סיכום הוועידה הכלכלית הרביעית מבית מידע כנסים

מידע כנסים

אורי יהודאי – "המגזר העסקי צריך להגיד עד כאן ולעשות הכל כדי שהמדינה הזאת תשמור על הערכים הדמוקרטיים שלה. ערכים של איזון של מערכות השלטון, זו הברירה היחידה שלנו. ככל שזה תלוי בי, אנחנו נעשה הכל כדי לשמור על הצביון של המדינה הזו.

עצה למשקיעים בחברות קנאביס – צריך לראות מה יש באמת בעסק ולא להיכנס לפסטיבל מספרי סיפורים שקשה לראות מה אבק ומה יש מתחת לאבק שמסתובב בהצעות או באמירות, ושמות כאלו ואחרים. הבנתי שזה לא הדבר הנכון לי. החלטתי לא להיות מעורב במשהו שאני לא חושב שיגיע לאן שנכון שיגיע"
הייתי הולך להיות שר אוצר או שר התעשיה בשמחה וזה לא יקרה בגלגול הזה כי הפוליטיקה תנצח. ושיקולים שהם לא בהכרח לטובת המדינה. אם יציעו לי אני אשמח אבל זה לא יקרה.

משה חוגג – "למדינת ישראל אין משאבים טבעיים אנחנו מבוססים על המשאב הכי חשוב שהוא המוח האנושי וכל המדינה מצליחה. ומי שלוקח כמובן מאליו שאנחנו נמשיך להיות סטארט אפ ניישן עושה טעות חמורה"

"בלוקצ'יין זאת לדעתי הטכנולוגיה הכי פוליטית שהומצאה אי פעם. היא בסוף שואלת שאלה מאד בסיסית – מי שולט? כסף זה אמצעי שליטה. וכאשר אתה מפקיע מהממשלה את היכולת להדפיס כסף יש חשש. מערכת בחירות שמבוססת בלוקצ'יין לא תאפשר זיופים, תהיה מהירה יותר, כל אזרח יוכל לפצל את הקול והדעות שלו למספר מפלגות. כשהצגתי את המערכת הזו בפני מספר שרים, הם בתחילה התלהבו ואז התפכחו והבינו שזה נותן את השלטון לעם והם לא מעוניינים בכך".

ח"כ הרב משה גפני – "עברנו מערכת בחירות אחת וכעת בגלל גחמה הולכים לבחירות חדשות. נבחרי הציבור ואני בתוכם לא עושים כלום. יש ערמה גדולה של דברים שצריך לעשות ולא עושים כלום".

ביום ב' ה- 8.7 התקיימה הוועידה הכלכלית הרביעית מבית "מידע כנסים" אשר שילבה בין היבטים פיננסים קלאסיים שהינם אבן יסוד בכלכלה העכשווית לבין התמקדות בחדשנות ואי הוודאות אליו צועד עולם הכלכלה הגלובלי. במסגרת הוועידה, שהנחתה ליאור קינן, כתבת כלכלה ותחבורה, ומגישת חדשות ערוץ 13 לקחו חלק בכירי המשק, דירקטורים ויו"רים, בעלי חברות, מנכ"לים וסמנכ"לים, CFO's, מנהלי סיכונים/ מיזוגים ורכישות, כלכלנים, עורכי דין, רואי חשבון, מנהלי חדשנות, סטרטאפים ויזמים, מגזר ציבורי ואנשי פינטק.

את הוועידה פתח עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר ונשיא לשכת המסחר תל-אביב והמרכז שאמר כי - ייצוא הסחורות של 2018 של ישראל ב- 54 מיליארד דולר יצר לנו גרעון בייצוא סחורות לעומת ייבוא סחורות של 17.5 מיליארד בעוד שייצוא שירותים ב 2018, שכבר הגיע ל- 50 מיליארד, יצר לנו עודף במאגר המסחרי של יבוא שירותים לעומת ייצוא שירותים של 19.5 מיליארד דולר. מאם אנחנו מתעסקים על מבנה התעסוקה במדינת ישראל, מתוך 2.5 מיליון עובדים במגזר העסקי, 1.8 במגזר המסחר והשירותים לעומת 525 אלף בלבד במגזר התעשייה. ההבדלים האלו הם לא הבדלים לנקודת זמן אלא נמצאים בדינמיקה נמשכת. בעשר השנים האחרונות מספר העובדים בתעשייה ירד ב2% אחוז ואחוז העובדים במגזר השירותים עלה ב- 40%. את השינוי בדרמטי הזה בכלכלת ישראל משרדי הממשלה טרם עיכלו.

