היעד: הקמת מפעל תוך 18 חודשים

אלי כהן, שר הכלכלה והתעשייה

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן: "לצד מענקים והטבות מס – צמצום הרגולציה וקיצור משך הזמן להקמת מפעל – הנם כלי נוסף לתמרץ יזמים ומשקיעים להקים מפעלים חדשים. קיצור הזמנים וקיצוץ דרסטי של הרגולציה יעלה את הפריון בתעשייה, יאיץ את קצב פתיחת המפעלים במטרה להמשיך לשמור על רמת האבטלה הנמוכה תוך עידוד הצמיחה״

שר האוצר, משה כחלון: "צמצום הבירוקרטיה והקלה על פתיחה של מפעלים תסייע לנו להמשיך ולהצמיח את המשק וליצור מקומות עבודה נוספים בשכר הוגן. המדינה נמצאת בתנופת בנייה אדירה לאחר ששחררנו חסמים רבים בשוק הדיור, קיצור הזמנים הדרושים והסרת הבירוקרטיה ליצירת איזורי תעסוקה והקמת מפעלים הם מהליכים טבעיים ומשלימים לכך"

הממשלה אישרה היום את הצעת משרד הכלכלה והתעשייה ומנהל התכנון במשרד האוצר להקמת צוות בינמשרדי ליצירת תוכנית לשיפור הסביבה העסקית בתעשייה, באמצעות קיצור משך הזמן להקמת מפעלים בישראל, העומד כיום על 4 שנים, לשנה וחצי, התאמת הרגולציה הרלוונטית ויצירת וודאות ארוכת טווח בכל הנוגע לעתודות הקרקע לתעשייה.

הנחיתות בתחום עשיית עסקים ונטל הרגולציה הממשלתית, באים לידי ביטוי במיוחד בכל הנוגע להקמת מפעלים בישראל, תהליך רווי דרישות רגולטוריות ועשרות גורמים מאשרים, תהליכים מסורבלים וכפילויות בירוקרטיות, הן ברמה הממשלתית והן ברמת השלטון המקומי. הליכי האישור מתקיימים בטור במקום במקביל וישנו חוסר וודאות בתהליך.

מטרת ההחלטה הנה לפשט את תהליך הקמת מפעל על כל שלביו, ולהביא לקיצורו (במיקוד שלבי התכנון והרגולציה, ללא שלב הבניה בפועל), מכ- 45 חודשים כיום, לכ-18 חודשים.
בצוות הבינמשרדי חברים, לצד משרד הכלכלה, נציגי משרד רה"מ, רמ"י, משרד הפנים, משרד הגנ"ס, משרד האנרגיה ומשרד האוצר. פעילות הצוות יעוגנו בהחלטת הממשלה וההמלצות יגובשו תוך 8 חודשים.
שיפור הסביבה העסקית לתעשייה הכרחי בכדי לעודד יזמים להשקיע בתעשייה ולהרחיב השקעות קיימות, זאת לצד העלאת הפיריון.

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, הנחה את הצוותים המקצועיים להביא לכך שמשך ההליכים הרגולטוריים להקמת מפעל יפחתו מ-4 שנים כיום ל-18 חודשים בלבד. לפיכך יכללו המלצות הצוות גיבוש מדיניות רגולטורית-תכנונית, המספקת מענה לאתגרי התעשייה בעולמות התכנון והבנייה והרגולציה הרלוונטית, תוך בחינה של הצרכים התחרותיים של התעשייה, עמידה בדרישות וצרכי האוכלוסייה והמשק.

עוד צפוי הצוות לעסוק במציאת פתרונות מעשיים לסנכרון האישורים, קיצור זמנים וביטול סתירות בכל הנוגע לבירוקרטיה העודפת המושתת על התעשייה בהיבטי תכנון ובנייה. כן צפוי הצוות לקדם הצעות לתכנון קרקע עבור התעשייה לטווח הארוך על מנת להבטיח וודאות ואופק התפתחות לתעשייה הישראלית, בהלימה להליכי התכנון.

ישראל מדורגת בשנת 2018 במקום ה- 54 מתוך 190 מדינות במדד נוחות עשיית העסקים (Doing Business) שנערך על ידי הבנק העולמי. בנוסף, ישראל מדורגת בשנת 2018 במקום ה- 41 מתוך 138 מדינות בתת מדד "נטל הרגולציה הממשלתית" בדו"ח התחרותיות הבינלאומי שעורך הפורום הכלכלי העולמי. הסביבה הרגולטורית היא אחת הסיבות העיקריות לפער הפיריון לעובד בין ישראל למדינות ה-OECD (65% בלבד מהממוצע).

קרקע לתעשייה
בנוסף לסוגיות הרגולציה הרוחביות, הצוות יעסוק גם באתגרים והקשיים הייחודיים איתם מתמודדת התעשייה בהן מגבלה על שימושי קרקע, מגבלה המשפיעה על עולמות התכנון ארוך הטווח. הרגישות הציבורית ההולכת וגוברת לסיכונים וזיהומים שנתפסים כשלובים עם הפעילות התעשייתית, מקשה על הפעילות העסקית ודוחקת את התעשייה אל מחוץ לאזורים רבים. התעשייה כיום נתונה ללחצים וקשיים תכנוניים ברמה המקומית, ללא ראייה משקית משולבת. על מנת לשפר את הוודאות התכנונית לתעשייה, הצוות יגבש המלצות לטובת תכנון ארוך טווח לתעשייה, כחלק מתכנית הדיור האסטרטגית של ממשלת ישראל.
הפחתת הנטל ומתן וודאות לתעשייה, יובילו לעידוד הקמת מפעלים, יסייעו להפחית את יוקר המחייה, ייצרו מקומות עבודה ויובילו את כלכלת ישראל לצמיחה בת קיימא