דברי הנגיד בישיבת הממשלה בנושא הגדלת תקציבי 2020 ו-2021 לצורך היערכות מערכת החינוך לשנת הלימודים תשפ"א

בנק ישראל

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, השתתף היום בישיבת הממשלה בנושא הגדלת תקציבי 2020 ו-2021 לצורך היערכות מערכת החינוך לשנת הלימודים תשפ"א. להלן הדברים שהעלה בדיון:

ההצעה להגדיל את תקציב החינוך המוגשת היום לאישור הממשלה היא ככל הנראה מחויבת המציאות. לפתיחת שנת הלימודים באופן תקין בספטמבר יש חשיבות רבה הן ללמידה, הן לצמצום ההשפעות החברתיות השליליות של היעדר המסגרות והן ליכולת של ההורים – בעיקר לילדים בגילים הצעירים – לצאת לעבודה. לצד זאת, להתאמות הנדרשות כדי לאפשר למידה בטוחה תוך מיזעור הסיכון להדבקות בנגיף הקורונה יש עלויות חד-פעמיות ניכרות שנדרש לתקצב באופן מיידי.

בעוד שהצורך להגדיל את תקציב החינוך ברור, חשוב לבחון האם הכרחי להגדיל את מסגרת התקציב – גם אם באופן חד-פעמי – כדי לממן זאת. בחודשים האחרונים הממשלה קיבלה החלטות שהגדילו את ההוצאה המותרת בשנת 2020 בכ-81 מיליארדי ₪, ולאחרונה גם את ההוצאה המותרת בשנת 2021 ביותר מ-25 מיליארדי ₪. לפני שפונים להגדלת מסגרת התקציב רצוי לבחון היטב את המסגרות שכבר אושרו כדי לוודא שלא צפוי בהן תת-ביצוע, וככל שצפוי תת-ביצוע עדיף להקצות מחדש את המקורות שכבר אושרו ולא להמשיך ולהגדיל את מסגרת ההוצאה.

ההתמודדות עם משבר הקורונה דורשת – ותמשיך לדרוש - משאבים תקציביים רבים. ישראל, כמו מדינות רבות אחרות, זוכה עד כה לאמון השווקים במימון הצרכים התקציביים הנובעים מהמשבר. כדי לשמר את האמון הזה, חשוב שהממשלה תקפיד שההוצאות להתמודדות עם המשבר ייבחנו בזהירות, וכי  הכספים מיועדים למטרות הנגזרות מהמשבר ולתכניות התורמות להתמודדות  טובה יותר של המשק עם האתגרים שהמשבר מציב בפנינו, ובפרט להבטחת הצמיחה אחרי המשבר.

מבחן השווקים אינו עוסק רק בפרמטר מספרי כזה או אחר, כמו למשל יחס החוב לתוצר או הגירעון, אלא גם בדרך שבה ממשלות ומדינות מתנהלות ומקצות את המשאבים התקציביים בעת המשבר. בהקשר זה, כדאי לזכור שלא ניתן למתוח את הגירעון ללא גבול ולכן ראוי שייבחן תחילה השימוש במסגרות שכבר הוקצו. בראייה זו ראוי לקבל החלטה על תכנית כוללת להגדלת הביקושים, התעסוקה והאצת הצמיחה, במקום לקבל את ההחלטות בשלבים, תוך שימוש בקופסאות ייעודיות.