כלל פיננסים: "כדאי להמר שסינגפור תסיים את השנה ככלכלה המהירה ביותר באסיה ואולי גם בעולם"

אמיר כהנוביץ, כלכלן מאקרו כלל פיננסים: "סין מצידה תדווח מחר על שיעורי הצמיחה שלה שלפי קונצנזוס האנליסטים הסתכמו ברבעון השני ב-10.5%, ביחס לשנה שעברה"
שווקי אסיה נסגרו הבוקר בעליות שערים נאות, זאת על רקע העליות אמש בוול-סטריט, דוחותיה הטובים של אינטל, נתוני הצמיחה של סינגפור, נתוני הסחר של ארה"ב וגיוס ההון המוצלח אתמול של יוון (ראה הרחבות בהמשך).

העליות בעולם נמשכו אתמול למרות הפחתת דירוג האשראי של פורטוגל ע"י חברת הדירוג מודיס'. עם זאת, המסחר הבוקר באירופה לא המשיך במגמת העליות הברורה ומתנהל כעת במגמת עליות מעורבת, בין השאר על רקע פרסומים מעורבים של חברות ולמרות נתונים על ירידת שיעור האבטלה בבריטניה, לראשונה מאז חודש ינואר. אגרות החוב הממשלתיות באירופה ממשיכות לרדת הבוקר (תשואה עולה), בולטת לרעה אגרת החוב של איטליה.

"נראה שמישהו פה ראה יותר מידי משברים לאחרונה"

מגע הזהב של ישראל

לאחרונה כל דבר שמדינת ישראל נוגעת בו הופך לזהב: אם זה בנק ישראל שמאז שהחל לקנות דולרים, זה החל מזנק, אם אלה חיפושי הגז שפתאום מוצאים בכל "מבנה", או ההתחמקות האלגנטית ממשבר הנדל"ן העולמי, כשכאן לא רק שהוא לא פגע, אלא אף משך למעלה, והחשיפה האפסית של בנקים בישראל לאג"ח מגובה משכנתאות סאב-פריים.

ולא רק אלה: ישראל משודרגת בבת אחת למדד המדינות המפותחות של MSCI ומתקבלת כחברה בארגון המדינות המפותחות- OECD, ועוד... מגע הזהב הזה אולי אחראי גם לשיא המכירות של כל הזמנים בחברת אינטל שמושקעת פה עמוק, ונהנתה אולי מהמזל הטוב ששפר עלינו

תחיי המלכה החדשה - אינטל!

משקיעי העולם סוגדים הבוקר לאינטל: החברה הצליחה להתגבר על תנודתיות שערי החליפין ואי הוודאות הכלכלית ולרשום רווח נקי של 2.9 מיליארד דולר, ברבעון הטוב ביותר בתולדותיה, ובלי שום אבל.

גם התחזית לגבי רווחיה העתידיים עלו על ציפיות האנליסטים- 11.6 מיליארד דולר, לעומת ציפיות למכירות של 10.9 מיליארד דולר, ואותתו שהעתיד הכלכלי הוא לא רק כמו שעשיתם ממנו. העולם כנראה לא נמצא בפתחו של משבר ונראה שמישהו פה ראה יותר מידי משברים לאחרונה.

יוון גייסה הון בריבית נמוכה מהריבית של תוכנית החילוץ האירופאית

בחצי שנה האחרונה לכלכתי כל כך הרבה על היוונים עד שהגעתי למצב שבקפריסין אני מעדיף להיות בחצי התורכי, וכאשר אני קם בבוקר אז אני בודק מתחת לרכב שאין שם יווני ונמנע לחלוטין ממוסקה או מסלט יווני, מחשש להרעלה.

אבל, למרות היחסים הבעייתיים ביננו, אני חייב להודות שהיוונים מפתיעים לטובה. אתמול הודיעה ממשלת יוון כי הצליחה לקצץ את הגירעון ב-46% בחצי השנה הראשונה, מעבר לתחזיות המוקדמות ומעבר ליעד הממשלה. קיצוצים אלו אפשרו לממשלת יוון לגייס אתמול אג"ח ב- 1.6 מיליארד יורו, בהנפקה הראשונה מאז חבילת הסיוע שקיבלה.

