במעמד נשיא המדינה, רובי ריבלין

התאחדות התעשיינים

בטקס חגיגי במעמד נשיא המדינה, רובי ריבלין, ולתשואות הידיים של מאות מבכירי המשק והכלכלה הישראלית, עשרה תעשיינים מובילים קיבלו הערב (ה') את "פרס התעשייה" ו- "פרס מפעל חיים" לשנת 2018. הזוכים נבחרו בזכות הישגיהם יוצאי הדופן והצטיינותם בניהול החברות שהובילו אותן להישגים חדשים, גילוי חדשנות ויוזמה וחזון בתחום הפיתוח התעשייתי, תרומתם למדינה ותרומתם לקהילה. האירוע התקיים במלון דיוויד אינטרקונטיננטל ולקחו בו חלק בכירי המשק, תעשיינים, אנשי עסקים מובילים ובני משפחותיהם וחבריהם של זוכי הפרס.

הזוכים ב- "פרס התעשייה" הנם (על פי סדר ה - א'-ב'): מנכ"ל סודה סטרים, דניאל בירנבאום, מנכ"ל ובעלי בן&ג'ריס, אבי זינגר, יו"ר טרילידור, הנרי צימרמן, מנכ"ל נטפים, רן מידן ונשיא פלקסטרוניקס, רובי שייבל.
הזוכים ב- "פרס מפעל חיים" הנם (על פי סדר ה- א'-ב'): מנכ"ל קבוצת אלון, רפאל אלון, יו"ר וולפמן תעשיות, דניאל וולפמן ז"ל, מנכ"ל ובעלי ר. טוטנאור ייעוץ והשקעות בע"מ ולשעבר בעלי חברת טוטנהאור מחשוב רפואי בע"מ, רן טוטנאור, יו"ר ובעלי חד אסף תעשיות, אברהם שני ומנכ"ל ובעלי פח תעש, אהרון שפירא.

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, מסר לזוכים כי "גלריית כלות וחתני פרס התעשייה – 178 במספר, מאז יסודו של הפרס ב-1975 ועד היום, מייצגת חתך של מנהיגים ומנהיגות חולמים, מובילים, ופורצי דרך, אנשים שעשו את הבלתי יאומן והקימו בישראל תעשייה לתפארת. מהיכרותי עם חמשת חתני פרס התעשייה וחמשת חתני פרס מפעל חיים, ומעיון בנימוקי חבר השופטים, עולה בברור המכנה המשותף הרחב והוא, הקשר ההדוק שבין החזון העסקי שהם ממשו, לבין רצונם לתרום לפיתוחה של המדינה. הזוכים בפרס הם מנהיגים שעשייתם תרמה ותורמת לצמיחת המשק, לצמצום הפערים בחברה, לתמיכה בפריפריה, לפעילויות קהילתיות – כולם בלי יוצא מן הכלל, נותנים דוגמא ליצירת פעילות קהילתית מופלאה.

הזוכים היום יכולים ליהנות מהידיעה שהם חוללו, ועדיין מחוללים בעשייתם מהפכות ניהוליות, תרבותיות, וטכנולוגיות, תורמים ליצוא מוצרים וידע, ומעלים את קרנה של מדינת ישראל ברחבי העולם". כמו כן הוסיף ברוש, "בהזדמנות זו אני רוצה להוסיף מספר מילים על דו הקיום בארץ הזו. לפני יותר מחודש אירע פיגוע נורא במפעל של קבוצת אלון באזור התעשייה ברקן, פיגוע שבו נרצחו בדם קר, זיו חג'בי ז"ל, וקים לבנגרונד-יחזקאל ז"ל רק בשל היותם יהודים.

כל מטרתו של המחבל הנפשע הייתה לחבל בדו הקיום המבורך ובמרקם החיים המופלא ששורר באזור תעשייה ברקן למעלה משלושים שנה, אזור תעשייה המאופיין בעבודה משותפת של ערבים ויהודים כתף אל כתף ומתוך הבנה כי רק כך ניתן להגיע לשלום אמיתי. אני רוצה לחזק ולחבק את חבריי התעשיינים המקיימים תעשייה באזורי תעשייה מעורבים, ובראשם רפי אלון, זוכה פרס מפעל חיים הערב, על יצירת דו קיום אמיתי בין יהודים לערבים, על ההבנה כי רק כך, ביצירת מקומות עבודה ברי קיימא, בהבטחת פרנסה, וביצירת שלום כלכלי המתעלה מעל פוליטיקה ומחלוקות, נוכל להוביל לשלום אמיתי המיוחל כל כך. "

נשיא המדינה, רובי ריבלין: "התעשייה הישראלית היא לא רק מקור לגאווה, היא יסוד הכרחי בבניין המדינה והאומה", אמר נשיא המדינה בדבריו, "אנו מוכרחים להעלות על נס את התעשייה הישראלית ולחזק אותה. אין כלכלה ישראלית ללא תעשייה ישראלית. בתעשייה הישראלית יש כיסי מצוינות ששמם נודע למרחקים ושאותם אנו חוגגים היום, אבל יש בה גם כיסים עם פוטנציאל הרחוק מלהיות ממומש.

