קריסת שוק המניות בסין והמתח הגובר באשר לעתיד חברותה של יוון בגוש האירו גוררים למשנה זהירות risk off מצד משקיעים

פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות
הבוחרים לרוץ לעבר אי מבטחים וגוררים להתחזקות הדולר האמריקאי, היאן היפני והפרנק השוויצי.

בזירה המקומית חולשת המטבעות ובראשם האירו לצד היצעי תחילת החודש הקלנדרי כאשר יצואנים מוכרים תמורות יצוא במט"ח לצורך תשלומי שכר ועלויות בשקלים גוררים את השער הנומינלי האפקטיבי לעבר רמות שפל. בנק ישראל המחויב ליציבות מחירים ולצמיחה מוצא עצמו כ"מחוייב" לפעול בזירת המטבע המקומית ורוכש דולרים במטרה לבלום את המשך צלילת השער הנומינלי.

החולשה בשוקי ההון גוררת למימושים בקרנות הנאמנות ובאחזקת המוסדיים אשר אף הם מוסיפים דולרים לגליי ההיצע ובכך מגבירים את הלחץ לייסוף השקל.

רמות השערים הנוכחיות והמשך הייסוף עתידים לשוב ולאתגר את מדיניות בנק ישראל, להערכתנו בבנק יבקשו למנוע את ייסוף השקל לעבר התחום 3.74-3.72 ש"ח לדולר, תחום אשר עם פריצתו עשוי השקל להתחזק חדות ובמהירות אל עבר רמת 3.68 ש"ח לדולר ואף פחות. ייסוף השקל מוחק את השפעת פעולותיו של בנק ישראל בשלהי קיץ 2014 בחודשים אוגוסט ועד אוקטובר עם הפחתת שער ריבית השקל ורכישת המט"ח האגרסיבית במאבק לעידוד רווחיות היצוא וצמצום הפגיעה בתעשייה המסורתית. תעשייה זו החשופה ליבוא זול ותחרותי במקרה של ייסוף חד בשער השקל. בבנק מודאגים מהחולשה בנתוני היצוא ומהפגיעה המתמשכת בחוסנה של התעשייה המקומית.

לסיכום
בבנק ישראל מודעים למשמעות ייסוף השקל בתקופה של התחזקות הדולר בעולם, דבר הגורר לירידה חדה עוד יותר בשער הנומינלי האפקטיבי – שער סל מטבעות הסחר. בבנק ישראל רואים בייסוף החד שנרשם בשער הנומינלי איום ישיר על כושר התחרות של התעשייה המקומית ועל פוטנציאל הצמיחה והתעסוקה במשק. אולם מדוע בבנק לא לומדים מפעולות הבנק המרכזי בסין אשר בימים האחרונים פועל נמרצות לבלימת החולשה בשוק ההון המקומי בסין, תוך הזרמת נזילות לשווקים לצד הטלת מגבלות על האשראי לעסקות מכר, עסקות אשר תרמו לעודפי הצע ולקריסה בשערי המניות ?! בנק ישראל והאוצר נדרשים ליצירתיות, להובלת מהלכים ולא לתגובות מוגבלות, מאוחרות ונקודתיות בעלות אפקט מצומצם וקצר טווח.

תנודות השערים בתחום שערים רחב מחייבות את "המבוגר האחראי" לעמוד על המשמר ולמנוע את פריצת סכר המט"ח ובכך למנוע את הנזק העלול להיווצר למשק המקומי מאפקט הייסוף המתמשך. תגובת הדומינו במקרה של פריצת רמת השפל של 3.72 ₪ לדולר, עשויה ליצור כדור שלג אשר יחייב את בנק ישראל לפעול בהיקף כספי המשמעותי בהרבה מזה היה נדרש לו אילו פעל מבעוד מועד.

אף שייסוף השקל תואם את הערכתנו כפי שפרטנו בחודש האחרון לפיהן בטווח הארוך השקל ישוב ויתחזק אל מתחת לרמת ה 3.70 ש"ח לדולר הרי שלערכתנו בשלב הנוכחי ובראיה לטווח הקצר נותר פוטנציאל תנועת הדולר בתחום 3.72 – 3.95 ש"ח לדולר.

ראוי לתזכר כי לרשות האוצר התחייבויות במט"ח בהיקף של מעל ל 20 מיליארד דולר אותם ניתן לגדר באמצעות רכישת דולר בזירה המקומית ובכך להזניק את השער אל מעל לרמת ה 4 ₪ לדולר ולשמרו מעל לרמה זו לאורך פרק זמן ממושך.

בנק ישראל נדרש לפעול במשולב עם האוצר במטרה לבלום את הייסוף, מהלך הנדרש לשלב סכומים משמעותיים יותר מאשר מאות מיליוני דולרים בודדים אותם רוכש בנק ישראל אחת למשבר באין ברירה ובחיפושו אחר "תרופת קסם מהירה" לבלימת הייסוף. עד כה התערבות בנק ישראל היא משום "כדור אקמול" קצר טווח לחולה סופני שהרי עודפי הצע המט"ח הינם מובנים בחשבונאות הלאומית ואין בהתערבות המצומצמת והנקודתית משום מהלך בעל השפעה בונה וממושכת אלא מדובר ב"כיבוי שרפות" קצר טווח בלבד. מדוע לא נעשה מהלך משמעותי, אפקטיבי ויעיל בשעה שניתן לעשות שימוש בארגז הכלים הרחב יותר העומד לרשות בנק ישראל והאוצר. כך לדוגמא, מדוע בבנק ובאוצר לא נעשה דבר באשר למיסוי האג"ח לטווח ארוך בו פועלות קרנות זרות, איפה הן הפעולות לעידוד הצריכה המקומית? , מדוע רמת הפריון לעובד בישראל נמצאת ברמה כה נמוכה ומדוע אין עידוד משמעותי להשקעה בהשאת הפריון לעובד ? הרי ברור כי תפוקה גבוהה של העובד תשמר כרית בטחון לתעשייה כגון במקרה של ייסוף חד של השקל, איפה הן הפעולות בתחום הפיסקלי לעידוד היצוא והתעסוקה לצד הצגת רשת הגנה לערך תמורות היצוא.