ההנפקה באג"ח ל-6 חודשים הסתכמה בריבית נמוכה מהתחזיות- 4.65%, ונמוכה מהריבית בו היא מקבלת הלוואות במסגרת תוכנית הסיוע שקיבלה. עדיין מדובר בריבית גבוהה מזאת שנדרשה ממנה בהנפקת האג"ח הקודמת ב-13 באפריל, אז זו עמדה על 4.55%.

אנחנו עדיין לא מצפים לתהליך ריפוי ביוון, אבל כן רוצים לראות עצירת ההתדרדרות. נזכיר שמבחני הלחץ שנערכים לבנקים באירופה הם בעיקר על תספורת באג"ח היווניות, כך שאם מחירן ימשיך להתדרדר היכולת של המבחנים להרגיע את המשקיעים תרד.

זה מטוס? לא - זאת סינגפור.......

זוזו בבקשה הצידה, ותיקחו גם את המשבר שלכם מהדרך, סינגפור רוצה לעקוף. הכלכלה האסיאתית לקחה גלולה של שוק חופשי. היא התחילה את השנה הכי מהר שהיא יכולה, בקצב צמיחה של 45.9% ברבעון הראשון וממנו החלה להאיץ בעוד 26% ברבעון השני!

כדאי להמר שסינגפור תסיים את השנה ככלכלה המהירה ביותר באסיה ואולי גם בעולם, עם צמיחה שנתית צפויה של בין 13%-15%, ותעקוף בכך את סין, האלופה של שנה שעברה.

סין מצידה תדווח מחר על שיעורי הצמיחה שלה שלפי קונצנזוס האנליסטים הסתכמו ברבעון השני ב-10.5%, ביחס לשנה שעברה. למרות שיעור הצמיחה הגבוה הצפוי בסין, עדיין הוא נחשב כהאטה ביחס לרבעון הראשון, בעיקר בשל צפי לירידה בייצור התעשייתי ובהשקעות בנכסים. אבל מה זה משנה, כל עוד שיעורי הצמיחה דו ספרתיים בסינגפור וסין.

מישהו ראה לאן נעלם המשבר? ארה"ב גם מייצאת יותר וגם מייבאת יותר

זוכרים שרק לפני שבועיים עוד חשבתם שיהיה משבר, חשבתם שסוף העולם הגיע, שאירופה לא תקנה מארה"ב והנה, נתוני הסחר של ארה"ב שפורסמו אתמול מראים שום סימן לכך.

היצוא מארה"ב לשאר העולם עלה בחודש מאי ב-2.4%, ותואם לנתוני המכירות הטובים של יצרנית האלומיניום אלקואה ושל יצרנית השבבים אינטל שדיווחו שתיהן על עלייה במכירות.

היבוא לארה"ב עלה גם הוא, ואף בקצב מהיר יותר של-2.9%, מה שגרם לעלייה בגרעון המסחרי של ארה"ב, ועשוי לפגוע בדולר. אם נחזור רגע לנתון העלייה ביבוא מעניין לראות שהוא נגרם לא בשל עלייה ביבוא חומרי גלם או שאר דברים לתעשיה אלא בשל עלייה בביקוש לרכבים, צעצועים, בגדים ותרופות, אז מה, אז הצרכן האמריקאי שוב קונה? :

תחזיקו אצבעות- היום נתוני המכירות הקמעונאיות בארה"ב

הציפיות נמוכות, המשקיעים יודעים שיש האטה מסוימת בארה"ב, יודעים שהמכירות יורדות, אבל רוצים להבין עד כמה המצב נורא. קונצנזוס האנליסטים מדבר על ירידה של 0.3% במכירות הקמעונאיות, ביחס לירידה חדה של 1.2% במאי. עיקר הירידות במכירות ידוע שיגיעו ממכירות הרכבים, לאחר שכמה מיצרניות הרכב הגדולות בארה"ב כבר דיווחו על מכירות רכבים נמוכות מהצפי. הירידות במכירות נזקפות בעיקר לירידה בביטחון הצרכנים בעקבות אי הוודאות מאירופה.

