סטנלי פישר: אצלנו בבנק ישראל"הציפיות הן אופטימיות לגבי חצי שנה מעכשיו

יחד עם זאת, ציין נגיד הבנק המרכזי, כי מחכה לנו תקופה לא קלה במשק הישראלי
דברי נגיד בנק ישראל היום בכנס גלובס:
לפני קצת יותר מארבע שנים, התחלתי לכהן כנגיד. זוהי זכות נדירה וכבוד גדול עבורי. בעוד כמעט שנה אסיים את הקדנציה. בתחילת כל שנה אני כותב לעצמי את המשימות העיקריות לשנה הקרובה. לשנה הזאת המשימות:

א. המשימה הראשונה של בנקאי מרכזי היא לעשות את העבודה של בנקאי מרכזי. כלומר, לנהל את המדיניות המוניטרית כך שתסייע להשגת היעדים של המשק. לעת עתה המדיניות המוניטרית הנכונה היא מרחיבה שתומכת בפעילות הכלכלית, בהתאוששות המשק, כל עוד האינפלציה צפויה להישאר ביעד יציבות המחירים. המדיניות שבה אנו נוקטים בה עכשיו היא מרחיבה בשלושה מובנים: 1. הריבית היא נמוכה. היא לא הכי הנמוכה שאפשר אך היא די קרובה למינימום שאפשר. לפי מחקר שעשינו הפחתה נוספת תתרום במעט לצמיחה. 2. הצעד השני הוא רכישות המט"ח. אני כמעט בטוח שהקניות הללו תרמו לצמיחת המשק מכיוון שאנו מייצאים כמעט 45 אחוז מהתמ"ג. מה שלא פחות חשוב זה היציבות של שוק המט"ח. שאלנו את עצמנו כמה פעמים: למרות הזעזועים הגדולים שהיו בשוקי העולם, אצלנו בשוק המט"ח לא היו זעזועים גדולים. ראינו יציבות בשוקי המט"ח יציבות גם בארועים חריגים כמו, התפטרות שר האוצר, מחלת ראש הממשלה וכד'. 3. קניית אג"ח ממשלתיות. למרות הקניות שלנו הריבית שלנו לטווח היותר ארוך, 10 שנים, היא יחסית גבוהה. הפער אצלנו בין ריבית ארוכה לריבית הקצרה גבוהה הרבה יותר מהפער המקביל בארה"ב ובמדינות אחרות. אנו נוקטים בפעילות זאת כדי לנסות להוריד את עלות האשראי לטווח ארוך. שלושת הצעדים הללו תורמים להתאוששות של המשק. אני רוצה להתייחס לכך שקיים פיגור בין מה שקורה בשווקים הפיננסיים לבין מה שקורה בצד הריאלי. כששואלים האם אנו רואים שינוי בשווקים הראיליים, ישנם נתונים שיש בהם סימנים אופטימיים. יחד עם זאת, מחכה לנו תקופה לא קלה במשק הישראלי. אך אצלנו בבנק ישראל הציפיות הן אופטימיות לגבי חצי שנה מעכשיו. בפגישות שאני מקיים מידי חודשיים עם נגידים בעולם, אנו מדברים על המצב הכלכלי. בפגישה האחרונה שהיתה לפני יומיים, התחילו לדבר על סימנים אופטימיים. אנו מנהלים מדיניות מוניטרית מרחיבה אך עלינו להיות מוכנים לשנות את כיוון המדיניות. נעשה זאת כשזה נדרש. ננסה לא לעשות את זה לפני שידרש. הציפיות של השווקים ושל בנק ישראל הן שהמדד באפריל יהיה כ-1 אחוז. למרות זאת, הציפיות של כמעט כולם, הצפיות לאינפלציה בשנה הנוכחית הן שהאינפלציה תהיה מתחת ל-2 אחוזים ואנו לא מתכוונים להגיב לנתון אחד בעיקר כשהוא מושפע מעונתיות.

התפקיד של הנגיד הוא להיות היועץ הכלכלי של הממשלה. הצפיות הן שהגרעון בשנה הנוכחית יעמוד על ששה וחצי אחוזים ולשנה הבאה כחמישה אחוזים. כאשר השנה צפויה צמיחה שלילית של מינוס אחד וחצי אחוזים, אחוז החוב בתוצר צפוי לגדול. זהו כיוון לא רצוי למשק. החשש הוא שהיחס חוב תמ"ג צפוי להיות בסוף העשור גבוה כמו זה שהיה בתחילת העשור. כדי שהגרעונות לא יעלו מעל הרמה של 6.5% השנה ו-5% בשנה הבאה, צריך לבצע הקטנת ההוצאות. כמה דרכים לכך: קיצוץ בשכר במגזר הציבורי, דחיית הפחתות המס. לגבי הגרעון השוטף, אני מציע להתחיל בגרעון של שישה וחצי אחוזים השנה וחמישה אחוזים בשנה הבאה. כדי שיהיה ברור שמדובר בתוואי יורד.

ב. היעד השני. חוק בנק ישראל. ראש הממשלה היום, ושר האוצר עם כניסתי לתפקידי, הביעו את תמיכתם בעניין, וזה היה התנאי שלי לכניסה לתפקיד. מדוע החוק כה חשוב? באמצעות החוק, תוגדר עצמאותו של הבנק המרכזי. בחוק יהיו סעיפים על חובת השקיפות של הבנק. תהיה ועדה מוניטרית שתקבל יחד עם הנגיד את החלטות הריבית. תהיה ועדה חיצונית שתאשר החלטות בנושאים מנהליים. למה עדיפות ועדות על פני קבלת החלטות על ידי אדם יחיד? מחקרים מראים שבממוצע, החלטות של ועדות טובות יותר מהחלטות של אדם יחיד. החוק הנוכחי של ב"י הוא בן 55 שנים.

ג. השילוב של המשק הישראלי במשק העולמי. התקדמנו מאוד ואנו עדיין מתקדמים. אנו מצפים כבר השנה להיכנס ל-OECD.
ד. הרפורמה במערכת הפיקוח על המערכת הפיננסית בארץ. בעולם יש הבנות שצריך לבצע רפורמות. יש צורך גם בארץ. צריך להתקדם יחסית מהר בעניין זה.

אסיים ואומר, כי לפני שבאתי לישראל רשמתי מספר מטרות, לא כולן הושלמו: חוק חדש לבנק ישראל, הסכם שכר חדש בבנק ישראל, רה ארגון. אני יכול להגיד שהרה ארגון שנעשה בבנק סייע לבנק ישראל להתמודד נכון מול המשבר. ישנם יעדים פחות חשובים אך אציין אותם: 1. שיפור היחסים עם האוצר. אנו שני רופאים ורצוי שלא יהיו ויכוחים בינינו לבינם. 2. שיפור איכות הדיון הציבורי בישראל ויש מה לשפר.