ח"כ הרב משה גפני, יו"ר דגל התורה ויו"ר ועדת הכספים – "עברנו מערכת בחירות אחת וכעת בגלל גחמה הולכים לבחירות חדשות. נבחרי הציבור ואני בתוכם לא עושים כלום. יש ערמה גדולה של דברים שצריך לעשות ולא עושים כלום. למה קרה הגרעון ? אחת השאלות שנשאלות כל הזמן. אני אומר שזה חוסר מנהיגות".

"לגבי העלאת גיל הפרישה לנשים אמר - כיום אישה בת 60 היא צעירה. אין סיבה שלא יעלו את גיל הפרישה. המדינה מפסידה הרבה מאד כסף ללא סיבה. חוק שהוצאתי אשר תמכו בו ארגוני הנשים להעלאת גיל הפרישה. אגף התקציבים – הגיעו לוועדה והתנגדו. אמרתי בואו ניגש לחקיקה ונתפשר. עד לרגע זה לא הסכימו. אם הכנסת היתה עובדת ואפשר היה לחוקק חוקים פרטיים היה אפשר לדאוג לנשים".

שיתוף פעולה בין החברות HelpSystems וסאסא סופטוור המפתחת מוצר הלבנה GateScanner Content Disarm and Reconstruction (CDR) יכלול השקת קונקטור ייעודי בין GoAnywhere ו GateScanner המאפשר עבודה אינטגרטיבית של שני המוצרים הוכרז במהלך הוועידה.

לקוחות ישראלים אשר יישמו את פתרון ההגנה וההלבנה של סאסא סופטוור GateScanner יוכלו מעתה לבצע חיבור למערכת העברת קבצים וכספות GoAnywhere בצורה מהירה וקלה וללא פיתוח כלל.

עו"ד עמית חדד, ראש משרד חדד רוט ושות' בשיחה 1:1 עם ליאור קינן – "התפיסה הנאיבית של כל אחד מאיתנו שרק אם נפעל על פי צו מצפוננו, כל פעם שאנחנו מרגישים שמשהו הוא לא נכון אנחנו ניזהר ונפעל לפי מצפן פנימי של כל אחד מאיתנו אנחנו נמנע מלהגיע לחקירת משטרה היא מעט נאיבית. כל אחד צריך לדעת מה מותר ומה אוסר. בחברה הישראלית הדין הפלילי נמתח עד שמכסה את כל אורח חיינו. זה נובע בגלל שינוי תפיסה של השופט אבל אולי גם של כל יתר האנשים שעוסקים במלאכה.

הטענה היא שאם משהו מרגיש לא בסדר הוא גם חייב להיות לא חוקי ואם משהו לא בסדר צריך להפיל עליו את הפטיש הפלילי ולרוצץ את ראשו של מי שעשה את זה. וזו תפיסה שאולי יש בה משהו מאד אינטואיטיבי במובן של הצדק השבטי אבל יש בה משהו שהוא מאד לא נכון. בדרך בה אנחנו עושים עסקים, על הדרך שבה אדם צריך לחיות את חייו במדינה דמוקרטית. עברות צריכות להיות תחומות במקום הטבעי שלהם, אין מקום ליצירתיות. תובע במשפט פלילי לא צריך להיות יצירתי, הוא צריך להיות האדם המשעמם ביותר שאפשר לדמיין. הוא צריך להסתכל על העברה ולראות רק מה שיש בה. במדינת ישראל – תיקים שקודם לכן היו נסגרים מחוסר עניין לציבור היום מנותבים למסלול המנהלי, וכך מתרחב המנעד של המקרים שזוכים לטיפול של הרשויות וזה בניגוד גמור למה שהמחוקק התכוון לעשות".

