השיפור בנתוני התקציב נמשך גם ברביע הראשון של השנה, והוא בולט ביחס לשנים קודמות

הפעילות התקציבית של הממשלה הסתכמה בחודש מרץ השנה בגירעון של 500 מיליוני ₪. מדובר בגירעון נמוך ביחס לזה שנמדד בחודש מרץ אשתקד – 1.3 מיליארד ₪. בחינת הנתונים הרבעוניים, מעידה אף היא על שיפור בנתוני התקציב ברביע הראשון של השנה.
הירידה ביצוא הסחורות והתרחבות הגירעון בחשבון הסחר, עלולים להשפיע לשלילה על נתוני הצמיחה ברביע הראשון
יצוא הסחורות הסתכם בחודש מרץ השנה בכ-3.5 מיליארד דולר (נתונים מנוכי עונתיות, ללא אוניות, מטוסים ויהלומים). מדובר בנתון החודשי הנמוך ביותר מאז חודש אוקטובר 2010, המדגיש את החולשה המתמשכת ביצוא הסחורות הישראלי.
תמונה דומה מתקבלת גם מבחינה של נתונים רבעוניים. ברביע הראשון של השנה עמד היקף היצוא על כ-11 מיליארד דולר, שהוא הנתון הנמוך ביותר מאז הרביע הרביעי של 2010, ומשקף ירידה של כ-4.6% בהשוואה לרביע הרביעי אשתקד. נתונים אלה, מהווים אינדיקציה לפעילות היצוא החלשה ברביע הראשון של השנה. על כן, ייתכן והצמיחה המחודשת ביצוא במחצית השנייה של 2015, על פי נתוני החשבונאות הלאומית, לא תימשך או לכל הפחות תתמתן, ברביע הראשון של 2016. הירידה ביצוא לצד המשך צמיחה מתונה ביבוא, הובילה להתרחבות הגירעון בחשבון הסחר הבסיסי (ללא אוניות, מטוסים, יהלומים ודלק) לכ-1.5 מיליארד דולר – הגירעון הגבוה ביותר מאז תחילתה של סדרת הנתונים הנוכחית (ינואר 2006). להתפתחות זו עלולה להיות השפעה שלילית על קצב הצמיחה ברביע הראשון של השנה.
עוד עולה מהנתונים, כי הירידה ביצוא ברביע הראשון של השנה, חלה על רקע צמצום של כ-4.7% (לעומת הרביע הקודם) בסך היצוא התעשייתי (ללא יהלומים), בהובלת ענפי היצוא העיקריים: תרופות (ירידה של כ-13% לעומת הרביע הקודם), אלקטרוניקה (ירידה של כ-8.2%) וכימיקלים (ירידה של כ-8.1%). במקביל, יצוא כלי התחבורה הסתכם בקיפאון ויצוא מוצרי מתכת בעלייה מתונה.
ההתפתחויות העתידיות ביצוא יושפעו, מחד, מההשפעה על פני זמן של תיסוף ממושך בשער החליפין של השקל מול סל המטבעות ומאידך מהמשך מגמת ההתאוששות האיטית בכלכלה העולמית, אשר צפויה לתמוך בעלייה הדרגתית בנפח הסחר העולמי. בהקשר זה, יש לציין שקרן המטבע הבינלאומית (IMF) פרסמה ב-12.4.16 את התחזיות המעודכנת שלה לשנים הבאות. במסגרת העדכון, תחזיות הצמיחה של הסחר העולמי לשנים 2016-2017 הופחתו ב-0.3 נקודות אחוז, ועומדות כעת על 3.1% ו-3.8%, בהתאמה, לעומת צמיחה של 2.8% ב-2015. במבט קדימה, בשנת 2016 צפויה להתחדש הצמיחה ביצוא הסחורות והשירותים, אם כי בשיעור מתון ונמוך מזה שהיה בעבר וזאת לאחר הצמצום בהיקפו בשנת 2015.
השיפור בנתוני התקציב נמשך גם ברביע הראשון של השנה, והוא בולט ביחס לשנים קודמות
הפעילות התקציבית של הממשלה הסתכמה בחודש מרץ השנה בגירעון של 500 מיליוני ₪. מדובר בגירעון נמוך ביחס לזה שנמדד בחודש מרץ אשתקד – 1.3 מיליארד ₪. בחינת הנתונים הרבעוניים (אשר הינם פחות תנודתיים), מעידה אף היא על שיפור בנתוני התקציב ברביע הראשון של השנה. פעילות הממשלה בתקופה זו הסתכמה בעודף של כמיליארד ₪, נתון המשקף שיפור ביחס לתקופה המקבילה אשתקד (עודף של 0.5 מיליארד ₪) ואף ביחס לגירעון הממוצע שנמדד ברביעים הראשונים של שש השנים הקודמות (ראה\י תרשים).
