אושרה זכייתה של קבוצת אשטרום בע"מ לבניית בית המחוזי בלוד

בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים דחה את עתירת דניה סיבוס וקבע, כי לא נפל כל פגם בהצעתה של אשטרום, וכי הצעתה למכרז ענתה על כל דרישות הדין והמכרז, לרבות בכל הנוגע להקמת חניון במבנה בית המשפט
בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים אישר את זכייתה של קבוצת אשטרום בע"מ במכרז להקמת בית המשפט המחוזי בלוד,המהוה פרוייקט BOT (בו הזוכה מתכנן, מקים, מממן ומתפעל את בית המשפט למשך 20 שנה) ודחה את עתירתה של דניה סיבוס בעניין זה, על כל ראשיה.

השופט משה יועד הכהן קבע, כי לא נפל כל פגם בהצעתה של אשטרום, אשר יוצגה על ידי עורכי הדין צבי פירון, תמר פירון סמורודינסקי ודנה יאראק-זהרוביץ, ממשרד מ. פירון ושות', וכי הצעתה למכרז ענתה על כל דרישות הדין והמכרז, לרבות בכל הנוגע להקמת חניון במבנה בית המשפט.

דניה סיבוס טענה בעתירתה כי יש לפסול את זכייתה של אשטרום שכן זו תכננה חניון שעלה בקנה אחד עם דרישות המדינה במכרז (חניון לשופטים ורכבי שב"ס בלבד, ואישור של הוועדה המקומית לוד) אך לא תכננה חניון גדול יותר, שלטענת דניה סיבוס נדרש על פי התקנות החלות.

מנגד, טענה אשטרום כי דרישות ועדת המכרזים ברורות ואשטרום עמדה בהן, וכי התקנות אינן קובעות תקן מחייב של כמות מקומות חניה עבור מבנה של בית משפט, אלא קובעות במפורש כי הסמכות לקבוע מהו מספר החניות הנדרש מסורה לידי הועדה המקומית בלבד. עוד טענה אשטרום כי דניה סיבוס עצמה עושה שינוי באמור בתקן ומנסה, ללא ביסוס, לשנות הוראות המתייחסות למבנים אחרים וליחסן לבית משפט, וזאת על מנת להתאים התקן לצרכיה.
כך למשל, טענה דניה סיבוס כי יש להחיל את הוראות התקן בדבר "אולמות כינוס" על "אולמות שופטים" (אולם לשנות את מספר מקומות החניה הנדרשים), להחיל את הוראות התקן בדבר "משרדים" על "חדרי מעצר" (וגם כאן לשנות את מספר מקומות החניה), וכיוב'.

בית המשפט קיבל את טענות אשטרום, ופסק כי תקנות החניה אינן קובעות תקן מספרי מחייב עבור בית משפט, וכי דרך החישוב שהציעה דניה סיבוס מלאכותית ובלתי הגיונית (סעיף 16 בעמ' 9 לפסק דין), וטענותיה אינן סבירות (סעיף 17 בעמ' 10 לפסק הדין).
בנוסף, בית המשפט קיבל במלואה את טענת אשטרום, לפיה הוראות המכרז וההבהרות שניתנו לכל משתתפי המכרז קבעו במפורש כי המציע אינו דורש להקים חניון ציבורי, אלא חניון לשופטים ורכבי שב"ס בלבד (כפי שתוכנן על ידי אשטרום), וכן כי יידרש גם אישור הועדה המקומית. בנסיבות אלה קבע בית המשפט כי אילו סברה דניה סיבוס כי הוראות המכרז בעניין זה מתעלמות מדרישות הדין, היה עליה להשיג על כך ובמידת הצורך אף לעתור לבית המשפט לפני המועד לגשת ההצעות למכרז וללא לגשת אליו ללא הסתייגות, תוך המתנה לתוצאותיו. משלא עשתה כן מושתקת דניה סיבוס כיום מלטעון טענותיה בעניין זה (סעיף 19 בעמ' 12 לפסק הדין).
דניה סיבוס חויבה בתשלום הוצאות משפט לאשטרום ולמדינה, בסך 40,000 ₪ בתוספת מע"מ לכל אחת (עמ' 16 לפסק הדין).

את אשטרום ייצגו עורכי הדין צבי פירון, תמר פירון סמורודינסקי ודנה יאראק-זהרוביץ, ממשרד מ. פירון ושות', את דניה סיבוס ייצג עו"ד דוד גדעוני ממשרד תדמור, ואת מדינת ישראל ייצגה פרקליטות ירושלים.