ברביע הראשון של השנה הביקושים לדירות נותרו גבוהים וצפויים להישאר כך גם בחודשים הקרובים

סקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו", של אגף הכלכלה בחטיבה הפיננסית של לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן
למרות הגירעון התקציבי בחודש אפריל, הגירעון המצטבר של הממשלה ב-12 החודשים האחרונים נותר נמוך מהיעד לכל שנת 2016
הפעילות התקציבית של הממשלה הסתכמה בחודש אפריל השנה בגירעון של 1.7 מיליארד ₪. מדובר אמנם בגירעון גבוה בהשוואה לזה שנמדד בחודש אפריל אשתקד (0.3 מיליארד ₪), אולם דומה לממוצע הרב שנתי של חודשי אפריל.
בחינה של הנתונים לתקופות ארוכות יותר מעלה כי בארבעת החודשים הראשונים של השנה, (ינואר-אפריל) הסתכם הגירעון הממשלתי בכ-0.9 מיליארד ₪ לעומת עודף של 0.1 מיליארד ₪ בתקופה המקבילה אשתקד. העלייה בגירעון חלה על רקע גידול של כ-10% בהוצאות משרדי הממשלה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. אם כי, יש לציין שבשליש הראשון של 2015 היה פירעון גבוה של חובות, מצב אשר הקשה על הגדלת ההוצאות לפעילות משרדי הממשלה, שפעלה ללא תקציב מאושר. במקביל, הכנסות המדינה ממסים הסתכמו מתחילת השנה בעלייה של 5.1% (שיעור ריאלי, בניכוי תיקוני חקיקה והתאמות) ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. זאת, בעיקר על רקע עלייה בהכנסות ממס הכנסה וממיסי נדל"ן, לאור הרמה הגבוהה של ביקושים לדיור אשר נשמרת מתחילת השנה (ראה/י הרחבה בפסקה הבאה), בעוד ההכנסות ממסים עקיפים עלו בשיעור מתון יותר.
בימים אלה, מתגבשת במשרד האוצר ההחלטה לגבי תכנון תקציב המדינה לשנים הבאות. על פי פרסומים בעיתונות הכלכלית, נראה כי יוחלט על תקציב דו-שנתי לשנים 2017-2018, כפי שהונהג בשנים האחרונות (החל משנת 2009). נציין כי בנק ישראל פרסם בימים האחרונים את עמדתו בנושא התקציב הדו-שנתי. בהודעתו הציג בנק ישראל את יתרונות התקציב הדו-שנתי, ביניהם חשיבה ותכנון לטווח ארוך, לצד העובדה כי הוא עלול להקשות על הממשלה להגיב לאירועים לא צפויים. בהקשר זה, הוצע להקצות רזרבה גבוהה יותר מאשר בתקציב שנתי בכדי לצמצם את הסיכונים. בנוסף, בנק ישראל הדגיש כי "חשוב שהתקציב הדו-שנתי יקצה מקורות בהיקף ראוי להשגת יעדי הממשלה ובכלל זה תמיכה במנועי הצמיחה, ובתשתיות פיסיות ושל הון אנושי. ככל שהתקציב הוא לאופק רחוק יותר, כך חשוב יותר שהוא יתמקד בהתמודדות עם האתגרים ארוכי הטווח של המדינה".
לסיכום, הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים הסתכם בכ-25.7 מיליארד ₪, שהם 2.2% תוצר בלבד (על פי אומדני משרד האוצר). מדובר בנתון דומה לסך הגירעון השנתי אשתקד, ואף דומה להיקפי הגירעון בחודשים האחרונים המשקפים שיפור בנתונים הפיסקאליים של המשק ביחס לעבר (ראה/י תרשים). לאור האמור, להערכתנו, הגירעון בתקציב בשנת 2016 עשוי להיות נמוך במעט מהגירעון המתוכנן שנקבע בתקציב המדינה ועומד על 2.9% תוצר (כ-35 מיליארד ₪).
