משפטנים מעטירים תשבחות לצד ביקורת נוקבת על החוק החדש לחדלות פירעון

עו"ד צבי וישנגרד

לדבריו, החוק נושא בשורה חשובה, והרוח הנושבת ממנו סוציאלית והומאנית. מעתה, כל מי שנקלע לחובות לא יירדף וייענש כפושע – אלא יזכה למסלול שיקום מהיר – תוך 4 שנים בלבד – על מנת להפוך אותו שוב לאזרח מועיל לחברה הפטור מחובותיו.

"השינויים הקטנים של הרגע האחרון בחוק, וסעיפי משנה שאיש עדיין לא התייחס אל השלכותיהם בפומבי, כל אלה הם שצריכים להדאיג, ואולי אפילו להפיג במקצת את האופוריה הכללית האופפת את קבלת החוק הסבוך הזה, שיש בו לא פחות מ-375 סעיפים" אומר עו"ד וישנגרד.

לדבריו, ההרעה המשמעותית ביותר בחוק שהתקבל, לעומת הצעת החוק שהוגשה – היא הקטנת חלקם של הנושים הקטנים בחוב המובטח. לדבריו, בהצעת החוק דובר על כך ש-50% מהחובות המובטחים יוזרמו לנושים קטנים. בחוק שהתקבל בפועל, צומצם חלק זה ל-25%. זוהי הרעה משמעותית, אשר פוגמת באיכות החוק.
"הרעיון בהעברת 50% מהחובות המובטחים לנושים קטנים הייתה לעצור את אפקט הדומינו בפשיטות רגל, בו עסק אחד נופל, וחובותיו מפילים עסקים קטנים נוספים שלהם הוא חייב כספים - וחוזר חלילה" אומר עו"ד וישנגרד.

לדבריו, גופים גדולים כמו בנקים וחברות אשראי – יציבים הרבה יותר, ופחות חשופים לחדלות פירעון של חברות. הם יכולים להיערך אליה בשינוי מדיניות הקצאת אשראי, ובגביית ריבית גבוהה יותר. לעומתם, נושים קטנים נותרו חשופים לאפקט הדומינו ההרסני הזה, והקטנת חלקם בחובות המובטחים, למעשה כמעט ומייתרת את החידוש החשוב הזה בחוק. "כולי תקווה שהמחוקק יראה לנכון לשנות את הסעיף הזה בהקדם האפשרי, ולהעלות את חלקם של הנושים הקטנים שוב ל-50%".

עו"ד וישנגרד מציין עוד, כי בחוק שהתקבל לא הופסק הקשר הגורדי בין שכר המנהלים המיוחדים, לבין הכספים שהם מצליחים לגבות מהחייבים שאותם הם מנהלים – והדבר עלול לדבריו לעודד חלק מהמנהלים המיוחדים להתנהלות מאוד נוקשה כנגד החייבים. "איני בא בטענות לחבריי המנהלים המיוחדים העושים עבודתם נאמנה אולם החוק מעמיד אותם בניגוד עניינים מובנה שעה שהתגמול המגיע להם הינו נגזרת ממה שהחייב משלם בפועל וצריך להיות בדרגה של מלאך ע"מ שהשיקול הכספי לא יהיה חלק מסך התשלום שהחייבים משלמים בהליך".

כמו כן, החוק החדש מטיל אחריות פלילית לכל חייב שנמצא 'חסר תום לב'. לדברי עו"ד וישנגרד מדובר על פניו בצעד חיובי, אך הוא מאד תלוי בפרשנות שייתנו לו המנהלים המיוחדים ובתי המשפט. "ייתכן שדווקא סעיף זה יאפשר לרדוף אחר חייבים שכשלו מלמלא את כל תגי החוק ככתובם וכלשונם – וניתקל שוב בתופעה העצובה הזו של אנשים הסוחבים חובות לאורך שנים ארוכות ללא יכולת לצאת מהפלונטר הכלכלי אליו הם נקלעו. צריך להקפיד שרק כאשר מדובר בחוסר תום לב מהותי וברור לעין – ייפלט החייב מהליך פשיטת הרגל, ויועבר אל ההליך הפלילי".

סעיף חוק נוסף שעלול ליצור הרעה בתנאי החייבים – הוא סעיף הדיור החלופי. לדברי עו"ד וישנגרד, מדובר בסעיף שללא ספק כוונתו טובה, ומטרתו למנוע אפשרות שאנשים שנקלעו לחובות ייזרקו לרחוב.
"אך בפועל, עד היום, מעט מאד פעמים נזרקו חייבים לרחוב. להיפך, עד היום, כאשר אחד מבני הזוג נקלע לחדלות פירעון, בעוד בן הזוג השני נותר בעל הכנסה – הרשויות התייחסו אל הבית כאל נכס תפוס, ושכמעט אינו בר-מכירה, ועל כן הפחיתו בצורה משמעותית את ערכו בחישוב הנכסים".

לדברי עו"ד וישנגרד, דווקא הסעיף החדש, המבטיח דיור חלופי לחייבים, עלול ליצור מוטיבציה בקרב מנהלים מיוחדים להעמיד למכירה גם נכסים תפוסים של חייבים – ולמעשה לכפות על כל המשפחה מעבר לדיור חלופי, דל בתנאיו, ומרוחק ממרכזי הערים. צריך להיות ערים לסכנה הזו, ולמנוע אותה בפועל.
כמו כן, קובל עו"ד וישנגרד על כך שההגנה מפני עיקול ביתם של חייבים ובני זוגם ניתנת רק בתחומי הקו הירוק, ורק בדירות הרשומות בטאבו. לדבריו, בכך המחוקק מפלה בצורה קשה בין אזרחי ישראל השונים, ללא שום הצדקה.

בנוסף, טוען עו"ד וישנגרד, שהחוק מאפשר במקרים מסוימים לחלט כספים המיועדים לחיסכון פנסיוני ולהותיר חייבים לעת זקנה ללא פנסיה– דבר המנוגד בצורה חריפה לרוח החוק והפסיקה.
עו"ד וישנגרד מתייחס בביטול לשינויים בתקרות החוב המאפשרים פנייה לחדלות פירעון. תקרת החוב בחדלות פירעון אישית הועלתה ל-50 אלף שקלים, וחדלות פירעון של חברה הועלתה ל-70 אלף שקלים. לדבריו, אין לצעדים הללו משמעות רבה, מפני שמדובר בחובות מאד נמוכים.

לדבריו, בצד החיוב, החוק עשוי להוריד לחץ מביהמ"ש המחוזי בכך שהוא מעביר חובות קטנים לטיפול רשם ההוצאה לפועל, ואת יתר התיקים לבתי המשפט לשלום (עד היום טופלו כל התיקים בבתי המשפט המחוזיים ויצרו עיכובים קשים) ובסעיף זה קיים שיפור מאד משמעותי כלפי כלל המערכת וכלפי החייבים.
מעבר לביקורת, עו"ד וישנגרד רואה בחוק החדש "חוק חשוב ביותר המעביר את ישראל מהמאה ה-19 למאה ה-21 – ועל כך יש להסיר את הכובע בפני יוזמי החוק ובפני שרת המשפטים איילת שקד שקידמה אותו".

עו"ד צבי וישנגרד www.zvilaw.co.il/ משמש כסגן יו"ר ועדת חדלות פירעון בלשכת עורכי הדין, עוסק בתביעות אזרחיות ומנהליות, ליטיגציה, הקמה ופירוק חברות, עריכת הסכמי מכר במקרקעי, הליכי ההוצאה לפועל ופשיטת רגל, ועוד.