כדי להתמודד עם אתגר העלאת הפריון במדינת ישראל, עם תופעת 'העובדים העניים' במדינת ישראל, כדי להפוך את ישראל מ"סטארט אפ ניישן" ל"טק ניישן", מדינה שהיא מעצמה של ידע גם בענפי תעשייה מסורתיים ושכולם יכולים לקחת בה חלק, אנו מוכרחים להשקיע. להטמיע טכנולוגיות ייצור מתקדמות גם בענפי התעשייה המסורתיים, להצליח למשוך צעירות וצעירים מעולם ההי טק לתעשייה, ובפרט להשקיע בהכשרת עובדים מיומנים. החזון של תעשיה ישראלית מתקדמת בכל ענפיה, הוא חזון ציוני, הוא חזון כלכלי והוא חזון חברתי".

הזוכים נבחרו במסגרת ועדת שיפוט מיוחד שכללה שבעה חברים, בראשות התעשיין דן פרופר. הועדה בחרה את הזוכים על פי קריטריונים המוגדרים בתקנון הפרס, וכן על פי שיקול דעת מקצועי באשר לתרומת התעשיינ/ית לכלכלה והחברה הישראלית. בין הקריטריונים לבחירת הזוכים- רווחיות המפעל, הרחבת היצוא, פיתוח טכנולוגי מתקדם וחדשני, פיתוח יחסי עבודה משופרים ופיתוח המשאב האנושי, גילוי יוזמה ו/או פעילות מיוחדת בתחום התעשייתי, פעילות למען הקהילה ועוד.

נימוקי השופטים לבחירת הזוכים ב- "פרס התעשייה":
מנכ"ל סודה סטרים, דניאל בירנבאום: "דניאל הצליח להפוך חברה קטנה שנקנתה לפני 10 שנים ב6 מיליון דולר, להצלחה בינלאומית עצומה שמפורסמת כיום בכל העולם ומגלגלת מחזור של כ-3 מיליארד שקלים והיא נסחרת בבורסות נאסדק ות"א לפי שווי של מעל 10 מיליון שקלים. החברה מוכרת את מוצריה ב- 46 מדינות, היא מעסיקה מעל 3,000 עובדים, כ-2,500 מהם כאן בישראל, והיא מייצאת כ- 98% מתוצרתה ממפעל הדגל באזור התעשייה "עידן הנגב" שליד רהט.

כיום, סודהסטרים מייצרת מעל שני מיליארד ליטר מים מוגזים בשנה, מה שממקם אותה במקום הראשון בעולם בקטגוריית זו, יותר מכפול המכירות של סן פלגרינו ופרייר גם יחד. לצד ההצלחה העיסקית ושיווק חדשני, דניאל התפרסם בהיותו מנהל אנושי וחם, שמקיים מגע בלתי אמצעי עם עובדיו, שמגיעים מרקעים, דתות ולאומים שונים לרבות ישראלים יהודים ועולים חדשים, מאות רבות מהמגזר הבדואי ואף פלסטינאים מהרשות הפלסטינית –כולם עובדים יחד כתף אל כתף בדו-קיום ושלום.

במקביל לקידום אמונתו בדו-קיום, דניאל גאה להיות ישראלי ובחר להקים דווקא כאן בנגב את מפעל הדגל בהשקעה של יותר מחצי מיליארד שקלים ואף בחר להדביק דגל ישראל על יותר מ 50 מיליון מוצרים המיוצאים בגאווה בכל שנה ברחבי העולם. כיצואן בפרופיל גבוה, דניאל הגן פעמים רבות על מדינת ישראל מפני התקפות ה BDS ואף העיד למען התעשייה הישראלית בקונגרס האמריקני ובאו"ם. דניאל בוגר האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת הארוורד והוא שירת כקצין בשייטת הצוללות של חיל הים ובוגר קורס חובלים. הוא גר בתל מונד ויש לו ארבעה ילדים, מהם שני בנים בשירות סדיר בצה"ל.

