אקסלנס

אקסלנס

אמיר כהנוביץ הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס מתייחס בסקירה השבועית שלו לציפיות האינפלציה בישראל ובעולם: "אומדן הצמיחה החזק בישראל לרבעון הראשון (5.2%) לא גרר אחריו עליית ציפיות האינפלציה או הריבית. החוזק יוחס ברובו להקדמת מכירות רכבים, כשמנגד נמשכה ההתכווצות בהשקעות בנדל"ן, בירידה בהשקעה במכונות וציוד ובחולשה שצפויה להימשך בהוצאות הממשלה.

להמחשה, השקעות בכלי רכב זינקו ברבעון הראשון בשיעור שנתי של 860%! כך שסביבת הצמיחה במשק עדיין לא נראית "מבושלת"". עוד מוסיף כהנוביץ כי "תשואות האג"ח נלחצות כלפי מטה על רקע הסתבכות מלחמת הסחר עם סין, למרות רגיעה בגזרת מיסוי הרכבים מאירופה והסכם סחר במתכות עם קנדה ומקסיקו, וכן על רקע התקררות לחצי האינפלציה בעולם  והמשך סך הפתעות שליליות בגזרת המאקרו, כשבלטו בחולשתם נתוני המכירות הקמעונאיות בארה"ב ובסין. לפי מדד "סיטי" רצף הפתעות המאקרו השלילית בעולם כיום הוא הממושך ביותר מאז משבר 2008.

סך ההתפתחויות האמורות תמכו בתמחור של הפחתת ריבית הפד כבר באוקטובר בסבירות של 58.1% ובדצמבר ב-74%. נזכיר כי להערכתנו בנק מרכזי לא יכנס להסתברות כזאת מבלי להפחית את הריבית. שיפוע עקום התשואות בארה"ב, בטווח של 3 חודשים עד 10 שנים, חזר בשבוע שעבר לרגעים שוב לתחום השלילי, לראשונה מחודש מרץ, מה שמעלה את הסבירות שמדובר באיתות להאטה משמעותית. אנחנו נותרים בהעדפתנו מתחילת השנה למח"מ הארוך"

בהתייחסותו לריבית הפד אומר כהנוביץ': "להערכתנו לא סביר שהפד יותיר את הריבית ללא שינוי כשהשוק מתמחר הפחתה ולכן כשניסיונותיו לדחוף את הציפיות לאי הפחתה נכשלות הוא יצטרף אליהן ויתחיל לדברר כבר ברבעון השלישי הפחתות.

ארה"ב: המכירות הקמעונאיות מתקררות וכשהמלאים ינוקו לקראת סוף השנה יגבר הלחץ להפחתת ריבית הפד. סביר לצפות שהחולשה במכירות אל תוך אפריל תמשיך לתמוך ברמות מלאי גבוהות שיתמכו גם בנתון התמ"ג של הרבעון השני . להערכתנו בשלב מסוים, כנראה סביב הרבעון השלישי/רביעי חלק מהמלאים הללו יתנקו, ויחשפו את החולשה בכלכלה, מה שישפיע על עיתוי הפחתת הריבית הראשונה בארה"ב, אם ברבעון הרביעי השנה או ברבעון הראשון של 2020.

ארה"ב: גם ההתקררות המפתיעה בעוצמתה בייצור התעשייתי תתחיל לתמוך בקרוב בהפחתת ריבית הפד - מתגברות המגמות השליליות התומכות בהפחתת ריבית הפד. אחת מהן היא ההתקררות המהירה והלא צפויה בייצור התעשייתי בארה"ב שהתמתן מרמת התרחבות של 5.4% בספטמבר 2018 לכמעט קיפאון עם התרחבות שנתית של 0.89% בלבד באפריל. בקצב ההתקררות הנוכחי כבר ברבעון השלישי נראה את היצור התעשייתי השנתי בארה"ב עובר להתכווצות, מה שיתווסף לגורמים נחלשים נוספים בניהם כאמור המכירות הקמעונאיות, התקררות רוחבית בענף הנדל"ן, האטה עולמית, התקררות האינפלציה ועוד."..

על הצמיחה בישראל אומר כהנוביץ'': "הצמיחה הממוצעת בישראל עמדה בארבעת הרבעונים האחרונים על 3.2%, נמוך מהצמיחה הממוצעת בחמש השנים האחרונות וסביב רמות הצמיחה הפוטנציאלית של המשק, כך שאיננה מתארת משק "מבושל" שמצדיק ריסון באמצעים מוניטריים" . בנוסף הוא מתייחס למדד המחירים לצרכן "בישראל מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל הפתיע בעליה של 0.3%, נמוך מהציפיות לעליה של 0.5%.

