משרד החקלאות מפרסם את התוכנית שתסייע בצמצום איבוד מזון של פירות וירקות

משרד החקלאות

כיום, כ-50% מתוצרת הפירות והירקות מושלכים לפח בתהליכי הייצור, המיון, האחסון, השיווק והצריכה • משפחה ישראלית ממוצעת משליכה לאשפה כ- 4,200 ₪ בשנה על מזון שלא נצרך • רשת שיווק תידרש להציג שימוש בשני גדלי אריזות במטרה לאפשר קנייה לפי צרכי משקי הבית השונים • עדיפות תינתן לאריזות רב פעמיות שתיאספנה לשימוש חוזר • לא תתאפשר תמיכה באריזות העשויות מחומרים שאינם ניתנים למחזור • תינתן עדיפות לרשת אשר תפעל במקביל לצמצום אובדן מזון בסניפים גם בעזרת טכנולוגיות שונות וכן לרשתות שישלבו בהצעתן אמצעים לצמצום אובדן מזון ולהארכת חיי המדף בבית הצרכן

משרד החקלאות מפרסם את נוהל התמיכה הסופי לצמצום איבוד מזון. זהו מהלך נוסף של משרד החקלאות בנושא צמצום אובדן המזון שעתיד לצמצם ב-10%-15% מהתוצרת שנזרקת ברשתות השיווק, ו-20%-25% מהפירות והירקות שנזרקים בבית הצרכן, באמצעות הארכת חיי המדף של מוצרים אלו. אובדן מזון הוא בעיה בעלת השלכות כלכליות, חברתיות וסביבתיות מרחיקות לכת ומהווה מרכיב מרכזי בבעיית יוקר המחייה. מנתונים שנאספו במשרד, עולה כי כמחצית מכמות הפירות והירקות מושלכים לפח בתהליכי הייצור, המיון, האחסון, השיווק והצריכה.

מנתוני הביטוח הלאומי מהשנים האחרונות, עולה כי משפחה ישראלית ממוצעת משליכה לאשפה כ- 4,200 ₪ בשנה על מזון שלא נצרך. סקרים שנערכו בשנים האחרונות על ידי ארגונים בין לאומיים, הצביעו על כך שכשליש עד מחצית מכמות המזון המיוצר בעולם אובד בתהליך הייצור ולאורך שרשרת האספקה והצריכה ואינו משמש למאכל אדם. שיעור אובדן המזון בפירות וירקות הוא בין 45% ל-55%.

כדי לצמצם את אובדן המזון, משרד החקלאות יזם את הפיילוט, ולאחר בחינה מעמיקה ותהליך ארוך של שיתוף ציבור, גיבש המשרד את הנוסח הסופי וכעת פותח את המכרז לרשתות השיווק הקמעוניות ומאפשר להן להציע פתרונות לאריזות ידידותיות לסביבה לאריזת פירות וירקות. הנוהל המלא מפורסם באתר משרד החקלאות.

האריזות יגנו על הפירות והירקות מפני מכות וחבלות ויחסכו מהצרכן את הצורך לברור את הפירות והירקות במהלך הקנייה. שיווק מארזים חכמים, סגורים ובשני גדלים בעלי משקל שונה יסייע גם הוא בצמצום בזבוז מזון וכסף. ערך מוסף למהלך זה יהיה סימון מקור הייצור של המוצרים והמלצות לשימוש. האריזה החדשה תכלול את פרטי היצרן ומקום הייצור, כמו גם את שם הזן, שם בית האריזה ותאריך האריזה. אם התוצרת מיובאת, יסומן על המארז גם בשם היבואן ושם ארץ המקור. כל אלו ישמשו להגברת השקיפות עבור הצרכן. כמו כן, האריזות תכלולנה גם את התו "מיוצר בישראל", דבר שיעלה את המודעות לצריכת מוצר כחול-לבן. לצד פרטים אלו, תופענה על האריזות הנחיות אחסון והמלצות לשימוש.

על פי התוכנית, מטרת הפיילוט להביא לצמצום בכמות הירקות והפירות הנסחרים בתפזורת במטרה לצמצם את אובדן המזון במקטע הקמעוני ובבית הצרכן ולבחון טכנולוגיות שונות לצמצום אובדן מזון הנמכר בתפזורת במסחר הקמעוני. רשת שיווק שתיבחר תידרש להציג שימוש בשני גדלים הנבדלים משמעותית במשקלם, וזאת במטרה לאפשר קניה לפי צרכי משקי הבית השונים ובמטרה להימנע ממצב בו יחויבו הצרכנים בקניית כמות הגדולה מצרכיהם.