ברביע הראשון של השנה הביקושים לדירות נותרו גבוהים, וצפויים להישאר כך גם בחודשים הקרובים
בחודש מרץ השנה נמכרו 2,617 דירות חדשות שנבנו ביוזמה פרטית וציבורית (נתונים מנוכי עונתיות). מדובר בנתון הגבוה ביותר מאז חודש אוקטובר 2015, המשקף עלייה בביקושים לדיור בהשוואה לחודשים האחרונים.
בסך הכול, ברביע הראשון של שנת 2016 נמכרו 7,421 דירות חדשות (ביוזמה פרטית וציבורית), נתון המשקף היקף מכירות שנתי של כ-29.7 אלף דירות חדשות. מדובר אמנם בהיקף מכירות נמוך בכ-5.5% לעומת הרביע הראשון של 2015, אולם דומה לזה של הרביע הרביעי אשתקד. נציין, כי למרות התמתנות מסוימת בקצב המכירות בשני הרביעים האחרונים, הוא עדיין גבוה באופן משמעותי מהממוצע ארוך הטווח. דהיינו, הרמה הגבוהה של ביקושים לדירות נשמרת גם בתחילת 2016. נדגיש כי הביקוש לדירות עשוי להישאר גבוה גם בחודשים הבאים, זאת לאור הציפיות כי סביבת הריבית תישאר נמוכה לפרק זמן ממושך והיעדר אלטרנטיבות השקעה בעלות סיכון נמוך ותשואה יציבה יחסית, לצד ציפיות ציבור הרוכשים כי המחסור בהיצע הדירות יישמר בטווח הקצר.

רמת הביקושים הגבוהה, בפרט בבניית דירות חדשות ביוזמה פרטית, הובילה לנתון נמוך יחסית במספר חודשי ההיצע אשר עומד כיום על 9.5 (מספר החודשים שהמלאי הנוכחי של דירות חדשות ביוזמה פרטית מספיק בקצב המכירות הנוכחי). על אף מגמת העלייה המתונה של מספר חודשי ההיצע בחודשים האחרונים, נתון זה, עודנו מצוי על פי אומדננו בתוך טווח המשקף המשך של לחצים לעליית מחירי הדיור. בהקשר זה, נציין כי בסיכום דיוני הריבית לחודש מאי, שפורסם על ידי בנק ישראל בימים האחרונים, נכתב כי חברי הוועדה המוניטארית "הביעו דאגה מהמשך העלייה במחירי הדירות ומהיקף נטילת המשכנתאות" וכי "חברי הוועדה הסכימו כי הסיכונים הגלומים בשוק זה נותרו גבוהים".
להערכתנו, במקביל לעלייה בהיקפי תכניות הבנייה המשווקות בחלקן על ידי הממשלה, בין אם באזורי ביקוש ובין אם בפריפריה, יש צורך מיידי בהקמה, הרחבה והתאמה של תשתיות -- כגון: ביוב, מים, תחבורה ואחרים -- לקליטה של תושבים נוספים, זאת על ידי השקעה מאסיבית בתשתיות מצד הממשלה. לצד זאת, ישנה חשיבות רבה בהשקעה בתשתיות נוספות לשם מתן רמה טובה של שירותים לציבור, ובכלל זה חינוך ובריאות. יש לציין כי היקפים גדולים של פרוייקטים מסוג זה, עשויים לסייע בהגדלת רמת התעסוקה במשק, ולהביא לעלייה בביקושים המקומיים וכפועל יוצא מכך גם לגידול בצריכה הפרטית במשק ובתוצר הכולל. במבט כולל, נראה שהפעילות בשוק הדיור תוסיף להתאפיין בחודשים הקרובים ברמה גבוהה של אי וודאות מצד ציבור הרוכשים, עד ליישומה המלא של המדיניות הממשלתית המקיפה בנושא הדיור.
