פסגות: האינפלציה הגיעה לישראל וארה"ב בדרך לסטגפלציה‎‎

האינפלציה הגיעה לישראל ואנו צריכים להתחיל להסתכל על מדד הליבה שכבר הגיע לרמה של 2.7% אשר תתפוס את תשומת ליבו של בנק ישראל. מאת: גיא בית-אור, הכלכלן הראשי של פסגות בית השקעות
סטגפלציה בארה"ב? כן הם בדרך לשם.
2022 החלה עם חולשה משמעותית בשווקים אשר מגיעים (בקצב איטי אמנם) להבנה של המציאות איתה אנו נצטרך להתמודד בשנה הקרובה. מהי אותה מציאות? לפחות לראייתנו – סטגפלציה.
אם לדייק, בארה"ב אנו רואים סביבה של אינפלציה גבוהה שמשולבת עם צמיחה מאוד חלשה ואף התכווצות בפעילות במבט לחודשים הקרובים. מה ראינו בשבוע האחרון שמחזק תזה זו?
נתחיל ממדד המחירים לצרכן שעלה מקצב שנתי של 6.8% ל-7.0% ואינפלציית הליבה זינקה לקצב של 5.5%, מספרים שלא ראינו מאת תחילת שנות ה-80. המעניין בנתון האחרון היה שקצב האינפלציה האיץ שדווקא רכיב האנרגיה התמתן (במעט). מה שהוביל לעלייה הנוספת במדד היה האצה בסעיף הדיור וזינוק נוסף במחירי המכוניות כאשר האינפלציה בענפי השירותים ממשיכה להיות גבוהה. האינדיקציות שאנו מקבלים מהשוק הפרטי הן לגבי המכוניות והן לגבי שכירויות הן שסעיפים אלו עוד צפויים להאיץ בחודשים הקרובים באופן שימשיך להעלות את אינפלציית הליבה.
אז זה החלק של ה- "נציה" (אינפלציה) איפה ההשלמה למילה הקשה הזו – "סטגנציה"? ("סטג" – סטגנציה, מיתון). מנתוני השבוע האחרון – מכירות קמעונאיות ואמון הצרכנים.
המכירות הקמעונאיות הפתיעו משמעותית מטה בארה"ב עם חולשה רוחבית משמעותית – בין אם זה מכירות רכבים, מוצרי אלקטרוניקה ביגוד או מזון, נרשמו ירידות חדות בכל הסגמנטים. כתוצאה מנתוני חודש דצמבר, תחזית התרומה של הגידול בצריכה הפרטית לרבעון האחרון נחתכה ביותר מחצי מתרומה של 3.1 נ"א לתרומה של 1.4 נ"א לצמיחה – כך על פי מודל הצמיחה של שלוחת הפד באטלנטה.
ואם זה לא מספיק, האינדיקציות מאמון הצרכנים שפורסם גם הוא בסוף השבוע מאותתות לנו שהחולשה של הצרכן הפרטי בארה"ב עוד לפנינו. אמון הצרכנים בארה"ב נמצא ברמות שלא נראו מאז 2011. חשוב להבין כי לאורך זמן, אמון הצרכנים נוטה להיות מדד מקדים מוצלח מאוד למגמות הצריכה. זאת ועוד, במדד אמון הצרכנים הנסקרים נשאלים שאלות רבות ובין השאר שואלים אותם מה היכולת שלהם לרכוש מוצרים גדולים לבית, רכבים ובתים. התשובה? תנאי הרכישה נמצאים בשפל שלא נראה מאז תחילת שנות ה-80. כלומר, משקי הבית מרגישים שאין ביכולתם לרכוש ביחד לעבר וזה לא פלא – השכר הריאלי שלהם נשחק בקצר שלא נראה הרבה מאוד זמן.
בנוסף לאיתות מאמון הצרכנים, ישנן עוד שתי סיבות שבגללן אנו מעריכים שנראה חולשה אמיתית בצריכה הפרטית בפתיחת 2022. הראשונה היא מה שאנו מגדירים כ"רוויה בצריכה". כלומר, לאחר שנה וחצי של "בום" רכישות חסר תקדים, משקי הבית מורידים את הרגל מהגז באופן טבעי. תחשבו על זה כך, קצב גידול של מכירות מוצרים, במיוחד מוצרים בני קיימא, כפוף לדמוגרפיה ובפרט לקצב יצירת משקי הבית. עכשיו חשבו שבכל שנה יש כמות מסוימת של משקי בית שרוכשת מחשבים (לדוגמא) על פי התפלגות מסוימת. מה קרה בקורונה? השאירו את כולנו בבית, ושינו (כמעט) לכל העולם את הרגלי הצריכה בתוך פרק זמן מאוד קצר. במקביל הציפו אותנו בכסף. התוצאה? כולם קנו הרבה מוצרים בפרק זמן מאוד קצר. האם מי מכם שקנה מחשב, אייפון או רכב בשנה האחרונה צפוי לקנות גם בשנה הבאה? סביר שלא. שכולם קונים במקביל, יהיה לזה מחיר גם בדמות האינפלציה שאנו רואים היום, אך גם בדמות ירידה משמעותית ברכישות בהמשך. תחשבו על השנה וחצי האחרונות כעל תקופה בה הוקדמו רכישות מהשנים הבאות. המשמעות? "רוויה בצריכה" שתוביל לחולשה במכירות המוצרים ולכן לחולשה בצריכה הפרטית.