המשרד אף הוסיף פרמטר של סוגי אריזות ועל-פיו יינתן ניקוד משמעותי לרשת שתציע שימוש באריזות רב פעמיות שתיאספנה לשימוש חוזר בסניפים בתשלום דמי הפיקדון. כמו גם, לא תתאפשר תמיכה באריזות העשויות מחומרים שאינם ניתנים למחזור.

הפיילוט יבוצע על שישה מוצרים מבין המוצרים הבאים: עגבניות (למעט עגבניות שרי ועגבניות מיוחדות), מלפפון (למעט בייבי) ופלפל (למעט הזנים הבאים: טינקרבל, sweetbite, שושקה, רומירו), חציל, כרובית, קישוא, תפוח עץ (כל הזנים), אגסים (כל הזנים), בננה, אפרסק (כל הזנים), נקטרינה (כל הזנים), אבוקדו (כל הזנים) ומנדרינה. בנוסף, משך הפיילוט יצומצם, ותתאפשר נקודת יציאה בתום השנה הראשונה.

שינוי מהותי ומרכזי בנוסח המעודכן של הנוהל הוא בהערכת ההשפעות הסביבתיות. במסגרת הפיילוט, יבוצע אומדן של מידת ההשפעות הסביבתיות של כל סוגי המוצרים שישתתפו במיזם.

הפיילוט יערך בעשרים סניפים עליהם תתחייב הרשת הזוכה ובמשך שלוש שנים ממועד התחלת הפעילות. בתום שנה ממועד התחלת הפעילות תינתן לרשת השיווק האפשרות לסיים את הפיילוט מיוזמתה בכפוף להסבר מנומק והעברת כל הנתונים למשרד.

פרק ההערכה והמדידה יבחן את ההנחה כי היתרון הסביבתי שיתבטא בצמצום משמעותי של המזון הנזרק לפח לכל אורך שרשרת האספקה, יוביל להפחתה משמעותית של הטמנת פסולת, וכתוצאה מכך הפחתת פליטות גזי החממה. בפיילוט תיבדק הנחת העבודה כי הקטנת ההטמנה שתבוא לידי ביטוי בהפחתת פליטת גזי החממה, גדולה בהרבה לעומת תוספת פסולת האריזות שתועבר למחזור על ידי הצרכנים.

משרד החקלאות ינקד את ההצעות תוך מתן עדיפות לרשתות שיווק שישימו דגש על הפן הסביבתי. כך תינתן עדיפות לרשת אשר תפעל במקביל לצמצום אובדן מזון בסניפים גם בעזרת טכנולוגיות שונות בסניפים של הרשת, כדוגמת: מדפים או שולחנות קירור, פתרונות לחות ועוד.

בנוסף, רשתות שישלבו בהצעתן אמצעים לצמצום אובדן מזון ולהארכת חיי המדף בבית הצרכן שיחולקו או ימכרו על ידי הרשת לצרכנים כגון שקיות אחסון רב פעמיות, ספוגים לספיחת אתילן וכדומה גם יזכו לתוספת ניקוד בהצעות. תוספת ניקוד יקבלו גם רשתות שיווק שיציעו תוכנית הסברה לצרכנים שיעודדו מניעת אובדן מזון בבית הצרכן באמצעות פרסום לצד דיוור למועדון הלקוחות של הרשת.

מנהלת תחום חקר שווקים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, ציפי פרידקין: "בעשור הקרוב צפויה אוכלוסיית ישראל לגדול בעוד כמיליון וחצי נפשות. מטרתנו להבטיח הספקה טרייה של מזון ועל כן עלינו להירתם כבר עכשיו למציאת פתרונות לבעיית בזבוז המזון גם ברשתות השיווק וגם בבתי הצרכנים. עלינו להיות מוכנים לאתגרי העתיד על מנת לנצל ביעילות את המשאבים המוגבלים העומדים לרשותנו״.

כזכור, בסוף חודש פברואר פרסם משרד החקלאות טיוטת נוהל תמיכה לשיווק תוצרת חקלאית ארוזה, במטרה לצמצם את אובדן המזון. במסגרת הנוהל התכוון המשרד לעודד את רשתות השיווק לעבור לשיווק פירות וירקות ארוזים באריזות ייעודיות "חכמות" המאריכות את חיי המדף במקטע הקמעוני ובבית הצרכן.
המשרד הזמין את הציבור להעיר הערותיו בנושא עד לאמצע חודש מרץ במסגרת הליך שיתוף ציבור. צוות מקצועי בחן את כלל ההערות שהתקבלו מהגורמים השונים, קיים דיונים פנימיים, ואף נפגש במסגרת זאת עם בעלי עניין. במשרד התקבלו אלפי תגובות מאנשים פרטיים, ארגוני סביבה, ארגוני מגדלים, חקלאים, רשתות שיווק ועוד. כל תגובה זכתה למלוא ההתייחסות.