מתמודדים עם בריונות ברשת ושיימינג

בזק

אפליקציית וואטסאפ הפופולרית הפכה לזירה מסוכנת לבני הנוער: 74% מהם ציינו שחוו בריונות ברשת או שיימינג בוואטסאפ

מודעים, אבל לא מתלוננים: הרוב המובהק של בני הנוער, כ-85%, מודעים לכך שבריונות ברשת או שיימינג עשויות להוות עבירה פלילית

גיא הדס, סמנכ"ל תקשורת תאגידית בבזק, מציין: "למרות המודעות לבריונות ברשת ולתופעת השיימינג, אנו עדים לכך שתופעות אלה הולכות ומתעצמות, וכי וואטסאפ הופכת לאחת הזירות האלימות ביותר הקיימות בחברה המודרנית. מהסקר שביצעה בזק עלו מספר נתונים מדאיגים, ואנו רואים שהנוער שלנו בוחר שלא לשתף את הסביבה הקרובה שלו בפגיעה ברשת, ומעדיף להתמודד לבד. מעבר לכך, אלימות ברשת עשויה להוות עבירה פלילית, אך ההתייחסות אליה עדיין סלחנית".

מדי שנה, ב-9 בפברואר, מציינים בעולם את "יום נגד בריונות", לקידום המודעות לתופעת הבריונות ברשת ולמניעתה. אם בעבר בריונות נגד ילדים ובני נוער התרכזה בזירה של בית הספר והכיתות, היום ניתן לראות את התרחבותה והתעצמותה בזירה הדיגיטלית וברשתות החברתיות, ללא הבחנה בין גילאי הנפגעים.
בסקר שערכה בזק על בריונות ברשת, ובוצע על ידי מחלקת המחקר של החברה באמצעות הפאנל האינטרנטי של מכון המחקר TNS, בקרב מדגם ארצי ומייצג של 800 איש בגילאי 12 ומעלה, עלו נתונים מפתיעים ומעניינים במיוחד.

האלימות נמצאת בכל מקום – רבע מבני הנוער חוו אלימות ברשת:
49% מבני הנוער (בגילאים 12-17) ציינו שבמהלך השנה החולפת הם חוו אלימות מילולית. 25% ציינו שחוו אלימות ברשת ו-23% אף חוו אלימות פיזית.

וואטסאפ הפכה לזירה מסוכנת לנוער – רוב הבריונות ברשת כלפי בני נוער מתבצעת דרך הוואטסאפ:
74% מבני הנוער ציינו שהם חוו בריונות ברשת או שיימינג דרך הוואטסאפ, כאשר שליש מתופעות הבריונות והשיימינג התרחשו בקבוצות שבני הנוער בכלל לא חברים בהן. תופעה זו, באמצעות הפלטפורמה הזו, לא פוסחת גם על המבוגרים (18+), כאשר אחוז דומה מבני גיל אלה (70%) דיווחו שהם חווים אלימות ברשת דרך הוואטסאפ.

האנונימיות ברשת כבר לא רלוונטית אצל הנוער – רוב בני הנוער שחוו בריונות ברשת מכירים את הפוגע:
74% מבני הנוער מכירים באופן אישי את האדם או את האנשים אשר ביצעו כלפיהם את הבריונות ברשת. בקרב המבוגרים, האנונימיות עדיין גבוהה ורק 20% מהם ציינו כי הם מכירים באופן אישי את האדם או האנשים הפוגעים.

לא משתפים – האלימות ברשת הופכת אותנו לפגיעים ואנחנו לא רצים לשתף:
אולי מבושה, אולי ממבוכה ואולי מפחד, אבל 35% מבני הנוער לא שיתפו את הסביבה הקרובה שלהם בכך שהם חוו בריונות ברשת או שיימינג. בקרב המבוגרים, 30% לא שיתפו שחוו בריונות ברשת או שיימינג.
לא מערבים את ההורים – יותר ממחצית מבני הנוער שחוו אלימות ברשת לא משתפים את ההורים:

עם התגברות תופעת הבריונות ברשת והשיימינג, הילדים הופכים ליותר ויותר סגורים ולא משתפים את הוריהם כאשר מופנית כלפיהם בריונות ברשת. 22% מההורים לילדים בגילאי 6-17 סיפרו שהם גילו בכוחות עצמם על כך שהילד שלהם חווה אלימות ברשת, דרך הטלפון או המחשב. 14% גילו באמצעות גורם חינוכי בבית הספר ו-19% באמצעות אחים או חברים שסיפרו להם. עם זאת, יש אור באפלה – 44% מההורים ציינו שהילד שלהם סיפר להם ולא שמר זאת בסוד.

לאלימות ברשת יש השלכות רגשיות משמעותיות – שליש מבני הנוער שחוו אלימות ברשת נמנעים ממפגשים חברתיים בעקבות המקרה:

ההשפעה החברתית באה לידי ביטוי בצורה מובהקת כאשר בני נוער חווים אלימות. 32% מבני הנוער ציינו שבעקבות מקרה האלימות שחוו ברשת, הם נמנעים ממפגשים חברתיים. מספר דומה הפחיתו את פעילותם ברשתות החברתיות. בקרב המבוגרים, רק 7% ציינו שהם נמנעו ממפגשים חברתיים.

מסכימים שבריונות ברשת זו עבירה פלילית, אבל לא מתלוננים – רק מחצית מבני הנוער חושבים שצריך להתלונן במשטרה על אלימות ברשת:
85% מבני הנוער מודעים לכך שבריונות ברשת או שיימינג עשויות להוות עבירה פלילית, אבל רק 51% מסכימים עם כך שמי שחווה תופעות אלה צריך לפנות למשטרה ולהגיש תלונה.

מתמודדים לבד – לרוב, מי שחווה אלימות ברשת לא פונה לגורמים מקצועיים. בני נוער פונים בעיקר לגורמים חינוכיים בבית הספר:

לא רק בני נוער מעדיפים להתמודד עם אלימות ברשת או שיימינג לבד, אלא גם המבוגרים. 66% מבני הנוער ציינו שהם לא פנו לאף גורם מקצועי כאשר חוו בריונות ברשת או שיימינג, בעוד ש-71% מהמבוגרים לא פנו לאף גורם מקצועי.

עם זאת, בני הנוער כן רואים בבית הספר גורם מקצועי להתמודדות עם המצב ו-32% מהם פנו לגורם חינוכי בבית הספר. אחוז דומה של מבוגרים, 30%, פנו למוקדי תמיכה מקצועיים באינטרנט/טלפון.

אלימות ברשת יכולה להיות אמצעי להתקדם בסולם החברתי – רוב בני הנוער חושבים שמי שמבצע בריונות ברשת הוא מקובל חברתית:

"הסטטוס" של בני הנוער היום השתנה מהנהוג בעבר. 69% מבני הנוער ציינו שלדעתם מי שמתנהג בבריונות ברשת או עושה שיימינג ברשת לאדם אחר הוא מקובל חברתית.

גזענות ופשעי שנאה – כמחצית מהאלימות ברשת מתרחשת על רקע שנאת האחר:

47% מהנשאלים בסקר שחוו אלימות ברשת ציינו שהם חוו תקיפה מילולית ביחס למוצא/עדה, נטייה מינית, דת וכו'. על 15% איימו שיפיצו תמונות או סרטונים אישיים.