בפאנל מומחים בנושא כלכלת 2025 עתיד הכלכלה – טכנולוגיות מתחדשות, השקעות ומטבעות חדשים ובהנחיית ליאור קינן השתתפו
רו"ח גידי בר זכאי, (משפטן), מייסד ומנכ"ל, Bittax, לשעבר סגן מנהל רשות המיסים | משה חוגג, יו"ר סינגולריטים, בעלי בית"ר ירושלים | גלי ארנוןFiverr, CMO | רועי כהן, נשיא, להב
גידי בר זכאי ענה על השאלה – האם אנחנו מבינים שכניסת הבלוקצ'יין לחיינו היא לא שאלה של אם אלא של מתי. "כשמסתכלים על הבלוקציין ממקום של רגולטור
לשעבר רואים את הפוטנציאל הענק דווקא לשרת את הצרכים של הרגולציה. הרגולטור שומר עלינו מטרור ופשעים.

עכשיו כשפייסבוק נכנסה, מה שיקרה שהרגולטור יקבל את האינפורמציה שצריך ולראות שזה נקי וטוב וזה ייתן לנו את האפשרות שהבלוקצ'יין יכנס לכל תחומי החיים. זה הפך להיות שאלה של זמן, זה יכול לקרות מאד מהר. בנימה אופטימית מה שיקרה בתקופה הקרובה היא שהרגולטור יבין מי מסתיר ומי דובר אמת – אפשר להאמין לו. יש שם טכנולוגיה אמיתית והיא תישאר שם.

יש תחושה שאנחנו מרגישים שיש לנו בעלות על המושג סטארט אם ניישן, האם הטייטל הזה בהכרח יישאר שלנו? משה חוגג - למדינת ישראל אין משאבים טבעיים אנחנו מבוססים על המשאב הכי חשוב שהוא המוח האנושי וכל המדינה מצליחה. ומי שלוקח כמובן מאליו שאנחנו נמשיך להיות סטארט אפ ניישן זו טעות חמורה. פעם ראשונה שהרגולטור הוא שחקן ראשי בעתיד הטכנולוגי של מדינת ישראל כאשר המערכת נאבקת כל המוחות יברחו מהמדינה. הרגולטור הוא שחקן קריטי בעתיד הטכנולוגי של מדינת ישראל ברגע שהבנקים לא מאפשרים פתיחת חשבונות בנק לחברות האלו והמערכת נאבקת המוחות והכספים יוצאים מהמדינה. במקום שהכסף יכנס לישראל וכאן יהיו הרווחים הכספים הלכו למדינות זרות וזה חבל גדול מאד. הרגולטור לא יכול לעצור את הקדמה, הוא צריך להירתם.

"בלוקצ'יין זאת לדעתי הטכנולוגיה הכי פוליטית שהומצאה אי פעם. היא בסוף שואלת שאלה מאד בסיסית – מי שולט? כסף זה אמצעי שליטה, להניע את העם. וכאשר אתה מפקיע מהממשלה את היכולת להדפיס כסף יש חשש. מערכת בחירות שמבוססת בלוקצ'יין לא תאפשר זיופים, תהיה מהירה יותר, כל אזרח יוכל לפצל את הקול והדעות שלו למספר מפלגות. כשהצגתי את המערכת הזו בפני מספר שרים, הם תחילה התלהבו ואז התפכחו והבינו שזה נותן את השלטון לעם".

"לא לפני הרבה זמן ראינו העברה של 150 מיליון דולר, בשבע שניות, בעמלה של שני סנט. זה העתיד". "ועכשיו בשידור ישיר נחבר את העולמות כי כשהמאסדר שומע אותך עכשיו הוא נחרד, מבחינתו בצדק". ענה לו בר זכאי: "אלה סכומי עתק והמאסדר ששומר עלינו מטרור ומפשעים נוראים צריך לדעת מאיפה הם באים ולאן הם הולכים, והבשורה שאני רוצה שתצא מכאן היום היא שדווקא הבלוקצ'יין יכול לשמש כאמצעי ראשון במעלה למעקב, ניטור ואבחנה בין הטובים לרעים, הוא אינו עלום שם ואף רחוק מכך, ורק צריך לדלות מידע בצורה מידתית. בוודאי שלא לפסול, כי עושה את העבודה טוב יותר אם יודעים לעבוד איתו נכון. וכשזה יקרה כולנו נהנה מכלי מדהים שחוסך עמלות וזמן ומה לא".