מנכ"ל ובעלי בן & ג'ריס ישראל, אבי זינגר: "לפני כ- 30 שנה חזר לארץ, לאחר שהות ארוכה בארה"ב כשבידיו רישיון לייצר ולהפיץ את גלידת בן & ג'ריס, שהיו אז בתחילת דרכם בארה"ב. אבי התחיל מגלידרייה קטנה בת"א, מפעל קטן אשר צמח עם השנים למפעל גדול ומוביל בשוק הגלידה וענף המזון.כיום, המפעל שבבעלותו ממוקם בבאר טוביה והוא אחד מבין שלושת המפעלים של בן & ג'ריס בעולם וגלידת בן & ג'ריס הינה גלידת הפרימיום הנמכרת ביותר בישראל.

לחברה מערך הפצה עצמאי, מערך ייצור שעומד בתקנים ובסטנדרטיים בינלאומיים הקפדניים ביותר. בנוסף המפעל מייצא גלידה לארה"ב ואירופה. החברה מייצרת את מגוון הגלידות מחומרי גלם שמקורם בסחר הוגן, זהו המפעל הראשון בישראל אשר קיבל תו תקן של חברת הסחר ההוגן העולמית (FAIRTRADE). לכל אורך הדרך שמר אבי זינגר על עקרונות החברה הבינלאומית: לייצר את הגלידה מחומרי הגלם באיכות הטובה ביותר. למצוא את השילובים המוצלחים, תוך מחויבות מתמשכת לשילוב מרכיבים בריאים וטבעיים, וקידום עסקים שמכבדים את הסביבה.החברה פועלת מתוך הכרה בתפקיד המרכזי שיש לעסק בחברה.השאיפה של החברה היא להיות גלידה של אנשים ששואפת ליצור שגשוג והצלחה משותפים מהחווה עד לגלידה, תוך הרחבת ההשפעה ככל שהעסק גדל".

יו"ר טרילידור ויו"ר מרחב צפון בהתאחדות התעשיינים, הנרי צימרמן: "הנרי הוא ציוני אמיתי שעלה עם משפחתו מדרום אפריקה, והצליח במו ידיו להקים בישראל תעשייה לתפארת בצפון. הוא איש חזון שנושם וחי תעשייה, ועוסק ימים כלילות בפיתוח תהליכי ייצור מתקדמים וחדשניים, בעלי פריון גבוה. זאת באמצעות הטמעת מערכות רובוטיקה מתוחכמות ביחד עם אוטומציה ושיטות ניהול מתקדמות. לצד זאת הוא אף מקדם פיתוחים תעשייתיים בתחום המזון העתידני בשיתוף עם חברת גיני אינטרפרייז. הנרי גם מאמין בדו-קיום ופועל רבות לקידום התעשייה במגזר הערבי והשגת שוויון, כולל תרומות לקרן שנותנת מלגות לערבים ויהודים גם יחד. יש לציין גם את פעילות הציבורית הרחבה למען התעשייה הישראלית, אשר באה לידי ביטוי בתפקידו הציבורי כיו"ר מרחב צפון בהתאחדות התעשיינים".

מנכ"ל נטפים, רן מידן: "רן הוביל בנטפים שורה של מהלכים אסטרטגיים, ביניהם פיתוח שווקים מתפתחים דוגמת סין, הודו ואפריקה, הטמעת תהליכי חדשנות והגדלת השקעות במוצרים חדשים בדגש על תחום החקלאות הדיגיטלית. בנוסף, פעל להגדלת הפריון במפעלי הייצור של נטפים, כגון קידום והכנסת תהליכי אוטומציה בייצור, הטמעת מערכות דיגיטאליות לניהול רצפת ייצור, ושיפור מתמשך בתפוקות קווי הייצור של נטפים. כמו כן, רן מאמין בטיפוח ההון האנושי בחברה וצוות המנהלים מורכב ברובו מאנשים אשר צמחו מתוך הארגון. לצד זאת מידן מייצג את התעשייה הישראלית בעולם, ואף נאם על במת האו"ם על חדשנות ישראלית וההשפעה החיובית של נטפים ושל מדינת ישראל על האנושות והעולם כולו".

