כלל פיננסים עולמית יומית :זכרונותיי מסוף השבוע‎

"יש המון דברים שאני לא זוכר. למשל את עצמי נולד או את חג המולד הראשון שלי, אבל אני זוכר את הפעם הראשונה ששמעתי את הקול המתוק בעולם" – פורסט גאמפ מסביר לעוברת אורח באוטובוס על פגישתו הראשונה עם ג'ני.
ניסיתי להיזכר מתי הייתה הפעם הראשונה ששמעתי שהפד רמז/רומז/ירמוז על תוכנית QE3, אלוהים יודע שזה היה ממש מזמן. אבל אני כן זוכר את הנאום של ברננקי ב-20 ביוני 2012, בוא הוא אמר במסיבת עיתונאים: "הפד סוקר את שוק העבודה כאשר הוא בוחן פעולות נוספות". ברננקי אף הרחיב ופירט לגבי בחינת שוק העבודה כי הפד בוחן "לא רק את מספרי האבטלה עצמם, אלא גם השתתפות בכוח העבודה ומגמות אחרות". האם ניתן להסיק מכך שבעקבות דו"ח התעסוקה העגום שפורסם ביום שישי יש כעת סוף כל סוף הצדקה ל- QE3? אם לא, אז מה לריבונו של עולם כן?


באופן כללי מתחילה להתגבש הדעה כי הבנקים המרכזיים בעולם עושים דווקא. מהפד רצינו למשל QE3 וקיבלנו בזמנו גרסה מקוצרת וחלשה של תוכנית טוויסט, מהבנק המרכזי באירופה רצינו רכישות אג"ח ממשלתיות או אפילו LTRO וקיבלנו הורדת ריבית, מהבנק המרכזי בסין רצינו הורדת יחס הרזרבה וקיבלנו הורדת ריבית... מה יש להם, הם דווקא עושים דווקא?



השחקנית אינגריד ברגמן אמרה ש"סוד האושר בחיים הוא בריאות טובה וזיכרון גרוע". אתם וודאי מאד רוצים לשכוח את נתוני שוק התעסוקה החלשים מארה"ב ושלא נרחיב עליהם, אבל רגע, יש כמה נקודות שאולי בכל זאת תרצו לזכור:


נקודות האור בדו"ח התעסוקה האמריקאי

את הנתונים היבשים הראשיים של נתוני התעסוקה בארה"ב שפורסמו ביום שישי כולנו כבר מכירים, תוספת משרות נמוכה ומאכזבת, של 80 אלף בלבד בחודש יוני, נמוך מהציפיות (ל-100 אלף) ובמיוחד לאור פרסום האומדן המקדים הטוב של חברת ADP. המומנטום נראה חלש וחיפוש נקודות אור נראה אבוד מראש. אבל בכל זאת:

1. מדוב ראומנם בערך נמוך, אך הוא אינו מראה המשך התדרדרות: 80,000 משרות ביוני היא עלייה לעומת 77,000 בחודש מאי ו-68,000 בחודש אפריל.

2. מספר המועסקים בעבודות זמניות (אשר נוטות להוביל בשלב השני לגיוס קבוע) עלה ביוני ב-25,000, לעומת 19,000 מאי.

3. ממוצע שעות העבודה עלה אף הוא (מ-34.4 ל-34.5) העליה הראשונה מאז חודש פברואר

4. הרווח הממוצע לשעה עלה ביוני ב-0.3% וביחס ליני אשתקד ב-2.0% (לעומת צפי ל-1.7%).

5. המגזר הממשלתי איבד רק ארבעת אלפים עובדים, לעומת 28 אלף בחודש מאי ו-17 אלף בחודש אפריל. האם הוא מחלים?

6. הנתון החלש מעלה את הסיכוי שבמפגש המועצה המוניטארית של הפד ב-31 ליולי ידובר על הרחבה מויטארית נוספת (QE3). אך עדיין להערכתנו לא מספיק:

נתוני שוק התעסוקה החלשים בארה"ב אומנם הגדילו, כנראה, את הסיכוי להכרזה על QE3 בסוף החודש, אך אנו ממשיכים להעריך כי הם לא היו חלשים מספיק כדי להפוך את הנושא לסגור. הרבה תלוי להערכתינו על דו"ח התמ"ג ועל דוח מדד מנהלי הרכש הבא (דו"ח של ISM).

ההסבר שניתן לנתוני התעסוקה החלשים בחודשים הקודמים, של נתונים חלשים בשל השפעות זמניות של מזג אוויר חריג, הופכת להיות לפחות משכנעת, אלא שמדובר בבעיות קבועות יותר של השפעת הכלכלה העולמית על ארה"ב.


הפחתת ריבית בגוש האירו – למה השוק לא מאושר?

