הערכת הכלכלנית הראשית של דיסקונט

דיסקונט

הורדת ריבית בישראל מעבר לפינה

מדד אוקטובר מצביע על התמתנות נוספת ב"סביבת האינפלציה" בישראל. "אינפלציית הליבה" (המדד ללא אנרגיה, ירקות ופירות) ירדה ל-0.5%, אחרי 0.7% בספטמבר.
הצמיחה המהירה של המשק ברבעון השלישי בשיעור של 4.1%, הינה מטעה, כאשר הרכב הצמיחה מאכזב למדי, וההשקעה במלאי עיוותה את התמונה לחלוטין.
לאור זאת, ובהתחשב בהתחזקות המהירה של השקל בחודש האחרון, לצד יחסי הכוחות בועדה המוניטרית, הרי שלהערכתנו, ההסתברות להורדת ריבית בשבוע הבא, ב-25/11, ל-0.1%, הינה גבוהה ביותר.

מרבית הגורמים תומכים בהורדת הריבית
בניכוי ה"רעשים", משקפים נתוני הצמיחה של הרבעון השלישי, צמיחה חלשה למדי.
אם נוסיף לכך את האינפלציה, שרק הולכת ומתרחקת מהיעד, ואת השקל שהתחזק משמעותית במהלך החודש האחרון, הרי שאלו תומכים בהורדת ריבית.

יתרה מכך, כזכור בהודעת הריבית האחרונה היו שני חברים (מתוך חמישה) שתמכו בהורדת ריבית, ושניים שציינו שהסיכונים לפעילות ולאינפלציה הם משמעותיים, ולכן אפשר ויהיה, לדעתם, צורך בהרחבת המדיניות המוניטרית.

אמנם, הפד לוקח בשלב זה פסק זמן, אך זאת לאחר ש"קנה תעודת ביטוח", בדמות שלוש הפחתות ריבית.
לסיכום, להערכתנו, ההסתברות להורדת ריבית בשבוע הבא, ב-25/11, ל-0.1%, הינה גבוהה ביותר.

סביבת האינפלציה מוסיפה להתמתן
מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר עלה ב-0.4%, נמוך מעט מההערכות המוקדמות (התחזית החציונית של החזאים בבלומברג, וגם שלנו, עמדה על 0.5%). קצב האינפלציה השנתי נותר נמוך משמעותית מהיעד - 0.4% באוקטובר (0.3% בספטמבר). ובנוסף, "אינפלציית הליבה" (המדד ללא אנרגיה, ירקות ופירות) ירדה ל-0.5%.

בעיקר שני סעיפים הפתיעו כלפי מטה במדד אוקטובר:
סעיף הארחה, נופש וטיולים, עם תרומה שלילית של כ-0.05% למדד, לעומת צפי לעליה מתונה, למרות שחגי תשרי התפרסו השנה על פני כל חודש אוקטובר (מדובר בסעיף קטן, כ-0.8% מהמדד, אולם הוא ירד בשיעור חד באוקטובר - 6.2%-).

סעיף הדיור (שכ"ד), סעיף מרכזי באינפלציה (כרבע מהמדד), שירד ב-0.1%, לעומת צפי לעליה עונתית מתונה.

בכלל, סעיף הדיור הוא, לעניות דעתנו, הסיפור המרכזי, כאשר מסתמנת התמתנות נוספת בקצב העלייה השנתי. רשמנו כבר, בתגובה שהוצאנו אחרי מדד ספטמבר, כי התפתחות מחירי השכירות בעת האחרונה מהווה סיכון כלפי מטה לאינפלציה. קצב העלייה של סעיף זה ירד (שוב) באוקטובר ל-1.3% (אחרי 1.8% בספטמבר, ו-2.2% ביולי-אוגוסט), הקצב הנמוך זה מעל לשנתיים. מדוע הסעיף הזה חשוב בקביעת מגמת האינפלציה בישראל (מעבר למשקלו המשמעותי במדד)? כי הוא אחד מהסעיפים הבודדים במדד המחירים לצרכן, ובטוח המרכזי שבהם, שדוחף את המחירים כלפי מעלה.

לראייה, המדד ללא דיור, עומד על 0% ב-12 החודשים האחרונים. ההשערה שלנו: גידול בגמר הבנייה באזורים מסוימים (אין עוד נתונים לרבעון ג', אולם, מספר הדירות בבנייה פעילה נותר גבוה בסוף יוני, כ-120 אלף - ובמיוחד אחרי ירידה חדה שהתרחשה במהלך רבעון ב' - מעלה את האפשרות לגידול במספר הדירות המוגמרות בחודשים העוקבים) מגדיל את ההיצע לשכירות, וממתן את קצב העלייה ברמה הארצית.

גם השקל, שחזר להתחזק בחודש האחרון, צפוי להדאיג את בנק ישראל, לקראת החלטת הריבית הקרובה.
תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 1.1% ב-12 החודשים הבאים. בשלב זה, אין שינוי בהנחות המרכזיות. אנו מניחים העלאת מסים ברבעון א' 2020, בכפוף לכך שתקום ממשלה ולא נלך לבחירות בפעם השלישית, ובנוסף, מניחים עלייה במחירי השכירות בקצב של כ-2% שנה קדימה, בהשפעת הירידה בהתחלות הבנייה (לפי נתוני הלמ"ס לרבעון ב', מספר התחלות הבנייה במגמת ירידה מראשית השנה). השקל צפוי להמשיך ולאתגר את האינפלציה בישראל.

תמונת הצמיחה של המשק מאכזבת
נתון הצמיחה לרבעון השלישי של השנה הפתיע כלפי מעלה, עם צמיחה של 4.1%, ו-3.7% בניכוי מיסים. עם זאת, מאחורי נתונים אלו מסתתר נתון מאד בעייתי - הצמיחה למעט השינוי במלאי 2.1%-.
ואמנם, ניתוח מעמיק של רכיבי התוצר, מצביע על צמיחה חלשה למדי:

קיפאון בצריכה הפרטית, ללא יבוא כלי רכב - כצפוי, חל גידול חד ביבוא כלי רכב, על רקע העלאה צפויה במיסים ב-2020 ונסיגה חדה ברבעון השני. אולם, כאמור, למעט כלי רכב נרשם קיפאון, כאשר, הצריכה הפרטית הכוללת צמחה ב-2.8%, כלומר: 0.8% לנפש.

היצוא, למעט יהלומים וחברות הזנק, רשם נסיגה, בשיעור של 3.6%, זאת, על רקע ירידה חדה ביצוא התעשייתי (כ-8%), והאטה ניכרת ביצוא שירותים אחרים (בעיקר היי-טק).
במקביל, נרשמה נסיגה בהשקעות בנכסים קבועים, כאשר ההשקעות ללא יבוא מכוניות נוסעים הצטמצמו בכ-5%.