מאמרים

קרנות גידור - לא רק לעשירים

בעשור, הקרן שעשתה את הביצועים הגרועים ביותר הגיעה להפסד של84%, ואילו הקרן שמיקסמה את התשואות זכתה ברווחים בגובה 236%.
קרנות גידור - לא רק לעשירים
בימים אלו, כאשר שוק ההון מתאפיין בתנודתיות גבוהה, חוסר יציבות כלכלית ותהייה לגבי העתיד, רבים מחפשים השקעות שיבטיחו יציבות יחסית, ואפילו תשואות חיוביות גבוהות. השקעה באפיק של קרנות גידור היא השקעה המתיימרת לתת בדיוק את זה: קרן גידור היא קרן השקעה פרטית המתיימרת להביא רווח למשקיעים בה ללא קשר למצב השוק תוך עשיית שימוש באמצעים פיננסים שאינם מסורתיים. השם שיצא לקרנות גידור בעבר היה של סוג השקעה המיועדת לעשירים בלבד, או לפחות למשקיעים מוסדיים. הסיבה העיקרית לתפיסה הזו היא סכום ההשקעה הראשוני הגבוה הנדרש מן המשקיע (מאה אלף עד מיליון) והעובדה כי קרנות הגידור אינן נזילות. היום, נפתחה בפני המשקיעים שאין להם מיליון דולר בכיס האפשרות להשקיע בקרנות גידור על ידי השקעה עקיפה – השקעה בקרנות המשקיעות בקרנות גידור.
מה מייחד קרנות גידור?
מספר דברים מאפיינים קרנות גידור:
• שימוש באסטרטגיות פיננסיות מתוחכמות ולא שגרתיות.
• עצמאות בניהול, חוסר שקיפות ובקרה רופפת.
• מעורבות ואינטרס אישי של מנהל הקרן בביצועי הקרן.
• דמי ניהול גבוהים ועמלה של כ- 20% מרווחי הקרן.
• הגבלת מספר המשקיעים, היקף נכסים מוגבל וסכום השקעה ראשוני גבוה.
• נזילות נמוכה.
קרנות גידור מיועדות להשקעה לטווח ארוך ואינן מאפשרות משיכת כספים מיידית. משיכת כספים מהקרן יכולה להתבצע בהתראה של חודש עד כמה חודשים מראש, תלוי בקרן. כאשר הקרן סובלת מירידות בביצועים, חוסר נזילות זה יכול לגרום להפסדים כבדים.
ההגדרה המדויקת של קרן גידור היא מעורפלת, ולא בכדי. אחד הדברים המאפיינים במיוחד את קרנות הגידור הוא הערפול שאופף את ניהול הכספים וההשקעות בקרנות אלו. מנהלי קרנות הגידור הם משקיעים מתוחכמים (דבר המשתקף בדמי הניהול הגבוהים) שאינם אוהבים שמגבילים אותם. אי לכך, הבקרה על אופן ניהול הקרן היא רופפת וגם דיווח הוא מהם והלאה.
נושא המעורבות האישית הוכנס לקרנות הגידור על ידי ג'ונס אשר, מותיקי בעלי קרנות הגידור. ג'ונס הנהיג מדיניות על פיה מנהלי הקרן מושקעים בקרן בעצמם, ושכרם מושפע ישירות מביצועי הקרן. ההגיון שעמד מאחורי פעולה זו ברור: אם מנהל הקרן מושקע בעצמו בקרן, ואם רווחיו ומשכורתו תלויים בביצועי הקרן, הרי שמידת האכפתיות שלו לגבי הקרן, ומידת ההשקעה, הניתוח והמקצועיות יעלו.
הקרנות של הקרנות
לאחרונה, נפתחה האפשרות גם בפני משקיעים שאין בידיהם הסכום הראשוני הנדרש לצורך השקעה בקרנות גידור, לבצע השקעה שכזו. מדובר בקרנות המשקיעות בכמה קרנות גידור בעצמן. על ידי השקעה בקרנות המשקיעות בקרנות גידור אפשר להשקיע גם סכומים נמוכים יחסית בקרנות גידור וכן לפזר את הסיכונים, הכרוכים בהשקעה בקרן גידור אחת, בין מספר קרנות.
לצד היתרונות הטמונים בהשקעה מסוג זה, ישנם גם חסרונות. החסרון העיקרי הוא בכך שדמי הניהול הגבוהים של קרנות הגידור עומדים בעינם, ואליהם מתווספים דמי הניהול אותם גובה קרן ניהול ההשקעה בקרנות אלו.
באילו אמצעים פיננסים משתמשים בקרנות גידור?
השימוש בשיטות פיננסיות לא אורתודוכסיות המיועדות למיקסום התשואה וגידור הסיכון הוא אולי המאפיין העיקרי אשר על פיו מוגדרת קרן הגידור. ישנן שיטות רבות להגיע לתשואה גבוה וגידור ההשקעה, אך הידועות והנפוצות בהן נעשה שימוש על ידי קרנות הגידור הן:
• שורט, או מכירה בחסר – קרנות גידור רבות משתמשות בטכניקות בהן הן מוכרות נכסים פיננסיים במטרה לקנות אותם בעתיד במחיר נמוך יותר.
• מינוף – סוג של הלוואה לצורך השקעה. כאשר מדובר למשל על מינוף של 1:100 הכוונה היא כי על כל דולר מושקע, הקרן משקיעה 100 דולר. בצורה זו התשואה במתקבלת, באם היא חיובית, היא גבוהה בהרבה, אך במקביל גם הסיכונים עולים בהתאם.
• ארביטראג' – ניצול הפרשי מחירים בין שתי בורסות או שני שווקים על מנת לקנות נכסים בשוק אחד ולמכור אותם או דומים להם בשוק אחר במחיר טוב יותר.
• נגזרים – שימוש באמצעים פיננסיים כחוזים עתידיים ואופציות כדי למקסם את התשואות.
• ניצול הזדמנויות חד פעמיות – ניצול משברים בעולם, ניצול הזדמנויות השקעה כרכישת חברות בפשיטת רגל וכדומה.
האם קרנות גידור אכן מבטיחות תשואה גבוהה יותר, או לפחות סיכונים מופחתים?
המדד המשולב שפירסמה חברת HFR, אשר בדקה כ-2000 קרנות גידור בארה"ב, לכאורה הצביע על תשואות עדיפות וסיכונים מופחתים, אולם מחקר שנערך על ידי ברטון מלכיאל מאוניברסיטת פרינסטון בשנת 2004 הראה כי נתונים אלו היו מוטים. בגלל גמישות הדיווח של קרנות הגידור, קרנות שנסגרו או לא הצליחו לא נכנסו למדד אותו פירסמה חברת HFR. כאשר בדק מלכיאל מדגם משלו שכלל 5000 קרנות גידור, כאלו שהצליחו וגם כאלו שלא, התברר כי התשואות שאותן השיגו קרנות הגידור הראו כי הן נתנו תשואה עודפת (אך פחות משפורסם) ביחס לקרנות נאמנות, אך קרנות מנייתיות הצליחו יותר מהן.
הנתון המרשים אף יותר היה בנושא הסיכון: מבין הקרנות המנייתיות שנבדקו במחקר, הקרן שהשיגה את התשואה המינימאלית הממוצעת השנתית (בעשור) השיגה תשואה של 2%, ואילו המקסימאלית השיגה תשואה של 18%. המצב בקרנות הגידור היה שונה מאד: הקרן שעשתה את הביצועים הגרועים ביותר הגיעה להפסד של84%, ואילו הקרן שמיקסמה את התשואות זכתה ברווחים בגובה 236%.
בנושא אפשרויות החיזוי לביצועי הקרן הגיע מלכיאל למסקנות מצערות. הוא טען כי לא ניתן לחזות על סמך ביצועי קרן גידור בשנה מסוימת, מה יהיו ביצועי אותה הקרן בשנה הבאה.
סוגים שונים של קרנות גידור?
מבין קרנות הגידור אפשר להבחין בשני סוגי עיקריים: כאלו המתבססות על מכשירים פיננסים כמכירה בחסר, מינוף ומסחר בנגזרים, וכאלו המנסות לנצל ארועים מיוחדים כהנפקה ראשונית, נפילה זמנית של ערכי המניות או השתלטות עוינת. קרנות הגידור מהסוג הראשון הן קרנות בעלות תנודתיות רבה במיוחד, כאלו בהן ניתן להגיע לתשואות מרשימות במיוחד, וגם להפסדים צורמים במיוחד. בקרנות מן הסוג השני, אלו האופורטוניסטיות, התנודתיות נמוכה ביחס לקבוצה הראשונה, אך עדיין גבוהה ביחס לסוגי השקעה אחרים.
כאשר באים להשקיע בקרן גידור בצורה ישירה ולא דרך קרן המשקיעה בקרנות גידור, חשוב להבין מהו סוג הקרן, באיזה מינוף היא משתמשת, ומהי רמת הסיכון שהיא נוטלת על עצמה.

כיום, קרנות גידור אינן מיועדות לעשירים בלבד. באמצעות השקעה עקיפה בקרנות המתמחות בהשקעה בקרנות גידור, ניתן להשקיע בקרנות אלו גם אם אין בידכם הסכום הראשוני הנדרש להשקעה, ולצפות לפיזור סיכונים טוב יותר מאשר בהשקעה בקרן גידור בודדת. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי למרות שיש סיכוי לתשואות גבוהות, קרן גידור היא עדיין בבחינת השקעה בעלת סיכון גבוה למדי, אשר עלולה לגרום גם להפסדים ניכרים.