קטע מתוך סקירת ההתפתחויות הכלכליות בחודשים האחרונים שתופיע בקרוב:

חישוב "מדדי אקלים" מסקר המגמות בעסקים

•חטיבת המחקר בבנק ישראל החלה לאחרונה לחשב בכל חודש "מדדי אקלים" לענפים שונים ולסך המגזר העסקי, על בסיס תוצאות סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס. מבדיקה שנערכה בחודשים האחרונים עולה כי "מדדי האקלים" מתואמים עם ההתפתחות של המדד המשולב למצב המשק, ושביכולתם להצביע בזמן אמת על קצב הצמיחה של המגזר העסקי.

•בדומה למדד המשולב למצב המשק, "מדדי האקלים" מצביעים על כך שהסקטור העסקי התרחב בתחילת 2011 בקצב נאה של כ-0.35% לחודש; החל מהרביע השני של אותה השנה קצב הצמיחה התמתן בהדרגה עד כ-0.15% בינואר 2012.

•"מדדי האקלים" מצביעים על כך שבחודשים פברואר ומרץ חל שיפור בקצב ההתרחבות. יחד עם זאת, רכיב מדד האקלים הנגזר מציפיות החברות מצביע על כך שבאפריל נבלמה מגמת השיפור כך שקצב הצמיחה החודשי התייצב על כ-0.25% לחודש, וצפוי לשרור ברמה זו עד יוני. על סמך הנתונים שפורסמו עד כה, אינדיקציות אלה עקביות עם התחזית האחרונה של בנק ישראל לצמיחה של 3.1% ב-2012.

•הסתכלות ענפית על רכיב הציפיות של "מדדי האקלים" מעלה שהבלימה במגמת השיפור בקצב הצמיחה העסקי שחל באפריל עיקרה בענפי השירותים, התעשייה והמסחר, בעוד שחברות בענפי הבנייה והמלונאות צופות להמשך האצת הצמיחה.


חטיבת המחקר בבנק ישראל מחשבת בכל חודש "מדדי אקלים" המצביעים, בזמן אמת, על קצב הצמיחה של המגזר העסקי וענפיו. מדדים כאלה תורמים תרומה חשובה לניהול המדיניות, שכן בעת קבלת החלטות ממצאי הסטטיסטיקה הרשמית, ובראשם החשבונאות הלאומית, אינם זמינים בזמן אמיתי. המדדים מחושבים על בסיס תוצאות סקר המגמות בעסקים שעורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מידי חודש בקרב כאלף חברות מחמישה ענפים – התעשייה, הבינוי, המסחר הקמעוני, השירותים והמלונאות. החברות המשתתפות בסקר משיבות תשובות איכותיות על שאלות לגבי ביצועיהן העסקיים – בשלושת החודשים האחרונים, בזמן אמת והצפויים בשלושת החודשים הבאים – שאלות הנסבות על המצב הכולל של העסק, היקף ההזמנות (לפי יעדים), הייצור והמכירות ועוד.

חישוב "מדדי האקלים" תורם שתי תרומות חשובות לניתוח תוצאות הסקר: הראשונה מכונה "צמצום ממדים" – צמצום ההיקף הרחב של הנתונים הנובע מריבוי השאלות לתמונה כללית (או "האקלים"), העולה ממכלול התשובות. בהתאם למתודולוגיה הסטטיסטית של הוועדה האירופאית (European Commission) אשר מחשבת באופן שוטף מדדי "אקלים" עבור האיחוד האירופאי, מופעלת שיטה סטטיסטית בשם "ניתוח רכיבים עיקריים" המוציאה מקבוצה של סדרות נתונים את המכנה המשותף המרכזי, המבטא את המגמה הכללית של הנתונים. תרומה נוספת, ייחודית לשיטה של בנק ישראל, היא כימות התשובות האיכותיות, כלומר תרגום תוצאותיהן (המסוכמות במאזני הנטו) למונחי קצב הצמיחה של המגזר העסקי באמצעות רגרסייה בה המשתנה המסביר הוא אותו רכיב עקרי והמשתנה המוסבר הוא השינוי במדד המשולב למצב המשק.
איור 1 מציג, לכל ענף ולסך המגזר העסקי, את מדד האקלים (העמודות האפורות) לצד השינוי החודשי במדד המשולב (בעמודות ירוקות); כמו כן, מתוארים בקווים שלושת רכיבי

מדד האקלים:
1.אומדן ההערכה לאחור המחושב מתשובות החברות לגבי שלושת החודשים שקדמו לסקר.
2.האומדן לזמן אמת הנגזר משאלת הסקר לגבי המצב הכולל של החברה בזמן הסקר.
3.האומדן הציפיות לעתיד המחושב מתשובות החברות לגבי שלושת החודשים הבאים.
כל רכיב ממוקם על ציר הזמן לפי תקופת ההתייחסות ולא לפי מועד עריכת הסקר. מכאן שהקו השחור הרציף, המתייחס לשאלות על הציפיות לעתיד, יכול לשמש מדד מוביל, הצופה לתקופה שעד חודש ממועד פרסום הסקר.