פסק דין תקדימי במחוזי חיפה: קבוצת רכישה היא כזו שבה יש לרוכש זכויות כנגד הגורם המארגן

סגן הנשיא השופט רון סוקול מתח את הקו המבדיל בין קבוצת רכישה לבין קבוצת רוכשים ופסק לטובתם של חמש קבוצות רוכשים שהתאגדו לצורך רכישת קרקע לבנייה בשכונת בת גלים ונדרשו לשלם מס רכישה כאילו רכשו דירה מוגמרת
פסק דין תקדימי של סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, רון סוקול, קובע את ההבדל בין קבוצת רכישה לקבוצת רוכשים, ועקב כך גם את אופן חישוב מס הרכישה שהם צריכים לשלם.

בפסק דין שניתןבבית המשפט המחוזי בחיפה, דנה וועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין (בראשות סגן הנשיא, השופט רון סוקול), בערריהם המאוחדים של 50 עוררים, כולם חברים בקבוצות רוכשים שרכשו חלקים בחלקות מקרקעין, רובן הגדול בשכונת בת גלים בחיפה; וביקשו לבנות לעצמם דירות מגורים, תוך ניצול יתרונותיה של הקבוצה על פני היחיד. את כל העוררים ייצג עו"ד יהושע גבעון, מהמשרד החיפאי הוותיק פרימס, שילה, גבעון, מאיר.

העוררים טענו כי רכשו זכויות בלתי מסוימות בקרקע ועל כן עליהם לשלם מס רכישה רק בשל שווי הזכויות בקרקע שנרכשה. לעומת זאת במנהל מיסוי מקרקעין בחיפה טענו כי יש לראות את חברי הקבוצה כרוכשים של דירות מוגמרות ועל כן עליהם לשלם מס רכישה בהתאם לשווי הדירות שייבנו.

בפסק דין מפורט ביותר ומנומק ביסודיות רבה, וועדת הערר מתחה וסימנה את הקו המפריד והמבדיל בין קבוצה רגילה של רוכשים, שהתאחדו על מנת לבנות על המקרקעין שרכשו, לבין "קבוצת רכישה", כמשמעותה בחוק מיסוי מקרקעין, אבחנה שברוב המקרים תהיה לה השפעה ניכרת על גובה מס הרכישה שישלמו.

המחלוקת שבין הצדדים התרכזה בעיקרה בבחינת השאלה: האם ניתן להצביע בכל אותם מקרים על קיומו של "גורם מארגן", כמשמעותו בחוק, שקיומו הוא אחד התנאים ההכרחיים על מנת שניתן יהיה לראות בקבוצת הרוכשים משום "קבוצת רכישה" על פי החוק; ועל כן לחייב את הרוכשים במס רכישה בגין דירות מגורים מוגמרות; ולא בגין רכישת החלק היחסי של הקרקע.

סגן הנשיא, השופט רון סוקול, לאחר שסקר וניתח את כל המאפיינים של הגורמים ששלטונות המס ביקשו לראות אותם כגורם המארגן, קיבל לבסוף את טענות ב"כ העוררים, עוד יהושע גבעון; וקבע, כי אין בכך די על מנת להכניסם להגדרה החוקית של "גורם מארגן"; ועל כן אין מדובר בקבוצות רכישה על פי החוק; ומכאן שכל הרוכשים זכאים לשלם מס רכישה כמי שרכשו חלקים בקרקע ולא כרוכשי דירות מוגמרות.

כמו כן, עולה מפסק הדין, כי, על מנת שניתן יהיה להגדיר קבוצה של רוכשים כ"קבוצת רכישה" בהתאם לחוק, מערכת ההסכמים הנכונה שבין הצדדים אמורה לתת בידי כל רוכש זכות כלפי "גורם מארגן" (שמקבל שכר עבור פעולותיו ככזה) לקבלת דירת מגורים מסוימת ומוגמרת (בניגוד לרצון או ציפייה בלבד), מה שלא התקיים במקרים הנידונים.