סקירה שבועית אורי גרינפלד כלכלן ואסטרטג ראשי של פסגות

פסגות

אין ספק שבמבט ראשון הדברים נראים מרשימים מאוד ונוצצים, גם אם בסופו של דבר מתברר שהתוצאות קצת מזייפות ולא עומדות בקנה אחד עם הציפיות. לא, לא מדובר על האירוויזיון אלא על נתוני הצמיחה של המשק הישראלי ברבעון הראשון. בשורה התחתונה אמנם הצמיחה במהלך הרבעון עמדה על 5.2% (לעומת רבעון קודם, במונחים שנתיים), גבוה אף מהתחזיות האופטימיות ביותר, אבל במבט מעמיק על הנתונים ניתן לראות בבירור שהמשקל של הקדמת רכישות כלי רכב לקראת השינוי במיסוי היה גדול מאוד. מכיוון שברבעונים הבאים סביר להניח שההשפעה של הקדמת רכישות כלי הרכב תבוא לידי ביטוי בצורה הפוכה, ללא שינוי מגמה בשאר מרכיבי הצמיחה, אנו מעריכים שקצב הצמיחה ירשום ירידה חדה בהמשך השנה.

· הצמיחה ברבעון הראשון עמדה כאמור על 5.2%. גם הנתונים של הרבעון הרביעי של 2018 התעדכנו כלפי מעלה ל-3.9% (לעומת 3.1% באומדן הקודם) כך שאפקט הקצה של 2019 הוא מאוד חיובי. למעשה, גם אם בשלושת הרבעונים הבאים הצמיחה תעמוד על 0%, התוצר ב-2019 יהיה גבוה ב-2.4% מזה של 2018!

· סעיף הצריכה הפרטית הוא הסעיף שבו ההשפעה של רכישות כלי הרכב היא המשמעותית ביותר. בסך הכל, ההוצאה לצריכה פרטית בישראל גדלה ברבעון הראשון ב-7.6%, בעיקר בשל גידול של 611.5% בהוצאה על צריכת כלי רכב שהביאה לגידול של 88.3% בצריכת מוצרים בניי-קיימא (כ-10% מהצריכה הכוללת). אם נלמד מנתוני השנים הקודמות (גם ברבעון הראשון של 2018 וברבעון הרביעי של 2016 נרשמה תופעה דומה), הרי שברבעונים הבאים צפויה ההשפעה להתהפך ולגרוע מהצמיחה.

· בניגוד לשנה שעברה, נתוני הרבעון הראשון מלמדים ששאר מרכיבי הצריכה הפרטית היו חלשים. צריכת מוצרים בני קיימא למחצה ירדה ב-18.7%, בעיקר בשל ירידה של 23.1% בצריכת הלבשה והנעלה. הצריכה השוטפת אמנם לא ירדה אך קצב הגידול בה האט באופן משמעותי ועמד על 2.5% בלבד. קשה לקבוע כמובן אם מדובר על שינוי מגמה או אולי אף תוצאה של הקדמת הרכישות בכלי רכב (שהשאירו הכנסה פנויה נמוכה יותר להוצאה שוטפת במהלך הרבעון).

כעיקרון, התנאים תומכים בצרכן הפרטי כאשר שיעור האבטלה נמוך מאוד, השכר עולה בקצב מהיר ושוק האשראי נוח בשל סביבת הריבית הנמוכה. בהתאם, אנו מצפים אמנם לראות נתונים חלשים מאוד בצריכה הפרטית ברבעונים הבאים בשל ירידה חדה בצריכת מוצרים בני קיימא אך מנגד אנו גם מצפים לראות התאוששות בצריכה השוטפת ובצריכת מוצרים בני קיימא למחצה.

ברבעונים הבאים נשלם על כל הטוב הזה. שיעור השינוי בצריכת כלי רכב (רבעוני במונחים שנתיים)
· גם סעיף ההשקעות הושפע משוק הרכב וזאת בשל רכישות רכבים של הפירמות. ההשקעה בנכסים קבועים עלתה במהלך הרבעון הראשון ב-10%, כאשר השקעות הפירמות בציוד ומכונות זינקו ב-61%! עם זאת, בעוד שסעיף ההשקעה במכוניות נוסעים גדל ב-2415%, בהשקעות הפירמות בציוד ומכונות ללא כלי תחבורה נרשמה ירידה של 12.8% כך שגם בסעיף ההשקעות קשה להצביע על מגמה כלשהי. ההשקעה בבניה גדלה ב-2.9% כאשר ההשקעה בבניה למגורים ירדה ב-0.9% (החולשה בבנייה למגורים אינה מפתיעה שכן היא ניכרת מאז השקתה של תכנית "מחיר למשתכן") וההשקעה בבניה שלא למגורים עלתה ב-7.8%.

· סעיף היצוא תרם גם הוא לא מעט לצמיחה ברבעון הראשון כאשר רשם עליה של 6.2%. כרגיל, נתוני היצוא מושפעים מאוד מהתנודתיות של סעיפי חברות הסטארט-אפ והיהלומים ולכן נכון יותר יהיה להסתכל על היצוא בניטרול שני סעיפים אלו. בהסתכלות כזו נרשם גידול של 4.9% ברבעון הראשון. יצוא השירותים עלה ברבעון ב-27.6%, בתמיכת מכירות סטארט-אפים בהיקף של כ-4 מיליארד ש"ח אך גם בניטרול אלו רשם יצוא השירותים גידול מרשים של 8.4%. לעומת זאת, יצוא הסחורות ירד ב-7%, בעיקר בשל ירידה חדה של 64.7% ביצוא יהלומים אך גם בניטרול אלו, המגמה ביצוא הסחורות לא נראית מבטיחה כאשר בענפי התעשייה נרשם גידול של 4.1% בלבד.

· בהסתכלות שנתית ניתן לראות באופן ברור את ההשפעה של הסחר העולמי והשקל על היצוא הישראלי שרושם האטה (ראו גרף מטה). מכיוון שההאטה הגלובאלית נמשכת, אנו מעריכים שגם ברבעונים הבאים סעיף היצוא ימשיך להוות משקולת על הצמיחה במשק.

בשורה התחתונה, נתוני הצמיחה של הרבעון הראשון הפתיעו לטובה כאשר התפרסמו אבל אכזבו לאחר שהתברר מה הם מכילים. עם זאת, קשה ללמוד מנתונים אלו משהו ברור מכיוון שהקדמת רכישות כלי הרכב הופכת את הנתונים למלוכלכים יותר ממתחם האירוויזיון בטיילת בבוקר שאחרי. גם נתוני הרבעון הבא (לפחות) יסבלו מכך (אם כי לכיוון השני) כך שלמעשה עד שנתוני הרבעון השלישי יתפרסמו (אי שם בנובמבר) קשה יהיה לקבוע באופן ברור כיצד נראית המגמה במשק הישראלי.

לקראת החלטת הריבית מחר
לפני שבועיים רשמנו פה ש:"הצמיחה המהירה, יחד עם חזרת האינפלציה לרמה של 1.5% (בהינתן שמדד אפריל יעמוד על 0.5%) והמסרים החיוביים שמגיעים מהפד ומהשווקים הופכים את החלטת הריבית הקרובה, לכזו שתלויה רק במשקל שבנק ישראל נותן לשער החליפין". בשבועיים האלו מדד אפריל הפתיע לשלילה כאשר עלה רק ב-0.3%, נתוני הצמיחה נראו פחות טוב מהצפוי, טראמפ החזיר את הרעשים לשווקים הפיננסיים. במילים אחרות, הסיכוי להעלאת ריבית מחר שואף לאפס.