ביום חמישי האחרון הפחית הבנק המרכזי באירופה את הריבית על היורו ברבע אחוז ל-0.75%, הפחתה שלישית מאז חודש נובמבר 2011. להפחתת הריבית הזאת כמעט ואין השפעה על התשואות הגבוהות שמשלמות מדינות הפריפריה בגוש, כשהן נתפסות בעלות חשש ליכולת ההחזר ונדרשות לשלם ריביות גבוהות בהרבה מהריבית המוניטארית.

עם זאת, להפחתת הריבית עשויה להיות לכאורה השפעה על החלשת מטבע היורו, כאשר יורו חלש יתמוך בכלכלות הגוש כולן. אך אל תמהרו להסיק מסקנות, בנקים מרכזיים אחרים בעולם סביר שימהרו ליישר קו בכדי למנוע התחזקות יחסית של מטבעותיהם, וכך יצמצמו את אותה השפעה. יתכן למשל, שהפחתת הריבית בסין ביום חמישי נתמכה גם היא מאותה החלטה באירופה.

האכזבה - למרות ההחלטה להוריד ריבית באירופה המשקיעים התאכזבו לשמוע כי אין זה סביר שהבנק ינקוט באמצעים בלתי שגרתיים נועזים יותר לעת עתה ולאחר שרמז כי יתנגד למימון הכלכלות הבעייתיות.

אולם להערכתנו לא צריך רמזים, אין סיבה שהבנק המרכזי יממן מדינות חלשות, שהדרך הבריאה לכך היא באמצעות קרנות יעודיות. עם זאת, ה-ECB לא יעמוד מהצד במקרה של חוסר נזילות. הוא יחזור במקרה כזה לרכוש אג"ח, גם ללא הסדר פיסקלי כולל, אך תחת מחירי השוק.



פתאום המנהיגים באירופה כן משכנעים אתכם?

בשנה האחרונה התקיימו באירופה 5 פסגות מנהיגים במטרה להסכים על פתרונות למשבר המתמשך באיחוד. ביום שלאחר כל אחת מהן הגיבו שוקי ההון האירופאיים בעליות, אך בימים שלאחריו חזרו לרוב לירידות. כך זה קרה עד לשתי הפסגות האחרונות ובמיוחד לאחר הפסגה האחרונה (מלפני שבועיים), לאחריהן המשיכו שוקי המניות האירופאיים בעליות גם בימים הבאים.


האם ההסבר לכך הוא הנמכת הציפיות של קאנצלרית גרמניה, מרקל, בימים שלפני הפסגה, שאמרה: "אג"ח משותפות על גופתי המתה", או שמא מדובר בעליה אמיתית באמון המשקיעים באותן הסכמות חדשות? השאלה הופכת לחשובה במיוחד היום לקראת הפגישה מחר, יום שני, של שרי האוצר באיחוד, בה ידונו בנושאי מחלוקות שהתעוררו בפסגה האחרונה.

החסמים המידיים לאישור ההסכמות על הקמת מנגנון לייצוב אירופאי (ESM) מהפסגה הם דו"ח של הטרוייקה, לגבי יישום הצעדים של ספרד, התנגדויות של פינלנד והולנד, ואישורים שעדיין נדרשים מצד גרמניה. להערכתנו, עיקר החשש הוא דווקא מפינלנד, שיש לה הכי פחות להפסיד מיציאה מגוש האירו, פחות מגרמניה ופחות מיוון. בואו נקווה שיאיימו עליה כמו שצריך.


בנק ישראל - תרחיש מרכזי שונה מתרחיש סביר

ביום חמישי הציגה מחלקת המחקר של בנק ישראל לחזאים בשוק ההון את תחזיותיה לריבית ואינפלציה (בין שאר התחזיות). עפ"י תוחלת התפלגות התחזיות האינפלציה בשנת 2013 תתכנס ל-2.2% תחת מדיניות מוניטארית של הותרת הריבית באותה תקופה על 2.25%. כלומר, מכיוון ששוק ההון מגלם במידה מסויימת את הותרת הריבית ברמה דומה עד לסוף 2013, אין בתחזיות בנק ישראל הישירות כלי תומך בנקיטת פוזיציית השקעה. אך השאלות החשובות לגבי התחזיות הנ"ל הן לגבי ההנחות ששימשו לבנייתה. ההנחות הן ששום דבר לא משתנה, המשבר באירופה נשאר כמו שהוא, לא משתפר, לא מחריף. אלא שבניהול סיכוני התחזיות שלו, בנק ישראל נותן הסתברות גבוהה יותר להחרפת המשבר ובתרחיש הקיצון, אף להפחתת הריבית עד רמה אפסית, שלאחריה ינקוט במדיניות מוניטארית יצירתית.



"לכולנו יש מכונות זמן. אלה שלוקחות אותנו לעבר נקראות זכרונות ואלה שלוקחות אותנו לעתיד נקראות חלומות" – ג'רמי איירונס (שחק זוכה אוסקר)



עצה לסיום: אל תלוו לאנשים כסף, זה הורס להם את הזיכרון.



בברכה
אמיר כהנוביץ
כלכלן ראשי
אגף נכסים ומחקר, כלל-פיננסים