התפתחות החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי ברביע הראשון של 2019

בנק ישראל

מרבית העלייה ביתרה זו מקורה בגידול ביתרת החוב של המגזר העסקי (כ-19 מיליארדי ש"ח, 2%); ביתרת החוב של משקי הבית גדל בעיקר החוב לדיור.

א. החוב של המגזר העסקי הלא-פיננסי[1]
מהחטיבה למידע ולסטטיסטיקה נמסר, כי ברביע הראשון של שנת 2019 גדלה יתרת החוב של המגזר העסקי בכ-19 מיליארדי ש"ח (2%) לרמה של כ-942 מיליארדים. העלייה ביתרת החוב נבעה בעיקר מגידול כמותי משמעותי שהסתכם בכ-26 מיליארדי ש"ח והורכב בעיקרו מהלוואות בנקאיות והלוואות מתושבי חוץ.
עלייה זו קוזזה בחלקה כתוצאה מייסוף של כ-3.1% בשער החליפין של השקל מול הדולר שהקטין את השווי של החוב הנקוב במט"ח והצמוד לו.

ברביע הראשון של השנה הנפיק המגזר העסקי אג"ח בשווי של כ-9 מיליארדי ש"ח, נמוך מעט מממוצע הגיוסים בשנת 2018 (כ-9.7 מיליארדים בממוצע לרביע). ענף הנדל"ן והבינוי המשיך להוביל בגיוסים (כ-68% מסך הגיוסים). באפריל 2019 הנפיק המגזר העסקי אג"ח בשווי של כ-3.3 מיליארדי ש"ח, רובן באג"ח סחירות.

ברביע הראשון של השנה המרווח בין תשואת האג"ח הקונצרניות הכלולות במדד תל בונד 60, לבין תשואת האג"ח הממשלתיות הצמודות הצטמצם בכ-0.3 נק' האחוז לכ-1.22 נק' האחוז, זאת לאחר התרחבות של כ-0.5 נק' האחוז ברביע הקודם. באפריל 2019 מרווח זה המשיך להצטמצם עד לרמה של כ-1.14 נק' האחוז. (

ב. החוב של משקי הבית
יתרת החוב של משקי הבית גדלה ברביע הראשון של שנת 2019 בכ-5 מיליארדי ש"ח (1%) לרמה של כ-562 מיליארדים. מרבית הגידול, כ-4 מיליארדים, ביתרת החוב לדיור (לרמה של כ-364 מיליארדים) והיתר, כמיליארד, ביתרת החוב שלא לדיור (לרמה של כ-198 מיליארדים).

ברביע זה חלה עלייה קלה בקצב הגידול השנתי של יתרת החוב שלא לדיור, בשונה ממגמת הירידה של קצב זה בשנתיים האחרונות.

ברביע הראשון של שנת 2019 נטילת משכנתאות חדשות הסתכמה בכ-15.5 מיליארדי ש"ח, גבוה מהתקופה המקבילה אשתקד (כ-14.1 מיליארדים). באפריל 2019 נטילת משכנתאות חדשות הסתכמה בכ-5 מיליארדי ש"ח, דומה לממוצע החודשי במהלך הרביע הראשון של השנה.

[1] חברות עסקיות ישראליות, ללא בנקים, חברות כרטיסי אשראי וחברות ביטוח.