החלטת בנק ישראל שלא לשנות את שער הריבית תואמת את הציפיות

בתקופת החודשים בהם רושמים מדדי המחירים עליות ובאופק הציפייה להעלאת הריבית בארה"ב "נח" לבנק ישראל ל"שבת על הגדר"
הציפיהלפעול בזירת המטבע המקומית בטיפול נקודתי ולא בפעולה רוחבית בעלת השפעה על כלל המשק בדגש על סקטור הנדל"ן. בכך ימנע הבנק עידוד יצרת בועות פיננסיות וימנע מתדלוק מחודש לביקוש למשכנתאות.

בנק ישראל מעוניין לשמר את רווחיות היצוא וחוסנה של התעשיה המסורתית אל מול יבוא זול אולם עליו לנקוט צעדים בעלי השפעה ממושכת ולא נקודתית בלבד.

העליה הצפויה בריבית הדולר בתקופה של התיצבות בריבית השקל תרחיב עוד יותר את פער הריביות שבין השקל לדולר ותפגע בכדאיות האחזקה בשקל אל מול האלטרנטיבה בעלת התשואה הגבוהה יותר כדולר האמריקאי. הגופים המוסדיים אשר צמצמו את הגנות המטבע בשל פער הריביות השלילי מצאו עצמם חשופים בשיעורים משמעותיים לתנודות שער המטבע. החשיפה לשערי מטבע מסכנת את נכסי הציבור ומחייבת בקרה יעילה ואפקטיבית מצד קובעי המדיניות באוצר במטרה למנוע משברים פיננסיים בזירה זו עם ייסוף השקל.

התעשיה המקומית נדרשת להתמודד עם תנודות ואי וודאות ולגדר את הסיכונים הפיננסיים לשער מטבע, ריבית מחירי חומרי הגלם והמדדים בדיוק כפי שנדרשת להתמודד עם מחירי המתחרים ותנאי האשראי ללקוחות.

בתקופה שיש לשמור את חוסנו של מנוע הצמיחה המרכזי- היצוא, על בנק ישראל והאוצר לשמר את תנאי הסחר הנוחים במטרה לתמוך בתעסוקה בצמיחה וברמת החיים בישראל.

בנק ישראל החליט לנהוג בדומה לבנקים מרכזיים בעולם, כאשר בחר במדיניות של "הצהרת כוונות פומבית". כך בדומה לנשיא הבנק המרכזי האירופי מר מריו דרגי אשר בזכות הצהרותיו בלם את קריסת האירו כך גם בנק ישראל והנגידה הגב' פלוג עשויים באמצעות הופעות אלו למתן את עודפי ההצע ולתרום ליישום מדיניות הבנק. בכך מפעיל הבנק מכשיר נוסף מתוך ארגז הכלים העומד לרשותו בפעילותו ליציבות מחירים ובלימת ייסוף השקל לצד עידוד הצמיחה והתעסוקה.