האטה בקצב הגידול של הרכישות בכרטיסי אשראי ברביע הראשון של השנה. שיפור ברכישות של מוצרי תעשייה ומזון

בחינה של נתוני סך הרכישות בכרטיסי אשראי, המהווים אינדיקציה מסוימת לפעילות הצריכה הפרטית במשק, מלמדת על המשך התרחבות הביקושים המקומיים, תוך האטה בקצב גידולם. כך, ברביע הראשון של השנה חל גידול של כ-6.8% (במונחים שנתיים) בהיקף הרכישות בכרטיסי אשראי לעומת הרביע הרביעי אשתקד, בו נרשמה צמיחה בשיעור גבוה יותר של כ-12.8%. קצב הצמיחה בראשית השנה הינו מתון גם בהשוואה לקצב הצמיחה הממוצע ב-2015 אשר עמד על 8.9%. נציין כי מגמה דומה מתקבלת גם מבחינת נתוני הפדיון בענפי המסחר (לחודשים ינואר-פברואר) שהתפרסמו לאחרונה.
ניתן לראות בתרשים כי ההתמתנות בקצב הרכישות בכרטיסי אשראי ברביע הראשון של השנה, נבעה מהתמתנות משמעותית בקצב הרכישות של מוצרים ושירותים אחרים (הכוללת בין היתר, מוצרי אנרגיה, תקשורת, תחבורה, מחשבים, תרופות ועוד), על רקע התמתנות בכל רכיבי הקבוצה, בהובלת דלק, חשמל וגז וציוד ושירותי תקשורת. קבוצה זו, מהווה כ-40% מסך הרכישות, ולפיכך בעלת השפעה רבה על הנתון הכולל. בנוסף, חלה התמתנות גם בקצב העלייה של רכישות מוצרי שירותים (קבוצה זו מהווה כ-20% מסך הרכישות בכרטיסי אשראי וכוללת שירותי ביטוח, טיסות ואירוח, פנאי ובילוי, ושירותי עירייה וממשלה), אם כי, עדיין מדובר בקצב גידול מהיר יחסית. מנגד, חל שיפור בקצב הרכישות של מוצרי תעשייה (קבוצה זו מהווה כ-20% מסך הרכישות וכוללת, בין היתר, את המוצרים הבאים: הלבשה והנעלה, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה ורהיטים), בעיקר עקב עלייה ברכישות של מוצרי הלבשה והנעלה. כמו כן, נמשכת העלייה בקצב הרכישות של מוצרי מזון ומשקאות, זה רביע שני ברציפות. זאת, בהתאם לנתוני פדיון המזון של רשתות השיווק ברביע הראשון של השנה שמצביעים אף הם על עלייה.
לסיכום, על אף מספר נתונים שתומכים בחוסנה של הצריכה הפרטית, ביניהם: העלייה בשכר הממוצע במשק בחודשים ינואר-פברואר, עלייה באמון הצרכנים ועלייה בפדיון המזון של רשתות השיווק, ישנם מספר נתונים שמהווים אינדיקציה חלקית להתמתנות הצריכה הפרטית ברביע הראשון של השנה, ובכללם: היחלשות מסוימת בנתוני הרכישות בכרטיסי אשראי והפדיון בענפי המסחר, לצד בלימה של המגמה החיובית בשוק העבודה, בעיקר בגילאי העבודה העיקריים (25-64), להם מיוחסת ההשפעה העיקרית על הביקושים המקומיים. לאור זאת, אנו מעריכים כי נתוני החשבונאות הלאומית לרביע הראשון של השנה, אשר עתידים להתפרסם לקראת אמצע החודש, יצביעו על התמתנות מסוימת בקצב הצמיחה של הצריכה הפרטית, אם כי, היא צפויה לשמור על מעמדה כמנוע הצמיחה המרכזי של המשק; נראה שגם תחום היצוא בנתונים אלו יצביע על היחלשות.

כתב: יניב בר