות ממנו יש חיים משל עצמן... מטבע בריאתן הממונפת ותוחלת החיים הקצרה - פוטנציאל התזזיתיות בהן גבוה מאד ונגזר לא רק מכיוון השוק אלא מפרמטרים נוספים כמו תנודתיות וזמן, כך שהשחקן המתחיל עלול לעתים להיות נבוך כשהוא צודק בחיזוי התנהגות השוק אבל לא בזו של האופציה. כדי לנסות להכריע בין מסחר יומי לניהול פוזיציה ננסה לענות קודם לכן על שאלות כמו "מה נדרש מסוחר טוב משני הסוגים?" ו-"מהי בכלל תוחלת רווח הגיונית שצריך לצפות לה אצל שני סוגי הספקולנטים הנ"ל?"

פוזיציה ממוצעת נפתחת קצת לפני או קצת אחרי פקיעה (על האופציות לחודש הבא) כאשר המקצוענים בד"כ ינסו להרוויח משחיקת פרמיות כלומר יתמקדו בכתיבת אופציות (ראה מושגים) משני הסוגים בלי להמר על כיוון השוק כלומר יאזנו כמויות מידי פעם כך שחשיפתם לכיוון השוק תהיה מזערית. מבחינתו של שחקן מסוג זה - למעט ביצוע האסטרטגיה שלו שוב ושוב כדי למקסם רווח ככל שמאפשרים מגבלת הבטחונות שלו ותנאי השוק, עדיף שהשוק יישאר במקום או יזוז קצת ויחזור לאותו מקום או במקרה הגרוע יזוז אבל לא הרבה - כך שלמעשה לא יצטרך לעשות הרבה אלא רק להחליט מתי הזמן לסגור פוזיציה והאם יש לו טעם להמתין לפקיעה. על מנת לשמור על חשיפה נמוכה ביותר לכיוון השוק ולהרוויח כאמור משחיקת פרמיות, שחקן מסוג זה עשוי להחליט לתקן את מצבו ולעשות פעולה להקטנת חשיפה רק כאשר השוק זז מספיק כך שהחשיפה שלו לתנועה נוספת של השוק דורשת תיקון כזה. מצד שני יש שחקנים שימתינו לסוף יום או פרק זמן אחר שהגדירו לעצמם כדי להחליט אם תיקון כזה בכלל נדרש כיוון שסטטסיטית גם בתנועה תוך יומית חדה השוק עשוי להתמתן וברוב הפוזיציות המתוחכמות (גמא שלילית) עודף תיקונים כזה ייסב בד"כ יותר נזק מתועלת.

מכאן כבר אפשר להבין שתכונה חשובה ביותר הנדרשת מסוחר המנהל פוזיציה היא סבלנות וחשוב יותר לדעת להתאפק מאשר לעשות פעולות ולמעשה להגדיר לעצמנו מתי בכלל נכון להתערב ולבצע תיקונים. כפי שכבר נכתב בעבר ("זכרונותיו של סוחר מניות מוול-סטריט") - על הסוחר המקצועי להבין שהוא לא עובד במשכורת והשוק לא מחייב אותו לעשות פעולות... לפעמים זה דווקא הפוך...

היכולת להסתכל על השוק ולא לעשות כלום ולהמתין לשעת כושר - חשובה לא פחות גם אצל הסוחר היומי. סוחר יומי מקצועי יבנה לעצמו תכנית פעולה הגיונית עם מטרות רווח סבירות שעמדה במבחן הזמן. הוא עשוי להסתמך על ניתוח טכני או על נתונים אחרים המרמזים על הסנטימנט בשוק אך ככל שנסיונו רב יותר - יגיע כנראה למסקנה שעדיפה תכנית פעולה הנותנת מקום לשיקול דעתו ולנסיונו ופחות לשיטות אוטומטיות (סיסטמים) כיוון שבאופן כזה הוא עשוי להיות עירני יותר לתהליכים ולשינויים מהותיים שקורים בשוק במשך השנים. (יחד עם זאת גם שיקול דעת בזמן מסחר חשוב שיהיה רק במסגרת שקבענו לעצמנו מראש ולא באופן כזה שלמעשה אין לנו תכנית עבודה למעשה ואנחנו מאלתרים..)

