לאור בקשת השירותים הווטרינריים הישראלים, השירותים הווטרינריים בקנדה נעתרו לבקשת ישראל

משרד החקלאות

לאחר שבית המשפט העליון קבע כי יש לקיים את החלטת המנהל השירותים הווטרינריים ולהמית את בעלי החיים החולים אלא אם ימצא פתרון אחר. החליטו במשרד החקלאות לנסות ולמצוא פתרון שגם יגן על בריאות הציבור וגם ימנע את המתת בעלי החיים. בקנדה, שלא כמו בישראל, אין את זבוב החול, המעביר את המחלה, לכן, נעתרו הרשויות הקנדיות לפניית משרד החקלאות להעביר אליהם את בעלי החיים.

בית המשפט העליון (בשבתו כבית משפט לערעורים מנהליים) קיבל את ערעור המדינה בנושא הטיפול בכלבים וחתולים שנגועים במחלת הלישמניה ופסק כי החלטת השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות מידתית וכי החובה למנוע סכנה ממשית לבריאות הציבור גוברת על אינטרס ההגנה על בעלי החיים, וכי אין מנוס אלא להורות על המתת בעלי החיים אלא אם ימצא תוך 30 יום פתרון אחר. במשרד החקלאות החליטו לנסות למצוא פתרון, שגם יגן על בריאות הציבור וגם ימנע את המתת בעלי החיים.

שר החקלאות, אורי אריאל: "אני מברך על שיתוף הפעולה בין משרד החקלאות, ארגון "נח" (התאחדות הישראלית של ארגונים להגנת בע"ח ) וארגון Dog Tales Rescue הקנדי בכך שהצלחנו להציל את חייהם של בעלי החיים. גם במקרה זה החלטתי יחד עם השירותים הווטרינריים לנהוג לפי שיטת בית הלל וכך גם בכל מקום שמתאפשר לשמור על בעלי החיים מבלי לפגוע בבריאות הציבור".

מנהל שירותים וטרינריים במשרד החקלאות, ד"ר תמיר גשן: "בזכות שיתוף הפעולה הטוב בין השירותים הווטרינריים של שתי המדינות, לאחר שיחות שקיימתי עם מקבילי הקנדי והסינרגיה בינינו, נעתרה קנדה לבקשתנו ותקלוט אליה את כל בעלי החיים שפינינו, זאת בנוסף ל-16 בעלי החיים שכבר העברנו לפני כחודש".

תחילתו של הסיפור לפני כשנה כאשר פינו מפקחי משרד החקלאות עשרות כלבים וחתולים מכלבייה של עמותת "גירגורים" בצפון הארץ שהוחזקו בתנאים מחפירים ובניגוד לחוק צער בעלי חיים. עוד בזמן הפינוי ראו המפקחים כי בעלי החיים במתחם סובלים מתחלואה ומבעיות גופניות קשות. בעלי החיים הועברו למתקן מוגן של משרד החקלאות לצורך טיפול. במתקן המשרד נתגלה כי הרוב של בעלי החיים נגועים בטפיל לישמניה אינפנטום הגורם ל-"לישמניאזיס ויסצרלית"- מחלה קשה ומדבקת לבעלי חיים ולבני אדם, שפוגעת באיברים פנימיים עד כדי מוות, ומסוכנת במיוחד לתינוקות ולאוכלוסיות עם מערכת חיסונית מוחלשת.
מתחילת שנת 2000 ועד סוף שנת 2018 חלו בלישמניה 55 בני אדם, ובשש השנים האחרונות נרשמה עלייה במספר המקרים המדווחים מדי שנה. כמו כן בבדיקה בילדה בת 3 שאושפזה בשנת 2001 עם פגיעה קשה בכבד ובטחול, נמצאו טפילי לישמניה.

למחלת הלישמניה הויסצרלית אין אפשרות מניעה וגם טיפול תרופתי ארוך בתרופות המשמשות כיום כנגד המחלה לא מרפא את החולים לחלוטין, והם נשארים נשאים העלולים להדביק אחרים. בנוסף, אין עדות בספרות המקצועית לתחלואה כל כך נרחבת בטפיל לישמניה אינפנטום בקבוצה מרוכזת של בעלי חיים במקום אחד, במיוחד בקרב חתולים, דבר שהגביר את החשש במשרדי החקלאות והבריאות לפוטנציאל הפצת המחלה.

על כן, לאחר התייעצות עם משרד הבריאות, ולנוכח חוות דעתם של אנשי המקצוע, כי העברת בעלי החיים לאימוץ מהווה סכנה ממשית לבריאות הציבור עד כדי מוות, בעיקר לאוכלוסיות בסיכון עם מערכת חיסונית מוחלשת ותינוקות, למרות הרצון להציל ולשקם את בעלי החיים שחולצו, התגבשה עמדה המשותפת למשרדי החקלאות והבריאות על פיה יש להמית את בעלי החיים שבמקום, בעקבות החשש לבריאות הציבור ובמטרה למנוע את התפשטות המחלה.