לגרמניה שווה לשלם כדי לשמר את האיחוד

הגרמנים נרגזים כשהם שומעים שיצטרכו לשלוח כסף כדי להציל את יוון או כדי להתקין רשת ביטחון מתחת לפורטוגל ולספרד, אבל התרגזות אמיתית הייתה שספרד לקחה להם את הרשת של החצי גמר במונדיאל.

הגרמנים מתוסכלים. הכל האיחוד הזה לקח להם, כסף, כבוד... נראה שמפה הדרך לפירוק הגוש קצרה ושצריך להתחיל להוציא את המארקים מהבוידם. אבל לא, למרות אווירת ה"אנטי", הנתונים מראים שהחברות באיחוד עשתה טוב לגרמניה, שיעור האבטלה שם ירד לשפל של 18 שנה, המטבע נהיה יציב מאי פעם, עלויות העבודה בגרמניה ירדו משמעותית ושוק המניות הגרמני צפוי להיות בין הטובים ביותר השנה.

פירוק הגוש עשוי אומנם להחזיר לגרמניה את הכבוד ואת תחושת הצדק, אך לפגוע מאד בכלכלתה. הערכות הן שגרמניה תסכים לשלם הרבה כדי לשמור עליו שלם.

אג"ח ממשלתי – מה יותר טוב לכלכלה היום - תשואות נמוכות או גבוהות?

קיים הרבה מאד כסף פנוי אצל משקי בית וחברות, והכסף הזה מתפתה להיכנס לאן שהוא. אי הוודאות והפחד דוחפת רבים לשים אותו באג"ח ממשלתי, "לפחות לקבל משהו". אך כשלא מדובר באי וודאות זמנית, אלא במתמשכת האפיק הממשלתי מתנפח ומתנפח ומתנפח... עד שכבר אין מקום להכניס בו אפילו קופון.

הטווחים הקצרים בכלל סתומים (התשואה ל-12 חודשים בארה"ב עומדת על 0.28% והאינפלציה תשחק אותה לחלוטין). וכשאין מה לקבל בטווחים הקצרים זולגים המשקיעים לטווחים הארוכים, גם לכאלה שאין בכוונם להישאר כל התקופה, והסיכון בהם גדול למשקיעי הטווח הקצר והבינוני.

האופטימיות הקלה שעולה בשבוע האחרון הראתה כמה האג"ח רוצות כבר לשחרר לחץ, כשהתשואות עליהן עלו בחדות. מלבד לאספקט ההשקעות, קיימת סכנה שהתנודתיות החדה מידי באפיק הממשלתי תהפוך בעצמה לגורם סיכון לכלכלה העולמית.

אז מה עדיף לכלכלה? שהתשואות באג"ח ימשיכו לרדת (מחיר לעלות) ולהקל בכך על האשראי העולמי ועל משבר החובות, עד שיצילו את העולם ויביאו בכך למעשה את סופן (התשואות יעופו למעלה), ולזעזוע לחוסכים ולמדינות בחובות.

או האפשרות השנייה של תשואות גבוהות יותר היום, שיצרו אומנם יותר קושי במימון ויאטו את קצב ריפוי הכלכלה, אך יגרמו לתנודתיות נמוכה יותר בעתיד? אם הבחירה הייתה אפשרית הייתי בוחר באפשרות השנייה, זאת שלא מתקיימת כיום. אתמול הנפיקה ממשלת ארה"ב אג"ח נוספות ל-10 שנים בסכום של 21 מיליארד דולר בתשואה של 3.12%, גבוהה מהתחזיות המוקדמות לתשואה של 3.1%. היום יונפקו אג"ח ל-30 שנה בסכום של 13 מיליארד דולר.