שיתוף פעולה בין ישראל להולנד בנושאי חדשנות וכלכלה מעגלית - טלנירי










TLV  |  LDN  |  NY
 
מסחר בבורסה בורסה מסחר בבורסה תחרות המשקיעים מסחר בבורסה


> > חדשות שוק ההון

שיתוף פעולה בין ישראל להולנד בנושאי חדשנות וכלכלה מעגלית


משרד הכלכלה והתעשיה
השרה ההולנדית לענייני סחר חוץ ושיתוף פעולה, הגב' זיגריד קאך, הגיעה לביקור בארץ בליווי משלחת עסקית ענפה, במטרה לקדם את השותפות בחדשנות וקידום מודל הכלכלה המעגלית שעתיד לייצר פתרון למשבר האקלים תוך שמירה על הצמיחה הכלכלית. בהמשך היום תיפגש השרה עם שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן

הבוקר (3.2.20) הגיעה לביקור בארץ השרה ההולנדית לענייני סחר חוץ ושיתוף פעולה, הגב' זיגריד קאך, בליווי של משלחת עסקית גדולה, ובה בכירים מחברות הולנדיות ידועות כגון פיליפס, וזאת על מנת להכיר את התעשייה הישראלית החדשנית ואת השימוש בטכנולוגיות מתקדמות, וכן במטרה לקדם את שיתוף הפעולה הקיים בנושא כלכלה מעגלית. במהלך הביקור התקיים מפגש בנושא הכלכלה המעגלית של במשלחת העסקית וכ-50 חברות ישראליות.

כחלק מקידום הכלכלה המעגלית בישראל, משרד הכלכלה רואה ערך משמעותי בלמידה ממדינות עם פעילות משמעותית בתחומים אלו דוגמת הולנד ופינלנד. מדינות אלה, מצידן, מעוניינות לייצר שיתופי פעולה עסקיים עם חברות ישראליות כדי לרתום את החדשנות הישראלית להתמודדות עם האתגרים הטכנולוגיים של הכלכלה המעגלית וניצול ההזדמנויות העסקיות שרק יתרחבו בהתאם לאג'נדות העולמיות בנושאי סביבה. במסגרת שיתוף הפעולה בין הולנד לישראל, הגיעה משלחת עסקית של 12 חברות הולנדיות בהובלת שרת סחר החוץ ופיתוח שיתופי פעולה ההולנדית, הגב' זיגריד קאך. החברות מגיעות מתחומים מגוונים של ניהול פסולת, מחזור, אקדמיה, אדריכלות, תשתיות, מזון, חקלאות וחברות ייעוץ שמתמחות בתחום.

המפגש מהווה חלק מהמאמצים והיוזמות של מינהל תעשיות לקידום תכנית לאומית לכלכלה מעגלית בתעשייה בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, התאחדות התעשיינים, המועצה הישראלית לבניה ירוקה, רשות החדשנות וגופים רבים נוספים, אשר מטרתה להניע את התעשייה אל עבר שימוש יעיל יותר במשאבים ולטיפול בבעיות סביבתיות באמצעים טכנולוגים חדשים כבר בשלבי התכנון, העיצוב והיצור המוקדמים ובכך להפוך את הדרישות הסביבתיות להזדמנות במקום לנטל על התעשייה. התוכנית מתמקדת בסקטור הבניה והתשתיות, סקטור האריזה וסקטור הכימיה והפארמה, לצד תחומים רוחביים כמו תמיכה בחדשנות, במחזור ובהעלאת המודעות של התעשייה לתועלות הכלכליות והסביבתיות של כלכלה מעגלית. במקביל, התוכנית גם פועלת לטיוב רגולציה כך שהיא תאפשר קיום של פרויקטים מעגליים.

מדובר בתוכנית פורצת דרך עבור התעשייה הישראלית, אשר מיישרת קו עם מגמות עולמיות עם דגש על האיחוד האירופי שרואה בכלכלה המעגלית את פוטנציאל הצמיחה הגדול ביותר עבור התעשייה בעשורים הקרובים. במקביל, כלכלה מעגלית מאפשרת לתעשייה להפוך לחלק מהפתרון הסביבתי הגלובאלי באמצעות הקטנת טביעת הרגל הסביבתית של ענפי הכלכלה (ובעיקר התעשייה).

עוז כ"ץ מנהל מינהל תעשיות במשרד הכלכלה: "מינהל תעשיות במשרד הכלכלה פועל לקדם תעשייה ישראלית צומחת וסביבתית, והתוכנית הלאומית לכלכלה מעגלית בתעשייה תביא את ישראל לעמוד בשורה אחת עם המדינות המתקדמות בעולם, כמו הולנד".