יש כאלה שעובדים על כמויות קטנות ויכולים להרשות לעצמם להפוך טרייד כושל מטרייד יומי לרב-יומי במידת הצורך, ויש אחרים שבאופן עקרוני "לא הולכים לישון עם סחורה". לאחרונים במיוחד מומלץ לעבוד עם סטופ-לוס (הגדרה מראש מתי קוטעים הפסד) ו"טייק-פרופיט" (הגדרת מטרת רווח לטרייד). על מנת לא לממש הפסדים לעתים קרובות על הסוחר לבדוק מראש סטטיסטית היכן עליו להציב את הסטופ-לוס. נציין שבמובנים מסויימים סטופ-לוס באופציות מעו"ף הוא פחות אפקטיבי מסטופ-לוס בפורקס למשל (מט"ח) ששם בד"כ (אם משווים מערכות מסחר שמקבל הסוחר הפשוט שם לעומת המעו"ף) ניתן להגדיר סטופ-לוס שיבוצע אוטומטית ולא צריך לעקוב אחר המסחר כל הזמן. בשני המקרים חשוב כאמור לא להגדיר סטופ-לוס קרוב מדי כדי לא לממש הפסדים לעתים קרובות ולמעשה הפילוסופיה של הגדרת סטופ-לוס (מחיר שבו קוטעים הפסד) נועדה בעיקר למנוע את אותם מקרים קיצוניים ונדירים שההפסד, אם לא נקטע אותו - יהיה גדול במיוחד ופחות עבור ההפסדים הקטנים יותר. לכן על הסוחר המקצועי להגדיר לעצמו מטרות רווח ברורות וסבירות מבחינת התנהגות השוק (למשל בשבוע הפקיעה לצפות לתנודות חריפות יותר ולסחור בהתאם, אם בכלל) לאחר שבדק סטטיסטית לאורך זמן שהוא לא קוטע יותר מדי הפסדים שבדיעבד היו הופכים לרווח אם היה ממתין ומצד שני שלא ממתין לרווח גדול מדי שנהפך בסוף להפסד במקום להסתפק ברווח צנוע יותר.

משמעת עצמית חשובה ביותר גם לסוחר היומי וגם לשחקן הפוזיציוני ומוטב לשניהם כאמור להגדיר לעצמם את כללי המשחק האופייניים להם מראש ולא להשאיר מקום לשיקול דעת בזמן מסחר לגבי דברים שלא דורשים זאת. גודל הסטופלוס למשל זה נתון שצריך להגדיר מראש לאחר שיעורי בית ולא "לפי הרגש" בזמן מסחר.

ניתוח טכני באופציות עלול להיות בעייתי ומי שבכ"ז משתמש בו מוטב לו לנתח מספר גרפים ולנסות לעשות איזושהי הצלבה ביניהם - בד"כ יהיה עדיף ניתוח פשוט של מספר גרפים ולא ניתוח אחד מורכב של גרף אחד, במיוחד למי שמנסה לנתח גרף של אופציה. האופציות מטבען תזזיתיות ועלולות רוב הזמן להיות לא אפקטיביות לניתוח יחסית לניתוח של נכס הבסיס למשל ולכן במקרה הטוב ניתן לנסות לזהות שם פריצות או שבירות מחירים בלבד ועדיף כאמור בקורלציה עם גרפים אחרים. יש מי שמוצא קורלציה של השוק שלנו עם מדד הדאקס הגרמני ואחרים עם הנסד"ק וכו', כל שיטה עשויה להיות טובה אם הוכיחה את עצמה במבחן הזמן ואם נוסיף לה ליתר בטחון כללים שישמרו עלינו אם וכאשר משהו מהותי בשווקים משתנה וקורלציה כזאת או אחרת מפסיקה לעבוד.