רועי כהן מנכ"ל להב - ממשלת ישראל צריכה להבין שמי שמניע את הכלכלה הם עסקים קטנים ובינוניים ואם הם לא ידעו לשלב אותן במהפכה הטכנולוגית. אנחנו נהיה חייבים להיות מעורבים במהפכה הזאת וארצה לראות שאנשים ידעו לעשות עסקים קטנים בינם לבין עצמם במטבעות האלה ולמנף את העסק שלהם.

גלי ארנון, CMO Fiverr – Fiverr זה מרקט פלייס גלובלי הפעיל במעל ל160 מדינות ומחבר בין פרילנסרים מוכשרים במעל ל 200 קטגוריות של שירותים דיגיטליים ומצד שני בין עסקים קטנים ובינוניים שצריכים גישה לטאלנט בכדי לקדם את העסקים שלהם. יש שינויים דוריים שמשפיעים על עולם העבודה. מילניאלס וג'נרשיין Z הם אנשים שמחפשים ערכים אחרים במקומות העבודה. אם הדור הקודם חיפש יציבות וקביעות, היום דור המילניאלס מחפש הגשמה, סיפוק, מימוש, לא מפחד לחפש מקום עבודה חדש. אנחנו מדברים על עולם עתידי שאנשים יעזבו את המסגרות של 9-5 ויחפשו להגשים את עצמם בזכות עצמם.

מחקרים מדברים על זה שעד 2020 כ- 40% מכוח העבודה האמריקאי יהיו פרילנסרים, רובם מבחירה. אנשים שמחפשים גמישות, לעבוד מאיפה שבא להם מתי שבא להם אנחנו רואים את התופעה מתגברת בעולם המערבי. הרגולציה תצטרך להיערך לדור הזה שהוא דור של עובדים עצמאיים. אנחנו רואים את המשימה שלנו לתת להם את הגישה לעבודה, לעסקים מכל רחבי העולם. בדיוק כמו המטבעות הדיגיטליים שמאפשרים לכל העולם לסחור יחד אנחנו רואים עשרות אלפי פרילנסרים שעובדים עם עסקים בכל רחבי העולם. העולם הופך להיות גלובאלי. פלטפורמות כאלו שמאפשרות גישה לפרילנסרים במחירים הוגנים מאפשרת יותר ויותר את גישת היזמות. היא תאפשר לעסקים קטנים בצורה גמישה ונוחה לבנות את העסק שלהם על ידי פרילנסרים וזה מעודד את עולם היזמות. עתיד העבודה הולך להראות לגמרי אחרת בעוד 10 שנים מאשר מה שאנו מכירים היום.

אורי יהודאי, נשיא ומנהל עסקים ראשי, פרוטרום, קיבל אות הוקרה מטעם תומר ישראלי מנכ"ל מידע כנסים על תרומתו הענפה לכלכלת ישראל. בהמשך ניגש לשיחת 1:1 עם ליאור קינן על הדרך בה מובילים חברה לאקזיט ענק של 7 מיליארד דולר. אורי יהודאי: "אקזיט לא צריך להיות החלום. אני אף פעם לא חשבתי על אקזיט. אני אומר לאנשים שמתייעצים איתי שינהלו את העסקים שלהם כאילו הם מנהלים עסק לכל החיים. אם בדרך תבוא הצעה מעניינת או יחליטו לעשות אחרת, זה בסדר גמור, זה חלק מהחיים של עסק ובהחלט מברך על זה אם זו החלטה נכונה של הבעלים. אבל מי שחושב על אקזיט, אני לא מאמין שיגיע אליו, ואם יגיע אליו הוא לא יהיה אופטימלי.

מה שבורא חוסן של מדינה בעיני זה התוצר שלה, זה הייצוא שלה החוסן הכלכלי שלה. טראמפ נבחר על החזרת התעשיה לארה"ב, אירופה מנסה לתת תמריצים ענקיים כדי להחזיר תעשייה ולבנות תעשייה לאירופה. יש מונח בשם – מלחמת הסחר, ומלחמת המטבעות – הכוונה היא להיכן מייצרים, היכן בונים מקומות עבודה, איפה בונים תמ"ג ומי מנצח את מי במלחמה הזאת".