מעבר לכך, נתוני הרבעון הראשון צפויים ככל הנראה גם להיות חלשים עקב התפשטות האומיקרון בעולם באופן שצפוי לפגוע בצריכת השירותים, אך לפחות בסגמנט הוצאה זה, החולשה צפויה להיות קצרת טווח והתאוששות צריכה השירותים לבטח תחל לקראת האביב.
שורה תחתונה? המחצית הראשונה של 2022 תהיה מאופיינת בחולשה בפעילות הכלכלית, אינפלציה גבוהה ופד שמעלה ריבית באגרסיביות. לא תמהיל אידיאלי לשוקי המניות שגם סובלים מרמות מכפילים מאוד גבוהות. לפחות לראייתנו, יש מקום לגוון את תיק ההשקעות מחוץ לארה"ב – בעיקר ישראל ואירופה ובמידה מסוימת גם חלק מהשווקים מתעוררים מהווים כיום אלטרנטיבות השקעה טובות יותר ביחס לארה"ב בה צריכים לנקוט במשנה זהירות.

האם האינפלציה הגיעה לישראל?
מדד המחירים לצרכן הפתיע כלפי מעלה בחודש דצמבר עם עלייה של 0.3% (הקונצנזוס עמד על 0.1%+). בסך הכל, ב-2021 מדד המחירים לצרכן עלה ב-2.8%, הקצב הגבוה ביותר מאז ספטמבר 2011.
עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף הדיור שזינק ב-0.8% והשלים עלייה של 3.4% בשנה האחרונה, ריהוט וציוד לבית שזינק ב-0.7% והשלים עלייה של 8.3% ומזון שעלה ב-0.5% והשלים עלייה של 3.5% בשנה האחרונה – וזה עוד לפני עליות המחירים הידועות של ינואר. זה לא נגמר כאן שכן גם נסיעות לחול עלו יותר ביחד לצפי, ומחירי המכוניות זינקו ב-1.2% והשלימו זינוק של 7.9% בשנה האחרונה.
לראייתנו, סעיפי מפתח אלו מביאים לידי ביטוי את הלחצים האינפלציוניים המתגברים בישראל הן מבפנים והן מחוץ. מחוץ - נראה כי השיבושים בשרשראות האספקה העולמיות והמחירים הגבוהים בחו"ל מתחילים לחלחל באופן הרבה יותר בולט אל הסביבה המקומית.
מבפנים, סעיף שירותי דיור בבעלות עולה בקצב מהיר כאשר הנתונים משוק הדיור ממשיכים לאותת על התחממות - מחירי הדיור (מחוץ למדד המחירים לצרכן) עלו ב-1.4% והשלימו עלייה של 10.6% בשנה האחרונה. להערכתנו, מחירי הדיור בישראל צפויים להמשיך ולעלות ב-2022 על רקע הדינאמיקה בין הביקוש הקשיח לבין ההיצע שנפגע בשנתיים האחרונות ואשר בכל מקרה לוקח לו זמן רב להגיב.
האינפלציה, אם כן, הגיעה לישראל ואנו צריכים להתחיל להסתכל על מדד הליבה שכבר הגיע לרמה של 2.7%, רמה אשר בהחלט תתפוס את תשומת ליבו של בנק ישראל. לאור נתונים אלו, במהלך החודשים הקרובים אנו נראה את קצב האינפלציה השנתי בישראל עולה מעל 3.0% ולאור העובדה שציפיות האינפלציה בחלקים הקצרים של העקום כבר הגיעו ל-3.0%, אנו צפויים לראות אותם חוצים את יעד יציבות המחירים העליון כאשר ככל הנראה גם הציפיות בחלקים הבינוניים ידחפו לשם.
נזכיר כי בנק ישראל למעשה אומר לנו (לא במלים מפורשות) כי כל עוד האינפלציה בתחום היעד, וציפיות האינפלציה מעוגנות בתוך יעד יציבות המחירים, הם לא רואים סיבה לפעול. ובכן מדד זה מאוד מקרב את בנק ישראל למקום הזה שבו הוא יצטרך לאותת לנו באופן הרבה יותר ברור לכיוון של העלאת ריבית.