מכאן אני למעשה מגיע לנושא המיצוע או מינוף באופן כללי. על כל סוחר להיות מודע למינוף הקיים באופציות אשר עלול להיות חרב פיפיות. בניהול פוזיציה מוטב להגדיר כללים ברורים לחשיפה ואחוז הבטחונות שבניצול כתלות בסטיות התקן או לפי כלל אחר וגם כיצד ומתי סוגרים פוזיציה. לעתים הפוזיציה יכולה להיות כל כך גדולה שקשה לסגור או לצמצם אותה ואז אולי נעדיף לנסות לעשות זאת ע"י סגירת אסטרטגיות קיימות לאסטרטגיית "קופסא" שהיא נעילת רווח טוטלית (תוסבר כאן בשבועות הקרובים). ישנם סוחרי-יום שבהפסד יעדיפו להגדיל את הכמות המקורית וכך לכאורה להשיג מחיר ממוצע לקניות טוב יותר ("מיצוע") - שיטה זו עשויה לעבוד טוב בחלק גדול של הזמן אבל באותם מקרים בודדים שהיא משתבשת הנזק עלול להיות קטלני. אם מלכתחילה נעבוד עם כמויות צנועות יחסית למשאבים שלנו ונחליט למשל למצע רק פעם או פעמיים לטרייד ורק בהפסד מסויים שכבר סביר למצע בו ולא כל 30 ש"ח הפסד באופציה, אזי יש סיכוי שנצליח בשיטה זו ומבלי לגרום לעצמנו נזק בלתי הפיך. כל עוד נתכונן תמיד גם לגרוע מכל ונבדוק סטטיסטית את כמות הופעת התסריט הגרוע ונוודא שבטווח הארוך השיטה שלנו היא רווחית ובטווח הקצר לא קטלנית מדי - יש סיכוי שאנחנו בכיוון נכון. שחקן פוזיציה יעדיף למצע סטייה: אם למשל הוא כותב אוכפים או שוקתות (אסטרטגיות המשלבות כתיבת קולים ופוטים על מנת לגרוף פרמיה מהקונים בשני הצדדים מבלי להמר על כיוון השוק) וכמות המזומן שלו הפנוי לבטחונות מוגבלת הרי שייאלץ בשלב מסויים אם ירצה לכתוב עוד אוכפים לקחת פוטים וקולים קטנים כדי להוריד בטחונות ואת % הבטחונות שהוא מנצל יתכן ויקבע כפונקציה של הסטיות הגלומות באופציות באזור הכסף (במחירי מימוש הקרובים למדד המעו"ף באותו זמן) ומכיוון שגודל הסטיות באזור הגבוה שלהן עלול להיות בעייתי בשיטה זו (וגם מסיבות אחרות) ייקח כנראה יותר הגנות בפוטים מאשר בקולים. היתרון במיצוע סטייה לעומת מיצוע כיוון שוק הוא שבניגוד לכיוון השוק ולערכים שנכס הבסיס יכול להגיע אליהם - טווח הסטיות בד"כ מוגבל ואם יתגונן כאמור ע"י פוטים קטנים מפני קפיצה דרסטית בסטיות שקורית בד"כ בירידות חדות של נכס הבסיס סביר שיצליח לנהל בהצלחה כתיבות אוכפים או כל שיטה אחרת כפונקציה של הסטיות.

הסוגיה כמה בכלל אפשר להרוויח במעו"ף היא שאלה לא פשוטה שאין עליה תשובה חד משמעית. דבר אחד אפשר להגיד די בבטחון: אם יש רבים שרוב הזמן רק גורמים לעצמם נזקים בשוק הנגזרים כנראה שמטרות הרווח שלהם לא הגיוניות או שאין להם תכנית פעולה הגיונית והייתי אומר יותר מזה: אם היתה להם תכנית כזו שבדקו אותה לאורך זמן - כנראה שגם מטרות הרווח שלהם היו שפויות יותר...

מספרים על מייקל דיוויס שנחשב עד היום אחד השחקנים הגדולים בשוק זה בישראל, כי בימים עברו היה מנהל פוזיציה של 30 מליון ש"ח (בתקופה שהיה חייב בדיווח של החברה הבורסאית שדרכה פעל) והיה עושה רווח של כמליון ש"ח בחודש. האם רווח של 3% בחודש הוא סביר? האם בסכומים קטנים יותר ניתן להשיג יותר? האם במסחר יומי אפשר להשיג יותר מאשר בניהול פוזיציה?

רוב השחקנים הקטנים ולעתים גם חלק מהגדולים עצלנים מכדי ללמוד את הנושא לפני ולפנים ומחפשים קיצורי דרך - או כמו שנאמר על זה ב-"זכרונותיו של סוחר מוול-סטריט": רוב האנשים מתעצלים לספור את הכסף ורוצים רק להרים אותו מהריצפה.

אין ספק שלא כל אחד מתאים לניהול פוזיציה או למסחר יומי אשר דורש לעתים תעצומות נפש גדולות יותר ושוחק הרבה יותר מניהול פוזיציה, ומוטב לכל אחד שיענה בכנות לעצמו מה משיטות העבודה הנ"ל מתאים לו ואם קשה לו לשלוט ברגשותיו מוטב לו להתרחק מהשתיים גם יחד.

