עפר קליין ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים בתגובה מיידית למדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן לחודש יולי ירד ב-0.3 אחוז והיה נמוך מהצפי המוקדם שלנו (0.0)
בעקבות כך האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים ירדה ל-0.5 אחוז. עמוק מתחת ליעד של בנק ישראל. התורמים העיקריים לירידה במדד היו ירידה עונתית חדה בסעיפי ההלבשה-וההנעלה, לצד ירידה במחירי הפירות והירקות.

התחזית הראשונית שלנו למדד אוגוסט היא 0.1 אחוז, עם סיכוי להפתעה כלפי מעלה מכיוון מחירי השכירות (ואחרי שתי הפתעות כלפי מטה). התחזית הראשונית למדד ספטמבר היא מינוס 0.2 אחוז כתוצאה מירידת מחירי הדלק והמשך התחזקות השקל. ב-12 החודשים הבאים אנו צופים אינפלציה של כ-1 אחוז, כאשר אנחנו לא לוקחים בחשבון בחישוב זה עלייה אפשרית במע"מ במחצית הראשונה של שנת 2020 פעולה שיכולה להוסיף עוד 0.4-0.3 נקודות אחוז לאינפלציה.

האינדיקאטורים משוק הדיור בחצי השנה האחרונה מצביעים על מגמת עלייה בפעילות, במיוחד בקרב רוכשי דירה ראשונה, שכנראה מושפעים גם מירידת התשואות החדה בתשואות האג"ח הממשלתיות (שמורידה את הריבית למשכנתאות). העלייה בפעילות באה גם לידי ביטוי במחירים כאשר מדד מחירי הדירות בבעלות (שאינו חלק ממדד המחירים לצרכן) עלה ב-0.5 אחוז (בין אמצע מאי לאמצע יוני) כך שב-12 החודשים האחרונים מחירי הדירות עלו ב-1.4 אחוז.

לגבי הריבית, כפי שגם טענו בעבר, מגמת הורדת הריבית המחודשת בעולם תומכת בהתחזקות השקל ויחד עם המדד הנמוך לא תאפשר לבנק ישראל להעלות את הריבית בחודשים הקרובים. יותר מכך, סביר שנראה את בנק ישראל חוזר גם להתערב בשוק המט"ח במקרה שהייסוף יתחזק. להערכתנו, עליית מחירי הדירות איננה ברמה שמפריעה להתערבות שכזו.