מה ישראל עושה?
אני חושב שישראל עושה בערך כלום. לא הייתי גאה ששרים צלצלו אלי לברך אותי על האקזיט ואמרתי שאני במקומם הייתי קורא לי ושואל למה ואיך ומה עושים כדי שיהיו מהלכים נוספים, אבל מה שעניין אותם זה לברך על האקזיט.

אני אמרתי ואמשיך לומר – מה שבוער בעצמות שלי זה התעשייה הישראלית והכלכלה הישראלית אני חושב שאם מבינים שאין בעצם רוכשים מהותיים ישראלים, או כמעט אין, של חברות ישראליות מה יהיה פה בעוד 5-10 שנים עם התעשייה. בנו בשנתיים האחרונות בממוצע 4-5 מפעלים חדשים בשנה, לעומת 64 בעשור הקודם. כמה חברות נסגרות וכמה חברות עוברות, הסטטיסטיקה מאד ברורה. השאלה האמיתית שלדעתי הממשלה החדשה, לכשתבחר ולכשתקום צריכה להתמודד איתה – זה איך מסתכלים בצורה אסטרטגית עשר שנים על הכלכלה הישראלית.

איך מחזקים את הכלכלה הישראלית ומביאים משקיעים, איך משנים את התחושה של משקיעים ישראלים רלוונטיים. יש הרבה מאד ישראלים שיודעים לנהל עסקים ותעשייה שאמרו לי – אנחנו לא רוצים יותר להשקיע בישראל, אני חושב שזאת נקודה שלא מתייחסים אליה אלא להיפך. אני חושב שאין ברירה, אלא לאחד כוחות להובלת הממשלה עם המעסיקים, עם העובדים, עם האוניברסיטאות, אפילו עם העיתונות כדי לשנות את המגמה ולהביא למצב שבו להשקיע בישראל זו גאווה.

הייתי הולך להיות שר אוצר או שר התעשיה בשמחה וזה לא יקרה בגלגול הזה כי הפוליטיקה תנצח. ושיקולים שהם לא בהכרח לטובת המדינה. אם יציעו לי אני אשמח אבל זה לא יקרה.

המגזר העסקי להגיד עד כאן ולעשות הכל כדי שהמדינה הזאת תשמור על הערכים הדמוקרטיים שלה. ערכים של איזון של מערכות השלטון, זו הברירה היחידה שלנו. ככל שזה תלוי בי, אנחנו נעשה הכל כדי לשמור על הציוויון של המדינה הזו. שההורים שלי בנו, אני המשכתי, של הילדים שלי ושל הנכדים שלי.

לגבי עזיבתו את תפקיד יו"ר חברת הקנאביס שדה – "התוודעתי לתעשיית הקנאביס לפני שישה חודשים אני חושב שתחום הקנאביס הוא תחום מעניין, אני חושב שהתחום יהיה תעשייה מתישהו בעתיד בטווח הבינוני, אני חושב שמה שחשוב למי שמשקיע בקנאביס להבין שמדובר על תעשייה לכל דבר, שמתעסקת בחומרי גלם ייחודיים, שמתעסקת במחקרים קליניים, בהקמה של מפעלים עם תקנים מחמירים ביותר של תרופות, תעשייה שמתעסקת בשיווק, הפצה ומכירות ומי שמודד את המעורבות שלו בתחום במדדים אחרים מאשר מדדים תעשייתיים יש לי חשש שהוא לא בהכרח יגיע למטרות שהוא רוצה להגיע אליהן.

אותי לא עניין ולא מעניין עסק שהמטרה שלו זה לעשות אקזיט. אני לא אומר שאי אפשר לעשות אקזיט בתעשייה של קנאביס יכול להיות שכן אבל אני חושב שמה שאותי עניין זה לבנות תעשייה לתווך ארוך מה שדורש משאבים מאד גדולים, סכומי כסף מאד גדולים זמן, ודברים אחרים. אם אני יכול לתת עצה למשקיעים שמסתכלים על קנאביס אני חושב שזו הסתכלות הגיונית, צריכים לבחון את המדדים שציינתי ולראות מה יש באמת בעסק ולא להיכנס לפסטיבל מספרי סיפורים שקשה לראות מה אבק ומה יש מתחת לאבק שמסתובב בהצעות או באמירות, ושמות כאלו ואחרים".