השיפור ברביע הראשון של השנה, נבע בעיקר מצד ההכנסות ממסים אשר היו גבוהות בשיעור ריאלי של 5.1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בהקשר זה, נציין כי תחזית גביית המסים של האוצר לשנת 2016 עודכנה בחודש שעבר כלפי מעלה בכ-0.6 מיליארד ₪, והיא עומדת כעת על 277.9 מיליארד ₪. העלייה בגבייה ברביע הראשון של השנה מוסברת בחלקה על ידי גידול בהכנסות ממס הכנסה וממיסי נדל"ן. במקביל, חלה עלייה גם בהכנסות ממסים עקיפים, ובפרט בהכנסות ממע"מ מקומי, זאת על אף הפחתת שיעור המע"מ. נתונים אלה, מצביעים על המשך הגידול בצריכה הפרטית גם בראשית שנת 2016. מנגד, ברביע הראשון של השנה חלה עלייה בהוצאות הממשלה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. זאת, כתוצאה מגידול מתוכנן בהוצאות השנה לעומת 2015, וכן מכיוון שבתקופה המקבילה אשתקד הממשלה פעלה ללא תקציב מאושר ובכפוף למגבלת ההוצאה החודשית שעמדה על 1/12 מתוך תקציב 2014.
לסיכום, הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים הסתכם בכ-24.1 מיליארד ₪, שהם 2.1% תוצר בלבד (על פי אומדני משרד האוצר). מדובר בנתון דומה לסך הגירעון השנתי אשתקד, ואף דומה למגמה של החודשים האחרונים המשקפים שיפור מתמשך בנתונים הפיסקאליים של המשק. לאור האמור, להערכתנו, הגירעון בתקציב בשנת 2016 עשוי להיות נמוך מהגירעון המתוכנן שנקבע בתקציב המדינה ועומד על 2.8% תוצר (כ-35 מיליארד ₪).
תיתכן צמיחה חיובית ביצוא שירותי התיירות ברביע הראשון של השנה, על רקע שיפור בנתוני כניסות התיירים
בחודש מרץ השנה נכנסו לישראל בדרך האוויר כ-213 אלף תיירים (נתונים מנוכי עונתיות). מדובר בירידה במספר כניסות התיירים לעומת חודש פברואר, שבאה לאחר שלושה חודשים רצופים של עליות. עם זאת, ניתן לומר כי בראשית שנת 2016 נמשך השיפור המתון בכניסות התיירים, זאת בניגוד לרוב שנת של 2015 . אם כי, יש להתייחס לנתונים בזהירות, שכן מדובר בנתונים ראשוניים בלבד אשר עשויים להשתנות בחודשים הבאים, כפי שכבר קרה בעבר.
מבחינת הנתונים לתקופות זמן ארוכות יותר, עולה כי ברביע הראשון של השנה נכנסו לישראל בדרך האוויר כ-630 אלף תיירים (מנוכה עונתיות), זאת לאחר כניסה של כ-600 אלף תיירים ברביע האחרון אשתקד, נתון אשר הושפע בחלקו מהתפרצותו של גל האלימות הנוכחי. מדובר בעלייה של כ-6% לעומת הרביע הקודם, ובעלייה של כ-1.5% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. לאור עלייה זו בכניסות התיירים, ניתן לצפות לצמיחה חיובית גם בפעילות יצוא שירותי התיירות (ייתכן ובקצב איטי יותר) ברביע הראשון של השנה, נתון אשר עתיד להתפרסם בעוד כחודש. זאת, בשל המתאם החיובי הקיים בין נתונים אלה על פני זמן, כפי שכבר בא לידי ביטוי בנתוני העבר .
לסיכום, מאז חודש ספטמבר 2014, עם תום מבצע "צוק איתן", חלה אמנם עלייה במספר כניסות התיירים, אולם הרמה הנוכחית עדיין רחוקה בכ-16% מרמת השיא שלפני "צוק איתן". כפי שציינו בסקירות קודמות, נתון זה מצביע על קצב התאוששות איטי במספר כניסות התיירים גם בהשוואה לאירועים ביטחוניים קודמים. אם כי, יש להדגיש כי תהליך ההתאוששות הושפע לרעה ממספר גורמים נוספים, ובראשם: ההרעה במצב הביטחוני בישראל, המשבר הכלכלי ברוסיה והמצב הגיאופוליטי במזרח התיכון. במבט קדימה, הפעילות בענף התיירות תמשיך להיות מושפעת מתהליכים חיצוניים אשר משפיעים במידה רבה על מספר כניסות התיירים למשק. זאת, כיוון שהתיירות הנכנסת מהווה נתח חשוב בפעילות ענף התיירות, השקול לכ-40% מכלל פעילות הענף. במידה ועוצמת האירועים שהוזכרו תתמתן ניתן יהיה לצפות להאצה מסוימת בתהליך ההתאוששות במהלך השנה.

סקירת המאקרו השבועית, פרי עבודתם של אנשי אגף כלכלה בלאומי (בראשותו של ד"ר גיל בפמן)
כתב: יניב בר