במהלך המפגש בנושא כלכלה מעגלית, שאורגן על ידי שגרירות הולנד בשיתוף עם מינהל תעשיות ומינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, מכון הייצוא, איגוד לשכות המסחר, התאחדות התעשיינים ומשרד החוץ, הוצג חזון משותף לשתי המדינות לטפח את הקשרים העסקיים סביב נושאים של כלכלה מעגלית. כמו כן, התקיים סמינר, בו נציגי ממשלה מהולנד וישראל דנו בגישות לקידום כלכלה מעגלית בשתי המדינות. בנוסף, חברות הולנדיות שיתפו בניסיון שלהן בהטמעת כלכלה מעגלית ושימוש במודלים עסקיים מעגליים והתרומה הכלכלית והסביבתית של פעולות אלו לחברות.

בצד הישראלי הוצג פרוייקט R2π לחקר מדיניות לעידוד כלכלה מעגלית ופיתוח כלים יישומיים למעבר לכלכלה מעגלית. המחקר שהוזמן על ידי האיחוד האירופי, וכלל 16 שותפים מ-9 ארצות שונות, נוהל בידי מכון ירושלים (ימית נפתלי) ומשמש כמחקר העיקרי לפיו האיחוד האירופי קובע את האסטרטגיה שלו לעידוד כלכלה מעגלית. בתום הסמינר נערך סשן של B2B, בו נערכו כ-30 פגישות בין חברות ישראליות לחברות המשלחת ההולנדית בכדי להזניק שיתופי פעולה עתידיים.

תפיסה של כלכלה מעגלית גורסת כי הפגיעה בסביבה מגיעה במקרים רבים לא כהכרח, אלא כבעיה כלכלית הקיימת בתעשייה, ואשר נובעת מחוסר יעילות, בין השאר, בייצור. בעוד המודל הכלכלי הקלאסי ניתן לתיאור בצורה ליניארית של לקיחה של חומר מוצא, עיבודו למוצר, שימוש וזריקה (take, make, dispose), הכלכלה המעגלית מנסה לסגור למעגל את המודל הזה, כאשר המעבר יכול להתרחש באחד או יותר מהערוצים הבאים:


1. ייעול תהליך היצור על ידי צמצום השימוש במשאבי טבע- לדוגמא מפעל בצפון שהקטין את הפחת של שימוש בסומסום בהליך ייצור טחינה.
2. שילוב חומרי גלם ממוחזרים במוצרים- פרויקט סימביוזה תעשייתית, בו פסולת של מפעל אחד משמשת כחומר גלם למפעל אחר, שבתום שנה לפעילותו חסך למשק מעל 10 מלש"ח בעלויות ישירות, חסך הטמנה של מעל 20,000 טון וחסך פליטות של 28,000 טון פחמן דו חמצני. לדוגמא מפעל אינסטלציה בצפון שתוצר הלוואי שלו הוא חול המשמש לתעשיית הבנייה, או חברת שלתות שהשתמשה כמילוי בשאריות חיתוך פלסטיק ממפעל אחר.
3. תכנון ועיצוב מראש של מוצרים כך ש:
a. המוצרים יתיאמו למחזור (שימוש בחומרי גלם ברי מחזור, ניתנים לפירוק) לדוגמא עיצוב טלפונים סלולריים כך שיהיו ניתנים לפירוק ע"י רובוטים ולא נצטרך לזרוק את המכשיר עם כל המתכות היקרות שבתוכו.
b. המוצרים ישמשו לזמן ממושך (עמידים, מתאימים לשימוש חוזר, ברי תיקון ומודולריים). לשם כך:
i. החברות צריכות לפתח מודלים עסקיים חדשים כגון "שירות במקום מוצר"- לדוגמא שדה התעופה סכיפהול קנה אור במקום מנורות. כתוצאה מכך, חברת פיליפס, שזכתה במכרז, בנתה מודל של נורות בעלות אורך חיים ארוך, ברות תיקון וחסכוניות מבחינה אנרגטית (בניגוד לנורות הלהט שתוכננו להתקלקל ע"י היצרנים).
ii. החברות צריכות לשפר את שירותי התחזוקה לאחר המכירה
iii. החברות צריכות לאפשר שדרוג של מוצרים קיימים (לדוגמא phoneblocks)

כחלק מגיבוש התוכנית לכלכלה מעגלית, מתקיימת היוועצות עם חוקרי כלכלה מעגלית בישראל ובעולם, יועצים, גופים בינלאומיים המתעסקים בכלכלה מעגלית דוגמת TNO ההולנדי וממשלות שקידמו תוכניות דומות, בדגש על ממשלת הולנד שמעורבת בתהליך.

הניסיון בעולם מלמד כי לתוכניות מסוג זה פוטנציאל אדיר לתרומה לכלכלה המקומית ולסיוע בצמיחה, ביצירת מקומות עבודה ובהפחתת ההשפעות הסביבתיות.

ניתוח כלכלי של חברת מקינזי מ2015 מציג שיישום כלכלה מעגלית באיחוד האירופי יביא לחיסכון שנתי של 600 מיליארד יורו כתוצאה מחסכון במשאבים ולחיסכון שנתי נוסף של 1,200 מיליארד יורו בהוצאות נוספות ועלויות חיצוניות עד שנת 2030 בהשוואה להיום. בנוסף, הדו"ח חזה עליה תוספתית של 7% בתמ"ג וייצור אלפי משרות חדשות כתוצאה מהשקעות מאסיביות בטכנולוגיות חדשות, בציוד, בבנייה ובתשתיות. תחזיות צמיחה דומות נמצאו גם בדוחות נוספים בדנמרק, צרפת, גרמניה ובהולנד, אשר כולן כאחד הבינו את הפוטנציאל הגלום ומעודדות את התעשייה שלהן לעבור לייצור מעגלי בעזרת יישום תוכניות לאומיות לקידום כלכלה מעגלית.