נשיא פלקס (לשעבר פלקסטרוניקס) רובי שייבל: "רובי ייסד את פעילות המפעל לפני כ- 20 שנה, במקום קטנטן במגדל העמק, ובכישרון רב ותעוזה, הצליח להפוך את המפעל הקטן לאחת התעשיות הגדולות בישראל. מפעל פלקסטרוניקס מעסיק כיום כ- 4,000 עובדים, שפועלים ב- 4 אתרי ייצור מתקדמים ו- 2 מרכזי פיתוח. לצד תפקידו כנשיא, רובי גם מכהן כנשיא האסטרטגיה העולמית של החברה הגלובלית, המעסיקה כ200,000 עובדים בעולם , עם למעלה מ100 אתרים ב30 מדינות שונות בעולם, תוך שימת דגש על חיזוק מעמדה התעשייתי של ישראל בעולם. לצד זאת רובי גם מאמין בתרומה לקהילה, ופועל לתמיכה בילדים בסיכון ועזרה לאוכלוסייה מוחלשת".

נימוקי השופטים לבחירת הזוכים ב-פרס מפעל חיים":
מנכ"ל קבוצת אלון, רפאל אלון: קבוצת אלון נוסדה בשנת 1974 על ידי מר רפאל אלון וכיום היא החברה הגדולה והמובילה בתחומי הפתרונות לאיכות הסביבה בישראל. כאדם הרואה בהעלאת המודעות לשמירה על איכות הסביבה דרך חיים, מר אלון הינו מחלוצי הארץ בתכנון והקמה של מטמנות לפסולת בעלי תקנים בין לאומיים. החברה מייצרת מרכבי דחס למשאיות אשפה, מתכננת ומייצרת כלי אצירה מכל הסוגים לאיסוף והפרדה של נייר, זכוכית, קרטון ואריזות, ובנוסף עוסקת במציאת פתרונות טכנולוגיים חכמים להוזלת הטיפול באשפה כגון מכלים טמוני קרקע ובמות הרמה תת קרקעיות לדחסניות. כמו כן, קבוצת אלון הקימה מפעלי מיון והפרדת אשפה לייצור חומרי גלם למחזור.

כבעלי חברה המעסיקה אנשים מכל שכבות האוכלוסייה, רפאל אלון דוגל בניהול אנושי ותומך, כאשר דלת משרדו פתוחה בפני כל אחד ואחד. החברה מאמינה בשוויון הזדמנויות, ושואפת לקדם כל עובד על פי יכולתו וכישוריו. הציונות היא מרכיב חשוב בעשייה של רפאל אלון אשר מקפיד להקים מפעליו באזורי פריפריה בארץ. באופן זה החברה אחראית לצמצום האבטלה באזורים בהם היא פועלת כמו גם מוצאת ידיים עובדות נאמנות. משך שנים ארוכות קבוצת אלון פעלה בדרום תחת ירי הטילים מעזה, ולא ויתרה על העשייה, על הפעילות ועל מקום עבודתם של העובדים. קבוצת אלון ממשיכה לשאוט קדימה באמונה, בנחישות וביצירתיות למתן פתרונות התייעלות בתחום לעתיד נקי וירוק לכולנו".

יו"ר ולפמן תעשיות, דניאל ולפמן: "דני הפך מפעל משפחתי קטן, למפעל גדול, מוביל ומודרני שמייצר מוצרי בטון ומוצרי מיגון שונים ומתקדמים שמשמשים לבניית תשתיות מדינת ישראל, בהם הרכבת הקלה. זאת תוך שמירת האווירה המשפחתית הייחודית של המפעל, אשר מעסיק עובדים מכל גווניה של החברה הישראלית. אישיותו של דני וערכיו יוצאי הדופן, מהווים דוגמה ומופת לכולנו. תעשיין אמיתי, ברוחו ונשמתו, אשר בעבודה קשה ואמונה, קידם את התעשייה הישראלית תוך יצירת מקומות עבודה והענקת פרנסה למשפחות רבות".
מנכ"ל ובעלי ר. טוטנאור ייעוץ והשקעות בע"מ ולשעבר בעלי חברת טוטנהאור מחשוב רפואי בע"מ, רן טוטנאור: "רן, שקיבל מאביו מפעל קטן ומשפחתי, הצליח להפוך אותו למפעל מוביל ומשגשג המגלגל עשרות מיליוני דולרים מדי שנה, מייצא לכ- 142 מדינות בחמש יבשות ומעסיק 450 עובדים, תוך התמודדות בהצלחה עם חברות ענק וקונצרנים עולמיים.

