המדינה תובעת לפנות את מתחם דן דיזיין סנטר ושופרסל דיל שליד קניון איילון

זאת במסגרת האכיפה היזומה שמובילה הפרקליטות האזרחית לשם הגנה על זכויות הציבור, שמירה על נכסי המדינה והקופה הציבורית
מדינת ישראל הגישה היום לבית המשפט המחוזי בת"א תביעה לסילוק ידן של חברת יצחקי מחסנים בע"מ ויצחקי השקעות בע"מ ממתחם "דן דיזיין סנטר" וממתחם שופרסל דיל, המצויים ברחוב הלח"י בבני-ברק, וכן תביעה כספית לתשלום סכומים המגיעים למדינה, אשר בשלב זה מוערכים בכ-175 מיליון שקל. התביעה הוגשה ע"י פרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי), בשיתוף היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה, וזאת במסגרת האכיפה היזומה שמובילה הפרקליטות האזרחית לשם הגנה על זכויות הציבור, שמירה על נכסי המדינה והקופה הציבורית.

התביעה נוגעת לשני מתחמי קניות גדולים הממוקמים בשטח מבוקש במרכז הארץ, ליד קניון איילון ברמת גן, והמשתרעים על שטח כולל של כ-28 דונם: 13 דונם במתחם דן דיזיין סנטר, עליהם מצויות חנויות רבות, ו-15 דונם במתחם עליו מצוי סניף גדול של שופרסל. שני המתחמים מצויים על אדמות מדינה, ובשנים 1987 ו-1988 כרתה חברת יצחקי חוזים עם המדינה לפיהם היא קיבלה, ללא תמורה כספית, זכות להחזיק ולעשות שימוש בהתאם לחוזים – במתחם דן דיזיין עד לפברואר 2009 ובמתחם שופרסל עד לדצמבר 2006.

בתמורה, חברת יצחקי התחייבה להקים על חשבונה מבני אחסנה ולאחסן במקום מוצרים בעלי פוטנציאל הובלה באמצעות הרכבת. בתוספות לחוזים, שנחתמו ב-1990, קיבלה חברת יצחקי גם זכות שימוש במקרקעין למטרת מבנים ומחסנים וחנויות במגבלות מסוימות.

בתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד עמי עבר-הדני, טוענת המדינה כי חברת יצחקי הפרה את התחייבויותיה במספר מישורים, וכיום היא מחזיקה במתחמים הללו שלא כדין, כאשר היא נהנתה במשך שנים רבות מתקבולים ורווחים עצומים שאינם מועברים למדינה כנדרש.

ההפרות העיקריות להן טוענת המדינה הן:

- אי מתן חשבונות: חברת יצחקי התחייבה לאפשר למדינה לעיין בספרי החשבונות שלה, ולהמציא למדינה, לפי דרישתה, מאזנים, דו"חות וכל הדרוש להוכחת נכונות תשלום דמי השכירות למדינה (דמי החכירה והתוספת להם). למרות זאת, החשבונות הנדרשים מעולם לא הועברו למדינה, למעט חשבונות חלקיים עבור השנים 2007-1997.

- אי פינוי המקרקעין: על פי המוסכם בחוזים המקוריים למחסנים, חברת יצחקי היתה אמורה לפנות את מתחם דן דיזיין ב-2009 ואת מתחם שופרסל ב-2006. בנוסף, המדינה טוענת כי סילוק ידה של חברת יצחקי מהמתחם מתחייב גם בשל הפרת התחייבויות יסודיות כמפורט בתביעה (בין היתר, כאמור, אי-תשלום התמורה, העברת זכויות לצד ג' ואי-מתן חשבונות), כאשר עד למועד הפינוי חייבת חברת יצחקי בתשלום מלוא חיוביה החוזיים והפיצויים.

- אי תשלום תמורה מוסכמת: על פי המוסכם בחוזים, היה על חברת יצחקי לשלם למדינה בגין שני המתחמים, בכל שנה, דמי חכירה שנתיים בסך כולל של 400 אלף דולר. על סכום זה נקבעה חובת תשלום נוספת של 17% לכל דולר, מעל הכנסה שנתית של 2.35 מיליון דולר של חברת יצחקי משני המתחמים. ואולם, חברת יצחקי אינה משלמת מזה כ-20 שנה את התמורה הנוספת לדמי החכירה השנתיים. המדינה תובעת סכומים אלו בתוספת ריבית פיגורים כמוסכם בחוזים.

- תוספת בניה נרחבת ולא מאושרת על המקרקעין ואי תשלום דמי חכירה בגינה: חברת יצחקי התחייבה בחוזים לבנות כ-22,000 מ"ר, אך בפועל בנתה בהערכה גסה למעלה מ-63,000 מ"ר! המדינה טוענת, כי מעבר להפרת החוזה, היא זכאית לפיצויים בדמותם של דמי החכירה השנתיים והתמורה הנוספת בגין השטח הבנוי הנוסף.

- העברת זכויות חוזיות לצד שלישי: המדינה טוענת כי חברת יצחקי מחסנים התחייבה בחוזים שלא להעביר כל זכות מזכויותיה לצד ג', אך בפועל מפרסומיה שלה עולה כי היא העבירה את זכויותיה לצד שלישי – חברת יצחקי השקעות.

כאמור, המדינה מעריכה סך הסכומים המגיעים לה מחברת יצחקי בלפחות 175 מיליון שקל, נכון למועד הגשת התביעה, אך כאמור אין בידיה את מלוא הנתונים הנחוצים לחישוב סכום התביעה המדויק.