"הבנתי שזה לא הדבר הנכון לי. החלטתי לא להיות מעורב במשהו שאני לא חושב שיגיע לאן שנכון שיגיע. לא לקחתי כסף מאף משקיע, היינו בהסתכלות והרבה מאד משקיעים רצו להשקיע והתחייבו להשקיע ואני החלטתי שזה לא הדבר הנכון תוך כדי הסתכלות נכונה בעיני מבחינת התוחלת של מה שאנחנו עושים".
בפאנל בכירים בהנחיית יוסי וקס, מנכ"ל חברת נתיב, ניהול יעוץ ופיתוח עסקים ואיילת שחר, רו"ח ויועצת עסקית ובהשתתפות אילנה לוריא, סמנכ"ל כספים, NovelSat, אורן מילר, סמנכ"ל כספים, ראש אגף הכספים, טיב טעם, אריאל פורת סמנכ"ל כספים, סימנס ישראל וטלי הובר, סמנכ"ל כספים שופרסל עסק בחשיבות התפקיד בארגון, השינויים שחלים בתפקיד בעקבות כניסה של מערכות טכנולוגיות חדשות, האתגרים והפתרונות.

אילנה לוריאה – CFO נכון להיום הוא מנהל הסיכונים הראשי, הוא נדרש להתמודד עם סוגיות טכנולוגיות, התמודדות עם סוגיות פיננסיות ורגולטוריות. תפקיד ה-CFO הפך להרבה יותר משמעותי, נכון להיום יש לנו נגישות הרבה יותר גדולה למידע, אנחנו יכולים להתרכז כמנהלי כספים בקבלת החלטות אסטרטגיות נכונות יותר, שיהוו שינוי קרדינלי.

אריאל פורת – התפקיד עבר שינויים גדולים בשנים האחרונות. גם ארגון מסורתי כמו שאני עובד בו בן 170 שנה, אפילו הארגון הזה הופך מניהול מאד היררכי לניהול מאד שטוח, המנהל לא נמצא למעלה, הוא לא נדרש לדעת הכל, הוא נדרש לזהות את הגורמים הרלוונטיים בארגון ולהביא אותם יחד לשולחן ובעצם לנהל את השרשרת. כמנהל כספים צריך לדעת לעבוד עם הרבה אנשים בתוך הארגון צריך לקבל את המידע, להבין מה הוא אומר, להימנע ממידע שאינו נכון ולעבוד יחד, להיות זריז וגמיש ולהיות מוכן לשינויים גם בדרך קבלת ההחלטות.

טלי הובר, בחברות גדולות ניתן להשתמש בטכנולוגיות פורצות דרך מאחר ויש הרבה מאד משאבים, גם אנושיים וגם פיננסיים. הקמנו מרלוג אוטומטי בסכום של 450 מיליון שקלים שדרכו אנחנו מספקים לחניות שלנו מוצרים מבוססי טמפרטורה. אנחנו בונים מחסנים לטובת האונליין, התפקיד שלי זה שהפרויקט הזה יקרה וגם להביא את הכסף.

אורן מילר, טיב טעם בראש ובראשונה שמה דגש על חווית הקנייה של הלקוח, החנויות של הרשת הן המפוארות בישראל. בעוד 5 שנים, בחנויות בערים, יהיה רק איש מכירה אחד בחנות, אנשים יכנסו, יורידו מהמדף את מה שרוצים וביציאה יקבלו את החשבונית. זה הכרח היום וזה חלק מהקדמה שאנו מתקדמים איתה, לאנשים יש פחות זמן. מהצד של ה-CFO זה הכדאיות וניתוח הנתונים. חברות צריכות להתקדם ולהתפתח וללכת עם הקדמה. טיב טעם נשארה מאחור מבחינה טכנולוגית אחת הסיבות היא שטיב טעם באיזשהו מקום לא התקדמה מבחינת הבנת צרכי הלקוח, היא שמה דגש על חווית הקנייה אבל לא את נושא המחיר והיא לעולם לא תהיה רשת דיסקאונט אבל כן שמים כעת דגש על המחיר בשביל שהלקוחות יוכלו להנות גם מחוויית הקנייה וגם מרמת המחיר.