הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים בוחנת את אופן עמידתן של כלל המפלגות המתמודדות לכנסת ה-23 בהוראות חוק הגנת הפרטיות והתקנות מכוחו

מדובר בהליך פיקוח רוחבי מתוכנן בו פתחה הרשות בשבוע שעבר, במסגרתו הפיצה לכל המפלגות דרישת ידיעות ומסמכים ומקיימת פיקוח במשרדיהן
הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים החלה לאחרונה לבצע הליך פיקוח רוחבי בקרב כלל המפלגות המתמודדות לכנסת ה-23, במסגרתו הפיצה בשבוע שעבר לכלל המפלגות מכתבים מקדימים בעניין. במישור המנהלי, הפיקוח כולל, בין היתר, משלוח של דרישת ידיעות ומסמכים, הנוגעת לאבטחת המידע של פנקס הבוחרים שהועבר למפלגות לקראת הבחירות, אבטחת וניהול מאגרי המידע, אופן טיוב המידע, פעילותם של ספקים חיצוניים והאופן בו המפלגות עורכות בקרה על פעילותם ובחינת הרשאות הגישה למאגר. בנוסף לכך, הרשות מבצעת פיקוח מתואם במשרדי הרשימות שקיבלו בבחירות האחרונות למעלה מחמישים אלף קולות (מדובר בכ-9 רשימות). יצויין, כי הפיקוח נערך גם בקרב מפלגות שהתמודדו לכנסת ה- 22 וקיבלו מעל 50,000 קולות- אף אם אינן מתמודדות בבחירות הנוכחיות.

לקראת הבחירות, נמסר למפלגות פנקס הבוחרים וזאת לצורך שתי מטרות בלבד והן התמודדות בבחירות ויצירת קשר עם ציבור הבוחרים. המידע הנכלל ברשימות הבוחרים הינו מידע אישי אשר נגזר ממרשם האוכלוסין וכולל את שם המשפחה של כל בוחר, שמו הפרטי, שם אביו או אמו, שנת לידתו, כתובתו ומספר זהותו במרשם האוכלוסין. מידע נוסף שניתן להסיק מכך הוא העובדה שכל הרשומים בפנקס הם מעל גיל 18.

בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, על המפלגות לעשות שימוש במידע אך ורק למטרה לשמה נמסר להן, לרבות אי העברתו לצדדים שלישיים לשימושים אחרים. כמו כן, תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) קובעות דרישות אבטחת מידע מחמירות החלות גם על המפלגות. בהתאם לתקנות, כל גורם במשק אשר מחזיק במידע על למעלה מ-100 אלף איש מחויב ברמת אבטחת המידע הגבוהה ביותר, בהתאם לתקנות, ועליו לדווח לרשות להגנת הפרטיות בכל מקרה של אירוע אבטחה חמור, כגון דליפת מידע. כמו כן, עם תום תקופת הבחירות, על המפלגות להחזיר את המידע שבפנקס ולבער את המידע באופן שלא יאפשר שחזורו.

במסגרת הליך הפיקוח הרוחבי הרשות בוחנת, בין היתר, האם המפלגות מחזיקות בנהלים בכל הנוגע לשימוש במידע מתוך פנקס הבוחרים, מה הם השימושים שעושות בו והאם הן מקיימות את רמת אבטחת המידע הנדרשת מהן, על פי הוראות חוק הגנת הפרטיות והתקנות מכוחו. כמו כן, בודקת הרשות מי הם בעלי ההרשאות לגישה למידע והאם המפלגות מעבירות את המידע לצדדים שלישיים לשימושים אחרים.

בנוסף לכך, הרשות בוחנת האם המפלגות עושות שימוש ביישומים לניהול מעקב ועדכונים אודות מצביעים בקלפי והאם נעזרות בחברות חיצוניות לשם כך. כמו כן, נבחנת עמידת המפלגות בסוגיית מחיקת המידע עם תום הבחירות וכן את האופן שבו הן מוודאות, במקרים בהן המידע מועבר לצדדים שלישיים, שאלה עומדים בדרישות החוק והתקנות בכל הנוגע לאבטחתו ולשימוש הראוי בו, על פי החוק והתקנות.

הרשות להגנת הפרטיות מזכירה כי שימוש במידע מפנקס הבוחרים למטרות אחרות מאלה שפורטו בחוק, הוא עבירה שדינה מאסר שנתיים, לפי סעיף 118א לחוק הבחירות. בנסיבות מסוימות הדבר יהווה גם עבירה של פגיעה בפרטיות שדינה חמש שנות מאסר, או עבירה של שימוש במאגר מידע שלא למטרה לשמה הוקם שדינה שנת מאסר.

עו"ד עלי קלדרון, מנהל מחלקת אכיפה ברשות להגנת הפרטיות: "לקראת הבחירות, מופקד בידי המפלגות מידע אישי ויקר ערך, מידע אודות אזרחי המדינה, והוא המידע שנמצא בפנקס הבוחרים. מידע זה נמסר למפלגות לצורך שתי מטרות בלבד: התמודדות בבחירות ויצירת קשר עם הבוחרים. למפלגות אסור לעשות בו שימוש אחר מלבד מטרות אלה. לצד השימוש המותר, המפלגות נדרשות לאבטח את המידע כנדרש בחוק הגנת הפרטיות ותקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע). הרשות להגנת הפרטיות מדגישה, כי בכל הנוגע למידע שבפנקס הבוחרים, האחריות לקיום הוראות חוק הגנת הפרטיות וחוק הבחירות לרבות אבטחתו, מוטלת בראש ובראשונה על המפלגות, גם ובמיוחד כאשר הן נעזרות בספקי מיקור חוץ, והן עלולות לשאת באחריות פלילית או אזרחית במקרה של הפרת הוראות חוק הגנת הפרטיות."