הפתיעו לא פחות סעיפי המדד, שלימדו על ירידה מפתיעה במחירי המזון והדיור, שניים מסעיפי הליבה העיקריים (הרחבה בעמודים הבאים). בנוסף, סעיף הפירות וירקות, שהיה הפתעת המדד בשנה האחרונה, נראה שעומד בפני סיכון הולך וגובר כלפי מטה, כשגובר הלחץ מצד ארה"ב לפתוח את שוק יבוא הסחורות החקלאיות וכשהאוצר מפרסם לתקשורת באופן מפתיע פירוט של גביית המס על ירקות ופירות נבחרים. התחזקות השקל נמשכת ועדיין לא התבטאה במדד המחירים לצרכן (למעט בעיקר סעיף הדלק). להערכתנו השפעת השקל החזק תגיע במהלך השנה הקרובה בעיקר דרך סעיפי הריהוט וציוד לבית, הלבשה והנעלה, מזון ומכוניות, מה שתומך בתחזית האינפלציה הנמוכה שלנו ל-12 החודשים הבאים - 0.8%.

נקודות מעניינות נוספות אליהן מתייחס כהנוביץ בסקירה:

מה גרם לאוצר לחשוף בשבוע שעבר את גביית המכס על מוצרים חקלאיים? סביר שהדרישה האמריקאית להפחתת מכסים על יבוא סחורה חקלאית מארה"ב, מה שמלמד שהסרת מכסים נכנסה למרכז השולחן. העיסוק של כלכלני האוצר בשאלה אם הפחתת מכסים מתגלגלת לצרכן איננה רלוונטית לסוגיית הסרת המכסים, כיוון שגם אם קיים חסם נוסף שמונע מהגבינות בישראל להימכר ברמות המחירים באירופה יש לטפל גם בו ולא לוותר מראש על התהליך כולו.

"גל" עליות מחירי מוצרי הצריכה של 2018 מתפוגג ולימד משהו אחד - גל עליות מחירים נוסף לא סביר שיהיה פה בקרוב - תשעה מבין עשרת מוצרי הצריכה הגדולים בישראל הודיעו לאורך 2018 על העלאות מחירים של חלק ממוצריהם, במה שתואר בתקשורת כ"גל עליות מחירים". בסופו של דבר חברת אוסם נסוגה מההודעה וביטלה את העלאות המחירים. מי שעוד נסוגה מהעלאות עליהן הודיעה הייתה תנובה, שכנראה השתמשה באיומי ההעלאות כדי ללחוץ על השר כחלון להעלות את מוצרי החלב שבקרטל (בפיקוח). גל העלאות המחירים כולו הסתיים בקול ענות חלושה כשסעיף המזון במדד עלה בשנה האחרונה ב-1.4% בלבד, נמוך משמעותית מגלי עליות קודמים בסעיף. בשבוע שעבר דווח בתקשורת כי מנתוני סטורנקסט עולה כי עליות המחירים :בלמו את הצמיחה במכירות שוק מוצרי הצריכה בכללותו".

איך יסתיים המקרה החריג של התנגשות תנובה במשרד האוצר? סביר שבהפחתת מכסים - "כשאתה גר בבית מזכוכית אל תזרוק אבנים". הפניה של תנובה לבג"ץ לחייב את שר האוצר לחתום על ייקור מחירי מוצרי החלב בפיקוח עלולה להחמיר את מצבה, כשהיא דחקה אותו לפינה עם דרישת היועץ המשפטי לממשלה ליישם את החלטת בג"ץ. ההתעקשות של השר כחלון עד כה מלמדת שאין לו כוונה להתקפל ואם ינסו לקפל אותו בכוח הוא עשוי לפתוח את שוק החלב ליבוא, מה שמהווה גורם סיכון להתרסקות מחירים. להמחשה, מחיר 100 גרם חמאה באתר מקוון בלונדון עולה בפחות משלושה שקלים ל-100 גרם בעוד היצרנים המקומיים מבקשים לעלות את המחיר המפוקח מעל 3.80 ₪.

היקף מכירות הדירות בישראל עומד סביב הגידול באוכלוסייה ותומך בהמשך התמתנות עליית מחירי השכירות – כשתתגבר הוודאות בנוגע לתכניות הנדל"ן של הממשלה החדשה, מה שיאפשר לסעיף הדיור במדד להמשיך להתקרר, כפי שקרה במדד אפריל.