המדינות עושות זאת כדי להגדיל את הצמיחה והרווחים של התעשייה, להקטין את התלות במשאבי טבע, להקטין את כמות הזיהום ולעמוד ברגולציה שתהיה יותר ויותר משמעותית ככל שעובר הזמן.

פוטנציאל ההצלחה בישראל צפוי להיות גדול מכיוון שבישראל כ80% מהפסולת מועברת להטמנה וכמעט שאין שימוש בכלים של כלכלה מעגלית בתעשייה. נדבך אחד מהתוכנית הינו הרחבת תוכנית הסמביוזה התעשייתית לכל לקידום שיתוף פסולות בתעשייה בהמשך לפיילוט אשר מינהל תעשיות מריץ בימים אלו. ההערכות שהפוטנציאל לחיסכון לתעשייה ולמשק בתקופת הפיילוט רק לתכנית זו יהיה כ-300 מיליון ₪, הנובעים, בין השאר, מרווחים ממכירות פסולת, מחיסכון בעלויות טיפול בפסולת, ממניעת פליטות של גזי חממה, מחסכון בשימוש במים בתעשייה, ממניעת העברה של פסולת המיועדת להטמנה, ממניעת הצורך בסילוק חומרים מסוכנים ומחסכון בחומרי גלם בתעשייה.

בהמשך השרה קאך תקיים פגישה עם שר הכלכלה והתעשייה, ח"כ אלי כהן, ובה ידונו בנושאים חשובים הצופים פני עתיד, בשיתוף פעולה בתחום החדשנות ובקידום מו"פ תעשייתי בין שתי המדינות במסגרת תכניות המו"פ של האיחוד האירופי, ובפרט לקראת תכנית המו"פ הבאה של האיחוד האירופי Horizon Europe, שצפויה להתחיל בשנת 2021. בנוסף על כך, ידונו השרים בנושא סגירת פערים מגדריים, והשר כהן יציג את התכנית של משרד הכלכלה והתעשייה לקידום יזמות נשית בעסקים. השתלבותן של נשים בתפקידים בכירים, בניהול, ביזמות ובבעלות על עסקים במשק הישראלי חשובה במעלה, ועל כן המשרד פועל ליצירת תכנית ייעודית לעידוד השתתפותן של נשים ביזמות ובעסקים בשיתוף רשות החדשנות, רשות ההשקעות, מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה ומכון הייצוא.

בשנת 2018 יחסי המסחר הבילטראליים עם הולנד נאמדו בהיקף של 3.7 מיליארד דולר, מתוכם הייצוא היווה 2.2 מיליארד דולר, ו-1.5 מיליארד דולר ייבוא. לפי נתוני הלמ"ס, סך הייצוא להולנד במחצית הראשונה של שנת 2019 עמד על 1.12 מיליארד דולר, וסך הייבוא מהולנד לישראל עמד על כ-700 מיליון דולר. הולנד הינה שותפת סחר חשובה של ישראל באירופה, וככזו שיתוף הפעולה עמה חולש על מגוון תחומים נוספים, ובהם גם נושא שיתוף הפעולה במחקר ופיתוח (מו"פ), חדשנות והכלכלה המעגלית.

מנהל מינהל סחר חוץ, אוהד כהן: "מינהל סחר חוץ של משרד הכלכלה והתעשייה מברך על ביקור השרה בארץ ועל הנכונות לקדם שיתופי פעולה בנושאים שונים ומגוונים. המינהל מפעיל מערך של כ-50 משרדים כלכליים, הפרוסים ברחבי העולם לשם קידום יצוא והשקעות זרות, כולל אחד בהולנד, אשר מקדמים את הייצוא הישראלי, בכך שמקשרים בין החברות הישראליות לגורמים הרלוונטיים בחו"ל. בנוסף מערך כלי סיוע לתעשייה מאפשר לחברות ישראליות לקבל תמיכה כספית לטובת הרחבת פעולות הייצוא של החברות בחו"ל".



טלנירי מציעה לך את מגוון השירותים תחת קורת גג אחת!

פתיחת חשבון למסחר בארץ ובארה"ב, שירותי איתותים לישראל, ארה"ב והמעו"ף, שירות החזרי מס, תוכנת ניתוח טכני ועוד... השאר את פרטיך ונחזור אליך בהקדם

שם מלא*: טלפון*: דוא"ל:


RSS

כתבות נוספות

- מידע פיננסי לפני כולם  © כל הזכויות שמורות  |  משרד ראשי: רח' היצירה 19 רחובות  |  08-9361736  |  info@talniri.co.il