חסכון פנסיוני לעובד – מהו החוק בדבר ביטוח פנסיוני לעובד

חסכון פנסיוני לעובד הוא חובה והחוק מגדיר באופן מדויק את ההתנהלות וההפרשה שיש לבצע
חסכון פנסיוני לעובד

החל משנת 2008 חלה חובה על כל מעביד להפריש  כספים לעובדים עבור חיסכון פנסיוני, זהו מהלך שיזמה המדינה לאחר שנוכחה לדעת שפנסיונרים שסיימו שנים רבות של עבודה אצל מעסיקים במגזר הפרטי, מגיעים לגיל הפנסיה כמעט חסרי כל כיוון שלא חסכו לאורך כל השנים הללו כספים עבור השנים שבהם לא תהיה להם הכנסה ממשכורות. חסכון פנסיוני לעובד הוא חובה והחוק מגדיר באופן מדויק את ההתנהלות וההפרשה שיש לבצע.
הסכמי הפנסיה עבור שכירים שעובדים במגזר הפרטי מתבצעים בפועל בהתאם לחוזים האישיים שהעובדים חותמים עם הנהלת החברה, או במסגרת הסכמים קיבוציים על פי שיוך מקצועי. אם נוצרים מצבים שבהם ההסכמים הללו לא מתבצעים בפועל על ידי מעסיקים ספציפיים, פונים העובדים בעניין זה לסיועו של עורך דין דיני עבודה כדי שיעזור להם לאכוף את החוק וכך העובדים יקבלו את מלוא הזכויות הסוציאליות שלהם.

אופן תשלום חסכון פנסיוני לעובד
עובד חדש אשר מתחיל לעבוד בעסק מסוים, מקבל זכות יסוד של הפרשה לפנסיה ועליו לבחור את אפשרות החסכון מבין שלושה מסלולי חסכון פנסיוניים, ביטוח מנהלים, קופת פנסיה או קופת גמל לקצבה.

אופציות החסכון השונות בקופות הפנסיה
ביטוח מנהלים הוא מסלול פנסיוני אשר כולל חיסכון לגיל הפנסיה, ביטוח במקרה של אובדן כושר עבודה וביטוח ריסק במקרה של מוות. החוסך יכול למשוך את מלוא סכום החיסכון בהגיעו לגיל הפרישה או לחלופין לתאם קבלת תשלום חודשי בהתאם לסכומים העומדים לרשותו.
קופת גמל היא חסכון חודשי עבור קבלת קצבה. המעביד מפריש את הכספים החודשיים לקופה זו והפנסיונר יכול למשוך את הכספים כולל הרווחים והריביות שנצברו וזאת על פי הקריטריונים שקבעה קופת הגמל.
קרן פנסיה היא קופת חסכון פנסיוני לעובד אשר כוללת בתוכה כמה כיסויים חשובים כמו קצבת שאירים במקרה של מוות, קצבת נכות אם נוצרה סיטואציה של אובדן כושר עבודה, וקבלת קצבת פנסיה מגיל הפרישה. סכום הקצבה החודשי משתנה בין עובד אחד לשני וזאת בהתאם לוותק שלו בקרן הפנסיה.

אחוזי ההפרשה לפנסיה מתוך שכרו של העובד
כל מעביד מחויב להתחיל להפריש כספים לטובת חסכון פנסיוני לעובד, עבור כל עובד לאחר שישה חודשי עבודה ראשונים. עבור עובד שגילו הוא מעל 21 שנים ועבור כל עובדת שגילה הוא מעל 20 שנה. לאחר שלושה חודשי עבודה, המעסיק משלם רטרואקטיבית עבור החודשים הקודמים לעובדים שכבר הייתה להם קופת פנסיה במקום העבודה הקודם.
סך ההפרשה החודשית שמעביר המעסיק לקופה או לביטוח בכל חודש היא נגזרת של סך השנים שבהן הוא עובד בחברה. בשנה הראשונה עליו לשלם במינימום % 2.5 משכרו הממוצע של השכיר. בכל שנה שבה העובד ממשיך לעבוד במקום עבודה זה, על המעביד להגדיל את ממוצע הפרשת הכספים לפנסיה בשיעור זהה. עד תום חמש השנים שבהן העובד צובר בסך הכול הפרשה חודשית ששיעורה המלא הוא % 15.