לקראת סיכום המאמר אוכל לומר שכל עוד מדובר באדם שמסוגל ללמוד ולהיפתח לדברים חדשים כולל שיפור המשמעת העצמית - מוטב לו שישלב את שתי השיטות וינסה להוציא רווח סביר מכל אחת מהן בנפרד וכך ימקסם את רווחיו בשורה התחתונה.

מבלי להיכנס להצהרות בעייתיות לגבי הרווח האפשרי ארמוז רק על סדרי הגודל ומוטב לכל סוחר שיבדוק לאט ובזהירות לפי איזה ממוצע חודשי הוא יכול לבנות את עצמו בלי תנודתיות יתר של תיק האופציות שלו. נניח שעל 100 אלף ש"ח נעשה "רק" 3% לחודש (בממוצע) בניהול פוזיציה ועוד 2% בטריידים תוך יומיים, הרי שבשנה נעשה 60% או 80% (אם לא נמשוך את הרווח כל חודש) - משום מה שומעים יותר סיפורים על תיקים שנמחקו מאשר על תשואות שנתיות של 80% שלא לדבר על יותר מזה... אולי כאן מתחילה הבעיה, שהישראלים רוצים הכל בגדול כאן ועכשיו?...

יתכן שעל 100 אלף אפשר לעשות גם יותר מזה וכשנעבור למליונים ניאלץ להסתפק בתשואה נמוכה יותר אבל עובדת מפתח היא שסוחר טוב יבדוק את הממוצעים שלו לאט ובזהירות ולא ינסה כבר בחודש הראשון לקפוץ לאיזה קצה גבול יכולת דמיוני שאולי הוא לא אמור לנסות להשיג בחודש אחד גם אחרי שנים של נסיון.

לתגובות, שאלות או הצעות: roni1@talniri.co.il

אזהרה: הכותב אינו יועץ השקעות מורשה ע"י רשות נ"ע ויתכן כי מחזיק פוזיציה שונה מהמתואר לעיל, המתואר כאן לא מכסה את כל האפשרויות הקיימות ואינו מהווה תחליף ליעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם, אין באמור לעיל להוות המלצה לפעולה או אי פעולה בנ"ע המוזכרים, יש לזכור כי הפעילות בשוק הנגזרים טומנת בחובה סיכון לאבד את מלוא כספי ההשקעה ולעתים אף מעבר לכך

מושגים:

כתיבת אופציה: מכירת אופציה שאין לנו ("שורט"), בשילוב עם קניית אופציות לעתים נוצרת אסטרטגיה פחות מסוכנת מאשר קניה בלבד. כתיבת אופציה אחת בלבד ללא אופציה אחרת בתיק תדרוש בד"כ בטחונות של בין 10 ל- 13 אלף ש"ח (מזומן שיהיה פנוי בתיק או מניות שרק % מסויים מערכן יוכר וכו') אך בשילוב עם אופציות קנויות נידרש בד"כ לפחות מזה (עבור אופציה בודדת) ובמקרים מסויימים לא נידרש לבטחונות כלל. אופציה שכתבנו נוכל בכל שלב לקנות חזרה וכך להתכסות או להישאר איתה לפקיעה ואם ייצא שהיא לא "משלמת" בפקיעה - הרווחנו למעשה את הפרמיה שקיבלנו מהקונה בעת הכתיבה

ווגא: אחת ממדדי הרגישות ("היווניות") למדידת רמת הסיכון של אופציה או תיק אופציות המחושבות מנוסחת בלאק-שולס לתימחור אופציות. ערכה תמיד חיובי וזהה לקול ופוט על אותו סטרייק (מחיר מימוש) ואומר למעשה בכמה יעלה מחירה התאורטי של האופציה בעליה של 1% בסטיית התקן של נכס הבסיס (או בכמה יעלה מחירה האמיתי של האופציה בשוק בעליה של 1% בסטיית התקן הגלומה במחיר זה)

לאופציות הקרובות לכסף ווגא גבוהה מאלו שבתוך או מחוץ לכסף, ככל שהזמן לפקיעה גדול יותר הווגא של האופציה גדולה יותר.

ווגא של תיק אופציות שווה לסך הווגאות של כל האופציות בתיק (כאשר ווגא של אופציה כתובה היא בסימן מינוס)