"אנחנו על המפה ואנחנו נישאר על המפה"

משרד החקלאות

בשש השנים האחרונות נרשמה קפיצה בפתיחת אתרי תיירות חקלאית וכפרית, משנת 2013 נפתחו 1,000 אתרי תיירות חקלאית וכפרית חדשים הפזורים בכל רחבי הארץ, המהווים עלייה של למעלה מ-30% במספר אתרי התיירות החקלאית והכפרית

איפה בארץ יש הכי הרבה אתרי תיירות חקלאית? מה מעדיפים המבקרים סיור חקלאי, ביקור ביקב או במגבנה?

התיירות הישראלית כבר מזמן הפכה למעצמה בפני עצמה. עוד ועוד מפורסמים ובעלי שם מגיעים לחוות את מקומות התיירות בישראל מכל רחבי העולם. חלקם מתעניינים במקומות הקדושים הקיימים כאן, חלקם בפלאי הטבע, כמו ים המלח, וחלקם באים כדי להתרשם מהטכנולוגיה הנפלאה. כעת, 2,846 אתרי התיירות החקלאית והכפרית הפזורים בארץ מציעים לכל אותם התיירים והמקומיים לחוות חוויות שלא נופלות מאף תחום תיירות אחר.

מסקר התיירות שערכה הרשות לתכנון במשרד החקלאות, עולה כי בשש השנים האחרונות חלה עלייה ניכרת במספר עסקי התיירות במרחב הכפרי. לצד 750 אתרי תיירות שנסגרו, בשש השנים האחרונות נפתחו כ-1,000 עסקי תיירות חדשים, כך שנכון להיום קיימים 2,846 עסקי תיירות במרחב הכפרי. עוד עולה מן הסקר כי רבע מכלל התיירות הכפרית היא תיירות חקלאית, כלומר תיירות העוסקת בנושאים חקלאיים, כגון: קטיף פירות, סיור מודרך ביקב וסיורים בשדות; וכ-75% מכלל אתרי התיירות החקלאית הם אתרי תיירות כפרית, כלומר, אתרי תיירות כללית הממוקמים בסביבה הכפרית, כגון: אומנים ואומנות, מוזיאונים ועוד. בהשוואה בין סוגי היישובים השונים עולה כי במושבים קיימים מספר רב יותר של מקומות תיירות (36%), אחריהם נמצאים הקיבוצים עם 33%, ובמקום השלישי נמצאים היישובים הקהילתיים עם 21%.

מחלוקת אתרי התיירות לפי המועצות האזוריות השונות הפועלות בתחום, עולה כי בעוד שבשנת 2013, המועצות שהובילו במספר האטרקציות בתחום התיירות החקלאית והכפרית היו גליל עליון והגולן עם למעלה מ-180 מקומות תיירות. כיום, מועצה אזורית מטה יהודה היא המובילה ונמצאת בראש הטבלה כשבשטחה המספר הרב ביותר (166) של אטרקציות תיירותיות חקלאיות-כפריות. אחריה, ממוקם הגליל העליון עם 157 אתרים, והגולן עם 155 אתרים. לצד אלו, במהלך השנים ניתן לראות כי מועצות נוספות הצטרפו לתנופת הקמת מיזמי תיירות חקלאית-כפרית, כדוגמת נווה מדבר; או התבססו בתחום, כדוגמת המועצה האזורית מנשה שהכפילה את מספר אתרי התיירות שבשטחה.

עוד נמצא כי האטרקציה המובילה מבין שלל האטרקציות בתחום היא מסוג אירוח נלווה לתיירות, סדנאות, טיפולים אלטרנטיביים וספא, המהווה 39% מתוך כלל סוגי האטרקציות. לאחר מכן נמצא כי 24% מתוך האטרקציות השונות הן מסוג אומנים ואומנות, כגון: גלריות, מזכרות, בגדים יד שנייה ועוד. אחריה מדורגים מפעלי הבוטיק לעיבוד תוצרת חקלאית, כגון: יקב, בית בד ומגבנה, עם 10% מכלל האטרקציות בתחום.

יתרה מכך, ובהשוואה בין סוגי האטרקציות בשנת 2013 לעומת אלו הקיימות בשנת 2019, ניתן ללמוד על העדפות המבקרים: בעוד שבשנת 2013 היו 793 אתרי תיירות הנוגעים באומנים ואומנות, בשנת 2019, חלה ירידה במספר האתרים, ואלו עומדים על 666 אתרים סה"כ. כמו גם, ככל הנראה ישנם פחות מבקרים המגיעים למרכזי המבקרים ואלו ירדו בהשוואה בין שנת 2013 (83) לשנת 2019 כמעט במחצית ל-47 אתרים. לעומת זאת, ככל הנראה, עלתה ההתעניינות הציבור במפעלי הבוטיק לעיבוד תוצרת חקלאית – בעוד שבשנת 2013 היו 219 אתרים, בשנת 2019 נמצאו 296 אתרים. גם מספר חוות בעלי חיים התיירותיות עלה בכ-45%.

שי דותן, מנהל תחום כלכלה כפרית ותיירות במשרד החקלאות: "התיירות החקלאית והכפרית בישראל היא תחום שמתפתח בשנים האחרונות. על אף שהקמת האתרים הללו נתקלת באתגרים ובחסמים, עם השנים, אני מרגיש כי תחום זה מבסס את עצמו בישראל, ובזכות זאת, האטרקציות החקלאיות-כפריות מושכות הן תיירות נכנסת והן תיירות פנים. הסקר הנוכחי שביצענו מוכיח כי העבודה הקשה של האתרים, שלנו ושל משרד התיירות משתלמת. כמו גם, בהזדמנות זו, בשיאו של החופש הגדול, אני רוצה להזמין אתכם להיחשף למכלול עשיר של תכנים מבוססי טבע ונוף, תרבות והיסטוריה, מורשת וחקלאות. בואו לחוות את החקלאות והמרחב הכפרי ברחבי הארץ".