רן הצליח לעשות זאת באמצעות גמישות, יחסי אנוש, יצירתיות והתאמת הייצור לצרכי השוק לצד שיטות עבודה חדשניות, יעילות וחסכוניות. מוצריו עברו תהליך של התאמות טכנולוגיות וחדשנות טכנולוגית, תוך מתן מענה לדרישות הלקוחות ולתקני האיכות המחמירים ביותר בתחום הציוד הרפואי. מפעל החברה הממוקם בהר טוב שליד העיר בית שמש משתרע על שטח של 30,000 מ"ר ונחשב למתקדם בתחומו בעולם . לצד כל זאת, רן גם ידוע בתרומתו הגדולה לקהילה, ובין השאר, הינו תורם נכבד לאוניברסיטאות ובתי ספר ועוד עשרות גופים נוספים אשר פועלים למען הקהילה. כמו כן, רן פועל לשילוב בעלי מוגבלויות בשוק העבודה, ואף הסב סניף של חברת המשקם אשר מעסיקה רק בעלי צרכים מיוחדים, לטובת ייצור לחברה. יש לציין גם את פעילותו הציבורית הרחבה במשך 30 השנים האחרונות למען התעשייה הישראלית, אשר באה לידי ביטוי, בין היתר, בתפקידים רבים בהתאחדות התעשיינים ובמכון הייצוא. כיום, מכהן כיו"ר מרחב ירושלים ויו"ר פורום מנכ"לים של התאחדות התעשיינים".

יו"ר ובעלי חד אסף תעשיות, אברהם שני: "אברהם הצטרף לחברה של אביו בגיל 21 בלבד והפך אותה מבית מלאכה זעיר לייצור מסמרים, לקונצרן פלדה בינלאומי המשמש לבניית מדינת ישראל ותשתיותיה. לצד פעילותו העסקית, אברהם פעל רבות לקידום תעשיית הפלדה הישראלית וקידום החינוך המקצועי-טכנולוגי בישראל, כאשר בראש פעילויותיו הציבוריות ניצב פרויקט "הממציא הצעיר ע"ש אסף שני ז"ל" בשיתוף תעשיידע, אשר ייסד לפני כעשר שנים לזכר בנו שנהרג בתאונת עבודה במפעל. הפרויקט מגשים את חזונו הלאומי ומקרב את ילדי ישראל לתחומי התעשייה השונים כדי ליצור שינוי חברתי ולסייע בצמיחה הכלכלית העתידית של מדינת ישראל".

מנכ"ל ובעלי פח תעש, אהרון שפירא: "אהרון הנו מהנדס וציוני אמיתי, שהקים מהיסוד הקים במו ידיו עם שותפו - מפעל קטן באשקלון, שצמח להיות חברה גדולה ומצליחה, שמעסיקה במשך קרוב ל-50 שנה מאות עובדים. זאת כאשר הערך העליון אשר מנחה אותו הוא מחויבות מוחלטת ללקוחות ולהנדסה מצוינת מעודכנת וחדשנית, וכן זאת באמצעות שמרנות זהירה וצמיחה מהון עצמי בלבד והשקעה חוזרת מתמשכת של רווחים בהרחבת המפעלים, ללא הזדקקות למימון ומינוף. כמו כן הוא מאמין שעובדיו הם המפתח להצלחה, והוא מסור אליהם מאוד, ולאורך השנים דאג, לעובדיו, טיפח אותם וקידם אותם. לצד זאת אהרון עסק לאורך השנים בפעילות ציבורית ענפה, וכאשר אשקלון סבלה מהתקפות טילים, הוא הוביל את פעילות ועדת המפעלים בדרישה להקמת מערכת כריזה ואזעקות באזורי תעשייה ודרישות למיגון שהקטינו את הפגיעה בביטחון האישי וצמצמו פגיעה במפעלים".

נשיא המדינה המשיך ואמר כי "לדאבוני, בטקס החשוב הזה חסרות לנו התעשייניות המצטיינות", אמר הנשיא עוד: "קיבלתי פניות רבות לא להשתתף בטקס בשל כך, אך החלטתי לא להיענות להן משום כבוד הזוכים, ומשום שהתעשייה ראויה להוקרה ולא נכון שמאבק, גם אם הוא צודק, יפגע בהוקרה צודקת וראויה. ואולם בהחלט זה המקום וזאת ההזדמנות לומר שלא ייתכן שבשנת 2018 אין בין הזוכים גם זוכות. ראשית, לא ייתכן שאין מועמדות ראויות. שנית, אם נמשיך כך לא להכיר ולהוקיר את המנהלות המוכשרות בתעשייה, הרי שב-2028 נמשיך לתרץ ולטעון, ש'לא נמצאו מועמדות מתאימות'."